היום אני יודע: אני יפה
27 שנים חלפו מאז שחזר בתשובה, ואנשים עדיין צועקים לו 'גוטה', וחוש ההומור עדיין חי ובועט, והוא עדיין נוזף באשתו "מי את בכלל? אני פה הכוכב". אורי זוהר, בראיון נדיר, מותח ביקורת על תרבות הרייטינג ועל ערוץ 2, מה שלא מונע ממנו להעלות סדרה חדשה באותו ערוץ בדיוק (רשת). "בכל תולדות עם ישראל טענו שהיהודים פרזיטים. היום, במקום המילה 'יהודי', שמו 'חרדי'. אין שום הבדל"

"תגיד", אני אומר לרב אורי זוהר. "איך נולד משפט ההיכר שלך 'אני יפה'?".

 

הרב זוהר נשען לאחור, מחייך ומחליק את אצבעותיו על הזקן הלבן. "זה גימיק מקצועי", הוא משיב. "הייתי מדבר הרבה עם הקהל, ובאחת ההופעות פניתי לצופים ושאלתי אם אני יפה. ראיתי שזה עובד והמשכתי. היום אני כבר לא אומר את זה. היום אני יודע: אני יפה. בלק איז ביוטיפול. פעם לא הייתי בטוח".

 

ב-9 בנובמבר יבצע אורי זוהר נחיתה נדירה בפריים טיים של ערוץ 2 (רשת) עם סדרה חדשה, 'מציצים פנימה', בה הוא מופיע עם בנו איתמר (33), שביקש לחזור איתו לחוף מציצים בתל אביב, לצריף של אביגדור ולבית המיתולוגי ברחוב הצדף ביפו. איתמר רצה לברר כמה דברים שבין אב לבנו, בין אב לאלוהיו. רצה לדעת איך ויתר אביו על "החיים האלה מול הים". והאבא, הוא בסך הכל רצה למלא אחרי השגעונות של איתמר, היחיד במשפחה שסטה מעט מהדרך והתרחק מהיהדות החרדית. 

 

בעבר עורר איתמר את כעסו של אביו כשלא רצה להמשיך ללמוד בישיבה. "אני הייתי טירון", אומר זוהר. "חשבתי שאם התורה היא אמת, אז איך זה שלא כולם מתיישרים לפי הקו? אבל התבגרתי. התורה לימדה אותי וביגרה אותי".

 

ולמה הסכמת לעשות את הסדרה?

 

"איתמר, יש לו שני שגעונות, רעיונות חשובים מאוד. אחד, שהוא חושב שצריך לקרב לבבות בין חרדים לחילונים. הוא סבור היה שאני לא עושה מספיק כדי לקרב לבבות. אני חלקתי עליו. אני סבור שאני עושה הרבה, אבל יש מגבלות לפעילות הזאת. הרעיון השני שלו, שהוא רוצה לעשות טלוויזיה. חשבתי שעד שהוא לא ישביע את האמביציה הזו ויגלה את האמת שמאחוריה, הוא לא יחזור לתורה. אז חשבתי שאני אעזור לו בשני הרעיונות האלה וננסה. כל פעם היינו מסתכלים על התוצאות. ראינו ראשס, חומר הגלם שצולם, והיה בזה כוח. מסרים אמיתיים".

 

חזרת לחוף של מציצים עם הצריף ההוא ולבית ביפו. שוב עם המצלמה.

 

זוהר מחייך: "בדרך כלל נזכרים בנוסטלגיה בימים שהם טובים ביחס לימים שאתה נמצא בהם היום. אח, היו זמנים, היינו צעירים, היינו יפים. האמת היא שהיום אני חי חיים הרבה יותר טובים, אז אין לי כל כך נוסטלגיה, כי אני גם זוכר את מה שהיה מאחורי המצלמות".

 

ומה היה?

 

"הרבה רע. הרבה אומללות. הרבה אי יכולת של קשר. לא היה בסיס לקשר, בתוך המשפחה, בין חברים. הבסיס היחידי לקשר היה עבודה משותפת או כלום משותף. כלום זה יושבים יחד, צוחקים ורואים כדורגל. וזה לא היה טוב. מונה (זילברשטיין) נפטרה מסמים. לא היה לנו מענה לתת למונה. היא גם לא ציפתה למענה".

