שתף קטע נבחר

מדענים ליום אחד

אם חשבתם שכדי לעשות ניסויים מדעיים צריך מעבדות וציוד מתוחכם, טעיתם! אפשר לנסות, לחקור ולגלות גם בעזרת חומרים שכל אחד מאיתנו יכול להשיג

כתב נֶעֱלַם

 

חומרים:

2 ריבועים שקופים בצבעים אדום וכחול (ניתן להשתמש בנייר צֶלוֹפָן אך יש לקפל אותו וליצור שכבה כפולה)

טושים או צבעים בצבעי תכלת, אדום, כתום וצהוב

 

כאשר מתבוננים מבעד לְשֶׁקֶף בצבע כלשהו, מְסַנְנִים, למעשה, את הצבע הזה והעין לא מסוגלת לראות אותו. למשל, אם נביט דרך שֶׁקֶף אדום על תמונה שיש בה צבעים שונים - כל החלקים בתמונה הצבועים באדום יִתְמַזְגוּ ברקע האדום של הַשֶׁקֶף ולמעשה יֵעָלְמוּ מעיננו. הדבר נכון גם לגבי צבעים הדומים לאדום כמו ורוד או כתום. לעומת זאת, שאר הצבעים יובלטו: הירוק, שהוא הצבע המשלים לאדום, ייראה כצבע שחור.

 

כעת, אנו יכולים להשתמש בידע הזה כדי לכתוב מכתב סודי שניתן לראותו רק דרך שֶׁקֶף אדום:

כותבים את המכתב בצבע כחול בהיר ואחר כך מְקַשְׁקְשִׁים על הכתב בצבעים אדום, כתום וצהוב. כאשר מתבוננים בציור, קשה להבין מה כתוב בו. כאשר מביטים דרך שֶׁקֶף כחול - הכיתוב נעלם לחלוטין, אולם כאשר מביטים במכתב דרך שֶׁקֶף אדום - ההודעה בולטת.

 

באופן דומה ניתן לצייר לֵיצָן צוחק ובוכה בצבעים שונים. כאשר מתבוננים דרך שֶׁקֶף אדום הליצן צוחק וכאשר מתבוננים דרך שֶׁקֶף כחול הוא בוכה.

 

 

 

כתב חידה מס' 2

 

"תראי איזו מתנה יפה קיבלתי מסבתא" אמרה מִיכַל לאחותה שִׁירָה. שִׁירָה הסתכלה על ידה של מִיכַל וראתה את צמיד הכסף הישן שהיה שייך לסבתא של סבתא של סבתא…היא הרגישה צביטת קנאה. נראה לה לא הוגן לתת אותו למִיכַל . "אולי תִתְחַלְקִי אתי בצמיד?" היא הציעה לאחותה. "מה פתאום!" אמרה מִיכַל . "סבתא נתנה אותו רק לי ואיך בכלל אפשר לְהִתְחַלֵק בצמיד?". "טוב", נעלבה שִׁירָה. "מי בכלל רוצה צמיד מלוכלך כל כך!". "הוא לא מלוכלך, הוא רק הִשְׁחִיר קצת. סבתא נתנה לי חומר ניקוי כדי להבריק אותו".

 

מִיכַל לקחה קערה עמוקה והניחה בתוכה את הצמיד. לאחר מכן שָׁפְכָה לקערה את חומר הניקוי והוסיפה קצת מים, לפי ההוראות. "אוּף! תוציאי מכאן את הדבר הַמַסְרִיחַ הזה!" כעסה שִׁירָה. "אני תֵכֶף נחנקת". מִיכַל לא רצתה לריב יותר עם שִׁירָה ולכן הוציאה את הקערה עם צמיד הכסף והניחה אותה על אֶדֶן החלון.

 

חָלַף שבוע ומִיכַל רצתה לראות אם הצמיד כבר נקי. היא ניגשה אל החלון אך עוד לפני שפתחה אותו הבחינה בקערה רֵיקָה!. "שִׁירָה! בואי הנה עכשיו!" צרחה מִיכַל על אחותה הקטנה. "אני רוצה שתחזירי לי מ-י--ד את צמיד הכסף שלי!". "לא לקחתי לך את הצמיד שלך. הוא בכלל לא מעניין אותי" אמרה שִׁירָה.

 

"את שקרנית וגנבת" המשיכה מִיכַל לצרוח. "בטח לקחת אותו כשלא ראיתי". "לא נכון, את סתם ממציאה!" צעקה שִׁירָה.

הצרחות שבקעו מהחדר גרמו לְעוֹדֵד, אחיהן המשועמם, לקום משולחן המחשב ולבוא לראות מה קרה. הוא מיהר להפריד ביניהן ודרש הסבר.

לאחר ששמע את הסיפור כולו הלך והציץ על אֶדֶן החלון כדי לראות אם הצמיד באמת נעלם. לאחר מכן חזר אל שתי אחיותיו, כשחיוך עַרְמוּמִי על פניו, ואמר: "כמו שזה נראה, דרוש קֶסֶם מיוחד כדי להחזיר את הצמיד לקערה". עודד לקח בקבוק מים, פתח את החלון ומזג מים לתוך הקערה. והנה, הַפְלֵא ופלא, לפתע הופיע צמיד הכסף לעיני שתי הבנות.

כיצד פתר עודד את התעלומה? האם באמת ביצע קסם או אולי - הצמיד בכלל לא נעלם?

 

פיתרון חידה מס' 1

 

הגברת דִינָה דָנוּבָּה סיפרה לפקד יִרְמְיָהוּ, כי כאשר נכנסה לווילה הִדְלִיקָה את האורות בכל הבית. כאשר שאל אותה "האם היה חשוך בחוץ?" השיבה: "היה חשוך מאוד". במצב כזה, כאשר בדירה יש אור ובחוץ חושך, חלונות הבית מחזירים אור ולא מעבירים אור. כלומר, לא ניתן לראות דרכם החוצה, אלא רק לראות הֶחְזֵר של תמונה, כמו בְּמַרְאָה. דִינָה דָנוּבָּה לא הייתה מסוגלת, בשום אופן, לראות אדם דרך החלון. לכן ידע פקד יִרְמְיָהוּ כי לא דיברה אֱמֶת.

 

נסו בעצמכם: המתינו לשעת ערב חשוכה, הדליקו אור בחדר והתבוננו ממרחק בחלון. תוכלו לראות הִשְׁתַקְפוּת של עַצְמְכֶם, אך לא את הַמִתְרַחֵשׁ מבעד לחלון.

 

הזוכים: נתנאל שרעבי, בן 8 וחצי, מלוד ודן פלומר, בן 11, מרמת גן 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים