| |
בלשון המתנחלים
בין "משאל עם" ל"שואה", לקסיקון קצר-מועד למתנחלית מדוברת, שבאה לעולם במקביל לתוכנית ההתנתקות
לעת עתה, זו רק מלחמה של מלים. מתקפת המתנגדים של תוכנית ההתנתקות כבר הצליחה להכניס למילון הפוליטי שלנו כמה וכמה מונחים, אבל גם המתנגדים וגם המתנגדים למתנגדים מתקשים לברר את המשמעויות המדויקות שלהם. למתלבטים ולתוהים, הנה לקסיקון קטן (וקצר מועד) למתנחלית מדוברת. לא רק מה הם אומרים, אלא למה הם מתכוונים באמת, ולא בסדר אלפביתי, אלא בסדר יורד של תכיפות השמעת צירופי הלשון החדשים.
משאל עם – כלי לדחיית תהליכים ומועדים שאמורים להיות מסוכמים בהכרעות של רוב פרלמנטרי דמוקרטי. מקובל במשטרים שעומדים על כרעי תרנגולת, אבל עכשיו עת לעשות, על-פי ההיגיון של יושבי רצועת עזה, ולכן באמת לא חשוב מה יקרה לדמוקרטיה וליציבות המשטר בישראל אם ייכנע ראש הממשלה ללחץ לקיים משאל עם. מתנגדי משאל העם לא מרימים את הכפפה הרטורית ולא מצליחים להסביר מהם הנזקים האפשריים הצפויים ממנו. מלחמות ישראל והסכמי השלום שלה לא התקבלו במשאלי עם. את כל האיוולת הטמונה במשאל עם וב"רצון העם" אפשר להמחיש בעזרת משאל עם היפותטי פשוט: למה שלא יהיה משאל עם על החובה לשלם מסים? נגיד שיהיה: ברור לכולנו שכולנו נצביע נגד, לא? ומה יקרה למדינה למחרת? למי אכפת?
קרע - נורא ואיום, אם באמת אתם מאמינים שהעם היושב בציון הוא בסך הכל חתיכת בד. אבל אם עדיין קיימת כאן מערכת דמוקרטית שמאפשרת מתן ביטוי לדעות שנות, צריך להבין את המונח "קרע" כדימוי נחות, היסטרי ומפוחד מעצם קיומן של דעות כאלה. נכון שבימי ממלכות יהודה וישראל הוזהר העם לא אחת מפני אפשרות של קרע, אבל ההזהרה הגיעה באמצעות ציווי אלוהי מפורש. כרגע, המזהירים הם מתנחלים. האם הם נציגיו החדשים של אלוהים עלי אדמות, ואם כך – מתי קיבלו את המנדט?
יהודים לא מגרשים יהודים – כמה נכון. יהודים מגרשים ערבים, מתיישבים על אדמותיהם, בונים שם יישובים קהילתיים עם נוף ואיכות חיים, סביבם בונים כבישים עוקפים וגדרות ומתמגנים יפה בעזרת כוחות הביטחון. וערבים, מה הם עושים? הורגים יהודים. שמגרשים ערבים, מתיישבים על אדמותיהם וכו'. ורק בהיגיון של המתנחלים אי אפשר למצוא כל קשר בין השניים.
ארץ ישראל לעם ישראל – נכון מאוד במונחים מקראיים בני 3,500 שנה. מאוד לא נכון במונחים של חיינו כאומה במשפחת האומות. מדינת ישראל הוקמה מתוקף החלטות בינלאומיות מחייבות, שקבעו גם את גבולותיה ואחר-כך קיבלו גבולות חדשים כחלק מהסכמי שביתת הנשק. ל"ארץ ישראל" יש גבולות מאוד נזילים: של ממלכת שלמה או של חזקיהו? של עזרא ונחמיה או של החשמונאים? על פי ההיגיון המתנחלי, הכל הולך – בתנאי שזו כבר אדמה שממנה גורשו ערבים ועליה הוקמו יישובים קהילתיים.