 

החזרה למקומות האלה לא עוררה בך פלאשבקים?

 

"אולי יש לי בעיה קצת. אני חי בהווה ולא יודע להתרפק על העבר. יכול להיות שזו בעיה אישית שלי. יש לי בעיה עם בלופים. גם ב'מציצים' וגם ב'עיניים גדולות' ניסיתי להראות אמת, אבל זה סרט וזה מצופה במוזיקה, קצב, הומור, כל מיני דברים. אז יש בזה יופי. אני היום חי אמת שהיא הכי יפה בעולם. לא מיופה, לא מצועצעת, לא מצופה בשום בדיחות. איך אתה רוצה שאני אזכר בנוסטלגיה בחיים שמובילים בעצם לכלום?".

 

אליה, בן כמה אהרון?

 

27 שנים חלפו מאז החל אורי זוהר (68) בתהליך חזרה בתשובה. במהלך הצילומים של הסרט האחרון בבימויו, 'הצילו את המציל' (77'), הוא כבר חבש כיפה, הניח תפילין והתפלל בהפסקות. אמרו וכתבו אז שמדובר בגימיק חולף, אבל המהלך הושלם: זוהר, אשתו אליה וילדיהם עזבו את ביתם ביפו ועברו לקריית מטרסדורף בירושלים. כדי להשלים את הדרמה, נוצר קשר דם בין משפחת זוהר ומשפחתו של אריק איינשטיין, שכיכב באחדים מסרטיו: אפרים-פישל, בנו הבכור של זוהר, התחתן במרס 83' עם שירי, בתו הבכורה של איינשטיין, ותקופה קצרה לאחר מכן התחתן הבן שלום זוהר עם יסמין איינשטיין.

 

כמה ילדים ונכדים יש במשפחה?

 

"אנחנו לא סופרים. מה זה משנה בדיוק? ברוך השם. על פי המסורת, אנחנו לא אומרים. ברוך השם, אפשר להרכיב שתי קבוצות כדורגל".

 

ובכל זאת, כמה ילדים יש?

 

"כמעט מניין, ונכדים בלי עין הרע. חצי בנות, חצי בנים בערך".

 

הבית של משפחת זוהר בירושלים זועק צניעות. ריהוט מינימליסטי. הקירות חשופים, למעט שתי תמונות סביו של זוהר. בחדר המרכזי שולחן עץ ארוך וסביבו מדפים עמוסים ספרי תורה. זוהר מכין כוס קפה ועוד כוס תה בשבילו. כשהצלם מגיע, מתעניינת אליה זוהר אם הבית ייכנס לפריים. בעלה מסתובב אליה, מרים את הקול מעט ועונה בצחוק: "מצלמים רק אותי. אני פה הכוכב, אליה. מי את בכלל?".

 

אתה חושב לפעמים מה היה קורה לך אם לא היית חוזר בתשובה?

 

"זה היה נגמר רע מאוד. איפה הייתי חולם על קשר כזה עם ילדים כמו שיש לי היום? איפה הייתי חולם על התקדמות עצמית, אמיתית? יכול להיות שהייתי מתקדם בסרטים, יכול להיות שהייתי עושה עוד קולנוע, אבל ודאי שחיי משפחה לא היו לנו. איפה הילדים היו זרוקים היום אני לא יודע".

 

ומה היה קורה לך?

