| |
דיקטטורה בפתח
שרון, שנבחר על-פי הצהרותיו והבטחותיו, מרמה היום את הבוחר. הבוחר הסובלני סולל את הדרך לשלטון רודני
אילו הצביעות הצדקנית וגלגול העיניים המתחסד לא היו כה מקוממים, התנהגות ההיסטרית של השמאל הישראלי הייתה יכולה להיתפס כמשעשעת למדי. מי שנוהגים להכתיר את עצמם כ"אבירי הדמוקרטיה" נותנים את ידם, תוך רדיפה אובססיבית אחרי מימוש משנתם המדינית, לרמיסת היסוד המרכזי של המשטר הדמוקרטי: יכולת הציבור לתת אמון בנבחריו.
פתאום, כאחוז בדיבוק התמיכה בשנוא נפשו, אריאל שרון, מתגייס "המחנה הנאור" סביב גרסה גרוטסקית ומעוותת של הרעיון הדמוקרטי, לפיה זכייה בבחירות מעניקה לנבחר רישיון לרדות בציבור עד לסוף הקדנציה שלו. על-פי פירוש מהפכני של העיקרון הדמוקרטי, ברגע שאדם נבחר, עומדת לו הזכות לנקוט כל צעד שבו יחפוץ - כולל צעדים שהבטיח להימנע מהם וצעדים שנפסלו על-ידו בעת שנבחר לתפקידו.
פירושה של גישה זו הוא שכל תהליך הבחירה הדמוקרטי חסר ערך לחלוטין. לגיטימציה של מהלכים הפוכים להבטחות שניתנו לבוחר, מכשירה הונאה ומצדיקה רמייה, וקובעת כי אין כל טעם לאקט הבחירה.
מועמד למשרה שלטונית אינו נבחר – או לפחות אינו אמור להיבחר – על-פי נפלאות אישיותו, אלא על סמך תוכנית פעולה שהוא מציע לבוחר (ובחירתו מעידה כי המצביעים סבורים שהוא מסוגל גם ליישם אותה). עם זאת, על-פי תפיסתם של תומכי תוכנית ההתנתקות, אין כל פגם בכך שהאזרח מכריע בעד תוכנית מסוימת, אך לאחר הבחירות הוא נאלץ לקבל את היפוכה הגמור ממי שנבחר על-ידו. כמו כן אין סיבה להעניש נבחר סורר בבחירות הבאות, משום שגם זה שיבוא תחתיו יתכחש להבטחותיו.
ציבור כה צייתן, סביל ואפאתי, המוכן להשלים עם מצב כזה, אינו ראוי לחרויות שהשיטה הדמוקרטית מעניקה ועד מהרה ייאבד אותן, שכן הוא יהיה טרף קל לאלה ששואפים לעריצות ודיקטטורה. רק מי שמוכן להעניק אשראי בלתי מוגבל למנהיגיו ולייחס להם שיקול דעת ללא רבב יקבל כל מעשה שלהם, גם אם הוא נוגד לחלוטין את הצהרותיו, הבטחותיו, מאמציו ופעולותיו הקודמים. ככה נוצרים תנאים נוחים לכינון משטר רודני.
מי שדורש לאפשר למשטר המכהן גמישות בלתי מוגבלת בעיצוב מדיניותו, תוך שחרור גורף ממחויבותו לבוחריו, יוצרים במו ידיהם מצב שמרוקן את הבחירה הדמוקרטית מתוכן, זורע אדישות וניכור בקרב הגוף הבוחר ומכלה את אמונתו שיש בידיו להשפיע על גורלו באמצעות הקלפי. זהו מצב המזמין – כמעט מחייב – את דעיכת הדמוקרטיה והתפוררותה, ומוטב לאלה שמטיפים לו בטענה התמוהה של שימור הדמוקרטיה שיהרהרו שנית במעשיהם.
מוטב גם לכל שוחרי הדמוקרטיה לזכור כי יש גבול ליהירות, לזלזול ולהתכחשות שמנהיג נבחר יכול להפגין כלפי ציבור בוחריו. גבול שמעבר לו מאבד כל משטר את תוקפו המוסרי לתבוע שיסורו למרותו; גבול שמעבר לו אי-ציות חדל להיות מעשה אסור והופך לחובה דמוקרטית.
אל לו למנהיג נבחר שרומס בגסות את כללי הדמוקרטיה לצפות שבוחריו יכבדו אותם בהכנעה. אל לו לצפות שהם, מרומים ונבגדים, לא יקומו עליו.
|