לשרון אין מנדט – אה, לא נכון. יש לו. גם המתנחלים נתנו לו. בבחירות דמוקרטיות. מותר לנסות להפיל אותו מימין ומשמאל בדרכים דמוקרטיות, אבל כל עוד לא נפל – יש לו, ועוד איך. אם המדינה היא ספינה והעומד בראשה הוא קברניט, מדי בחירות הוא מקבל מנדט לנווט במים סוערים כדי להוליך את הספינה במינימום נזקים אל נמל מבטחים. וכשיש סערה, המנדט שלו נשלל? וכשיש מכשול, אסור לו לעקוף? בימים של שיח פולטי היסטרי וצבוע, שווה לתהות מי מלמד אזרחות במעוזי המתנחלים, או שאולי מלמדים שם רק הלכות פולסא דנורא?
נתנגד בכל הכוח – כמובן, גם לתוצאות של משאל עם. יום ב', שיחה עם חגי בן ארצי ברשת ב', שאומר את כל האמת לכרמית גיא: יהיה פה מרי אזרחי, יפרו כל חוק כתוב, לא ישלמו מסים וכיו"ב. כדאי להקשיב לו. הוא אולי היחידי ביקום האינטלקטואלי האלטרנטיבי של המתנחלים שאומר מה שהם עדיין לא מוכנים להגיד בפומבי: שהם מצפצפים על כל החלטה שתחייב התנתקות. שהם התנתקו מזמן מהדמוקרטיה הישראלית. שהם יחריבו כל מה שהם יכולים, ובלבד שהיישוב הקהילתי שלהם יישאר שלם.
סירוב פקודה – משהו שמותר רק למתנחלים לעשות, אבל אם שמאלנים חס וחלילה מסרבים להגן על יישוביהם מכוח מצפונם האוסר עליהם להשתתף במעשה הכיבוש, אזי מדובר בעוכרי ישראל.
דינא דמלכותא – כל החוקים שמוצאים חן בעיני המתנחלים. חוקים שלא נראים להם, מותר להפר.
רבני יש"ע – יהודים נטולי כל הבנה בתהליכים היסטוריים, במהותה של אזרחות במדינה מתוקנת, ובצורך בענווה. ממונים מטעם עצמם לדוברים של השם-יתברך, ואם מתחקרים אותם באגרסיביות, אפילו הם מתקשים להסביר את מקור הסמכות שלהם בעולם המודרני. לעומת זאת, הם מבינים היטב בדיני הכחדת הגרגשי והיבוסי ונוטרים טינה קשה ומוצדקת לעמלק, ובאמת אינם מסוגלים לראות כל הבדל בין מציאות אמונית עתיקה לבין ריאליה פוליטית חדשה. מצטיינים בתאוות התראיינות כפייתית, ומצליחים לממש אותה מפני שלמראיינים שלהם אין מושג קלוש ביהדות, ולכן אינם יכולים לשאול אותם שאלות קשות שיחשפו את עומק הפנטיות שלהם. והעיקר - עושים זאת דרכי נועם.
אנחנו לא יכולים להיות אחראים לקיצונים שביננו – אין, אין כמו גלגול העיניים הזה של מנהיגי המתנחלים שמנסים להישמע קצת מתונים. במלים אחרות: תחזיקו אותי, כי אני לא אשרוף את המועדון, אבל השכן שלי ישרוף. בין אם יתקיים משאל עם ובין אם לאו. לאלה צריך לומר: זה בסדר. אל תהיו אחראים. משטרת ישראל אחראית לסדר הציבורי, לא אתם. ותעשו טובה, תפסיקו לאיים. מתישהו האיומים שלכם הופכים להיות הסתה למרד, ומשטרת ישראל באמת עסוקה מכדי לטפל גם בזה.
שואה – מצב שבו מתנחל מקבל 250,000 דולר והמון תמיכה ממשלתית שיוצאת גם מכיסיהם של חובבי ההתנתקות, כדי להתיישב במקום אחר בארץ ישראל שמצווה קדושה ליישב אותה. ואם יתיישב בנגב או בגליל, יקבל יותר ממה שכל אזרח שומר חוק, שלא מאיים ולא מעיק על הקופה הציבורית, יקבל עבור המעשה הציוני שלו. וכבר שמעתי ברדיו ש"ההתנתקות הרבה יותר גרועה מהשואה". אבל כיוון שמנהיגי המתנחלים "לא יכולים להיות אחראים לקיצוניים שביננו", איש אינו מנסה למחוק את התועבה המילולית הזאת מהשיח הפוליטי.
|
