הזקן והים מעג'מי

אבני יפו העתיקה כבר שחוקות מנקישות עקבינו, וריאותינו כבר נמלאו באוויר ימה של העיר שהולידה את תל אביב. יופיה וייחודה של יפו חבויים בכל פינה - בסימטאות, במגדלים ובמרפסות האבן שצופות אל הים. אבל אם יפו העתיקה נחשבת לנסיכת הכתר, הרי שכונת עג'מי הסמוכה היתה במשך זמן רב הבת החורגת לבושת הסמרטוטים. רק בשנים האחרונות היא הופכת לסינדרלה של ממש.

יוסי גולדברג, מורה דרך ומומחה לתולדות יפו, יודע להציג את השכונה שנבנתה לפני 100 שנה מחוץ לחומות יפו בסיור מיוחד - 'חלון לים התיכון'.

נקודת המוצא של הסיור היא בחלק הצפוני של רחוב הדולפין, תחת עץ התות העתיק, מרחק פסיעה מהמוסד הקולינרי 'עלי קרוואן', שיודעי דבר אומרים עליו כי זוהי מולדתו של הדבר האמיתי - החומוס, הפול והמסחבה של אבו-חסן. שטח זה בשכונת עג'מי יוּשב על ידי קהילה מרונית שהגיעה מלבנון והביאה איתה את הידע של תעשיית המשי.

מהרחבה שליד עץ התות צופים אל חומותיה של יפו העתיקה מזווית שונה מהרגיל. רואים את הגבעה שעליה בנויה העיר, צופים אל המגדלור הבריטי שניצב על שרידי המגדלור הטורקי, אל מסגד גמה אל בודרוס, הכנסיה הפרנסיסקנית, כנסיית סנט ג'ורג' וגבעת אנדרומדה. 

שכונת עג'מי נוסדה בשנים 1840-1831 על ידי איברהים פחה, שיצא למסע כיבוש נמל יפו מידי הסולטן הטורקי. הוא הקים מפקדה צבאית על הרכס שמדרום לעיר העתיקה ותיכנן להפוך את יפו לעיר נמל מרכזית. איברהים פחה הביא לארץ חיילים משוחררים ממצרים והושיב אותם בשכונות מסביב לחומות. לשכונות האלה קראו "סכנות" - ומכאן צמח המושג שכונה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התיישבה במקום הקהילה המרונית.

השכונה, שתוכננה בצורת שתי וערב, חובקת בין רחובותיה תערובת של ישן וחדש - בתים בני מאה לצד מבנים מודרניים. הרחובות שיורדים אל הים מאפשרים תצפית בין הבתים אל הרקע הכחול וסירות הדיג ששטות באופק. הצצה לחצרות הפנימיות חושפת חלונות ויטראז' צבעוניים, עיטורי עץ מרהיבים, בתים עם תקרות קמורות וגבוהות, רצפות מעוטרות באבני פסיפס וחלונות צוהר מעוגלים שהיו שיטת מיזוג האוויר של פעם.

בין הבתים העתיקים יש כאלה שמזכירים את הארכיטקטורה של

נווה-צדק וישנן אחוזות שגן רחב ידיים מקיף אותן והן מסתתרות מאחורי חומות גבוהות. ישנם סגנונות בנייה ותפיסות אדריכליות שונות, דקלי וושינגטוניה דקיקים ותמירים, קירות חיצוניים מאבני כורכר ונוף שמשקיף אל ההאנגרים של הנמל מתקופת המנדט הבריטי.

הנמל עומד שומם ונטוש. בעוד שתוכניות האוצר היו לבנות במקום מרינה וקניונים, נלחמים הארגונים הירוקים להפוך את המקום לאתר בילוי עם בתי קפה קטנים וגלריות על המזח, ולשמר כך את אחד הנמלים העתיקים ביותר בעולם.

