פול טעים
האלבום החדש של אסטריקס מדגים בדיוק איך שפול-און טראנס ישראלי צריך להישמע כיום
אבי שמאיילוב התפרסם לראשונה בזכות שיתופי הפעולה שלו עם ישראלי מוביל אחר בסצינת הטראנס העולמית: ארי לינקר (Alien Project). כבר ב-2002 הוא שיחרר מספר סינגלים שחרכו את שמי הטראנס הישראלי (Optical Vibes, עם אטומיק פולס, שנטחן בכל רחבה אפשרית), ובסופו של עניין גם הוציא אלבום שנחשב לסימן דרך בפול-און הישראלי - Eye To Eye.
אסטריקס החל בטרנד של הפול-און החדש, זה שהתנתק מהשפעות כמו אסטרל פרוג'קשן, התנכר להדוניזם של יהל ושאב בעיקר מאמנים כמו אינפקטד מאשרום ולינקר. התוצאה - עשרות אמנים חדשים שהולכים עכשיו בעקבותיו של שמאיילוב ומנסים לחקות את ההצלחה. שמאיילוב מקבל כיום קרדיט רב ושמו מוזכר תדיר באותה נשימה יחד עם אמנים כמו פסייסקס ואינפקטד. אפילו ג'ון (00) פלמינג, הדי-ג'יי והמפיק הידוע מבריטניה, כבר הספיק לטפוח לשמאיילוב על הכתף.
כל זה מוביל אותנו לאלבומו החדש של שמאיילוב, Artcore, שלוקח את כל ההצלחה של העבר ומתרגם אותה לאלבום חדש, סולידי, ומוצלח. אסטריקס מייצר טראנס מסחרי ומלוטש היטב. רמת הסאונד והכתיבה שלו נחשבים לגבוהים במיוחד. אפשר לחוש זאת כבר מהקטע הראשון באלבום, Poison, בו ניתן להבחין בכל סאונד בנפרד. אסטריקס נוגע באלבום הזה במספר סגנונות, כולל אלה שהביאו אותו עד הלום כמו ב-On Fire, מבצע מעין מחווה לאינפקטד עם Monster, ברמיקס שמזכיר יותר מכל דווקא את הפטריות והאלבום החדש, ופחות את שמאיילוב (שנותן כמה יציאות נחמדות בבס בחלק מהמלודיות).
שמאיילוב גם נוגע בקטעי פרוגרסיב, כמו ב-Underbeat, קטע מפתיע מצידו, בו הוא מוריד את ה-BPM ומתחיל לעשות משהו אחר ומוצלח, שחבל שהוא לא עושה ממנו יותר. שמאיילוב הוא בחור מוכשר למדי, וטווח היכולות שלו אינו מנוצל עד סופו באלבום. Underbeat ממחיש כמה שמאיילוב מסוגל לדלות ממעמקי תהומות הנשייה של היכולות שלו. את האלבום הוא חותם במה שנראה כבר כמסורת מהאלבום הראשון, בקטע צ'ילאאוט-טריפ הופ חביב, Beyond The Senses, ומעניק לאלבום הזה סיום הולם.
שמאיילוב הוא בחור מוכשר, כבר אמרנו, אבל חבל שברוב האלבום הוא נוטה דווקא לכיוון קטעי הקומרשייל, ופחות לכיוונים האמנותיים יותר. אולי בעתיד.
ועוד מילה טובה:
זובי, מקים USTA וחנות התקליטים קרמבו בשינקין ת"א, מחדיר לאט לאט מחדש את הסגנון הייחודי של USTA, בו הוא נותן במה לאמנים חדשים ומקוריים ומוזיקה חדשה ומקורית, שלא נכנעת לתכתיבי השוק והסצינה של היום.
הקומפילציה הכפולה של זובי, Psypolitical 3, מציגה מספר אמנים חדשים (מייקל אננבורג, Cortex ועוד), יחד עם כמה שמות מוכרים (Psytekk, Sonnenvakuum), שעובדים ביחד בצורה חלקה וכמעט חסרת תקלות. הקומפילציה עצמה אמנם אינה כליל השלמות, וחלק מהקטעים שם נופלים בין הכסאות, אבל העבודה באופן כללי היא חלקה, הסאונד ברמה טובה והאוסף ממריא ושומר על גובה אחיד לאורך רוב שני הדיסקים. זובי שומר על קו נקי בין קטע לקטע, והתוצאה היא אוסף מקפיץ, גרובי ומעניין. מומלץ לחובבי טראנס שהוא טראנס, ולא רק פול-און, פרוגרסיב או כל דבר אחר.