בסוף רחוב הצדף עומדים כמה בתים שעוצבו על ידי ארכיטקטים מוכשרים ששילבו ישן עם חדש, הותירו את המבנה המקורי והוסיפו, למשל, בריכת שחייה עם עמודים קורינתיים. קצת קשה להאמין שזו היתה פעם שכונת מצוקה.

משם לרחוב שערי ניקנור, הרחוב שבו התגוררו מרונים עשירים בבתים שמזכירים ארמונות מפוארים ומסוגננים, מוקפים בחצרות ירוקות, חומות אבן גבוהות ושערי ברזל מרשימים. 

גידולי שדה

הסיור מתחבר אל ההיסטוריה הציונית בביתו של יצחק שדה, ממייסדי ה'הגנה' ומפקדו הראשון של הפלמ"ח. הבית, בקצה הדרומי של שכונת עג'מי, היה חלק משיכון של קצינים בריטים בתקופת המנדט ושדה עבר להתגורר שם עם משפחתו אחרי מלחמת השחרור, עד שנפטר כעבור שבע שנים. "הזקן" הטביע את חותמו על כל פינה בבית ועל הנוף שמסביב.

בנו, יורם שדה, וכלתו, זיוה יריב, הצליחו לשמר את הבית במשך כל השנים

כפי שהיה. בחדר העבודה עומד שולחן שבמרכזו מוטבע סמל ההגנה ועליו עומד פסלה של מרגוט, אשתו השלישית של שדה. היא היתה צלמת ועבדה עבור ההגנה, צילמה מסמכים ותעודות מזויפות והותירה אחריה צילומים מרשימים של "הזקן" עצמו. מיטה צנועה צמודה לספריה מרשימה בבית, וקיר שלם מכוסה באוסף כלי נשק - אקדחים, תת מקלע, חגורת כדורי תותח אנטי אווירי, כידון של רובה, נבוט וגם מפת קרבות של חטיבה 8. לצד אלה נראה הדגלון שהונח על האנטנה בג'יפ של שדה ומשקולות הברזל שנהג לרדת איתן לים כדי להתאמן עם בנו יורם.

בגן שמקיף את הבית פזורים ממצאים ארכיאולוגיים, שבילי אבן מרוצפים ששדה סיתת בעצמו, מושבי אבן ומדרגות לים, גם הן מעשה ידיו. שדה היה סתת בשנים שקדמו לקריירה הצבאית שלו וחצב באבן כמו אמן.

אהבתו הגדולה לצמחים ועצים באה לידי ביטוי בגן הקסום שקשה להבין איך הצליח לשרוד בתנאי המליחות על שפת הים. זיוה משקיעה בטיפוחו שעות רבות.

הטיול בין הפיקוסים, המטפסים המיוחדים, החבצלות, הלוטוסים, האשלים וצמחי הצבר מזנים שונים שגדלים על המצוק שנופל אל הים, מותיר רושם עז. אם מוסיפים לכך את הסיפורים על כל המפורסמים שנהגו לבלות בגן - יגאל אלון, משה דיין, יצחק רבין, יגאל ידין, נתן אלתרמן, חיים חפר, אהרון מסקין, חנה רובינא - הסיור הופך מלהיב עוד יותר. במרכז הגן עומד קרון מלחמה בריטי שנפל בידי צה"ל ושימש את יצחק שדה כחמ"ל בעת שפיקד על חטיבה 8. הקרון עבר שיפוץ ובתוכו מוצגת תערוכת צילומים של אירועים היסטוריים מתקופת שירותו הצבאי, תמונות של המצוק משנות ה-50, עוד לפני שהסחף והרוחות פגעו בו, וצילומים של הגן בשנים שיצחק שדה טיפח אותו במו ידיו.

הבית עצמו משקף את הצניעות בה חיו מנהיגי הדור: המטבח הפשוט, רהיטי הסלון, הרדיו הישן, השטיחים הרקומים. כולם זוכרים את הימים ההם ולא נותנים גם לנו לשכוח.  

• 'חלון לים התיכון', מדריך יוסי גולדברג, טל': 7705443 - 050.