 

"אם הייתי ממשיך בקולנוע, יכול להיות שזה היה הריפוי בעיסוק שלי. זה אולי היה הסיכוי היחידי שלי לשרוד. אבל הילדים, והיו לי אז רק שלושה, מה פתאום? לא יכול לעלות בדעתי. אתה צריך להבין שמה שזכינו לו היום פה, בירושלים עיר הקודש, זה לא סתם חיי משפחה. גילינו את הסוד של איך אדם יכול כל יום ויום לגדול יותר, לצמוח מבפנים. לא חשבון הבנק גדל, ולא הבית גדל, ולא הקריירה גדלה ולא פרסים - אלא אתה. וזה הכוח שלנו. עכשיו, לפני חצי שעה ישבתי באוטו עם בני הבכור אפרים-פישל ועוד בן בשם אהרון. הייתי האדם הכי מאושר בעולם. אהרון למד איתי בצהריים תורה. היתה לו קושייה רצינית על עבודת השם, על התכלית של החיים. הוא אמר שאין לו מנוחה, שהוא חייב לפתור את הקושייה הזו".

 

מה הוא שאל?

 

"משהו שנוגע לעבודת השם. הוא כבר אבא לשלושה ילדים, שיהיה בריא".

 

בן כמה הוא?

 

"בן כמה אהרון, אליה?" שואל זוהר את אשתו. "25", היא עונה תוך כדי גיהוץ. וזוהר ממשיך: "אני לומד עם הבנים שלי הרבה. אז התחיל כאן ויכוח, והוא לא ויתר. ועצרנו בצד, בדרך. לפחות חצי שעה ישבנו באוטו. איזה ויכוח! לוהט! על הדברים הכי יסודיים בחיים. מה זו אהבה, מה זה יראת השם, איך עובדים את השם, יתברך שמו. אני ישבתי והייתי המאושר בעולם. אני לא חושב שיש כזו רמה של חיים. זכיתי בחיים מלאי משמעות עצמית פנימית".

 

"איתמר הוא לא חילוני, חס וחלילה. הוא לא מתנהג ולא מתלבש כחרדי, אבל היהודי הזה איתמר, הוא לא טיפש. הוא לא זורק את התינוק עם המים. קשה לו עם הרבה דברים. קשה לו אבא שלו, קשה לו הלבוש, קשה לו הרבה דברים. אבל הוא יודע בבירור, והלוואי עלי רמת הידיעה שלו, שיש בורא לעולם ואמונה ברורה. הוא מקיים את המצוות, שבת וכשרות וטהרה ותפילין, אבל סגנון החיים שלו שונה. היסוד הוא אותו יסוד".

 

היום אתם בקשר טוב?

 

"באהבה. יש לנו ויכוחים. הוא תוקף, ואני תוקף, אבל יש הרבה מאוד אהבה".

 

גם עם אפרים-פישל היתה לך בעיה כשהפך בעבר לשבאבניק, כמעט חזר בשאלה.

 

"גם הוא התמודד, והיום הוא צדיק גדול. כל אחד מהבנים עשה את דרכו שלו ובנה את החיים שלו. כל אחד מהם לא היה יכול לשלול את האמת הזו, שיש בורא עולם שנתן לנו תורה בהר סיני".

 

המון בדידות, המון מרירות

 

לזוהר יש דעות קשות על עמיתיו החילונים. אני מזכיר לו שמות של קולגות שהלכו לעולמם בשנה האחרונה: נעמי שמר, פשנל, אריק לביא. "אנשים טובים מאוד, אנשים מסכנים מאוד", הוא אומר. "הם לא חיו חיים כל כך טובים".

 

למה אתה חושב?

 

"שמע, אי אפשר לדבר כל כך על החיים של אחרים, אבל צריך לדעת שהבלוף החיצוני והפרסומת והיחצנות לא מספרים את האמת. היה שם המון צער, המון בדידות. כל האנשים שהזכרת. הרבה מרירות".

 

אתה קורא עיתונים בכלל?

 

"לא, לא. לא קורא עיתון חרדי ולא חילוני. עיתון זה עיתון זה עיתון". 

 

וטלוויזיה אין כאן.

 

"התקלקלה הטלוויזיה לפני 25 שנה והמתקן לא הגיע. איך אני אראה?".

 

אתה מודע לערוץ 2, הערוץ המסחרי והחזק?

 

"זו צרה גדולה. אני עוסק הרבה בנוער ובילדים. יש לי קשר עם הרבה הורים שהתקשרו דרך ערוצי הקודש, הערוצים הדתיים. אנחנו פתחנו בתי ספר לחילונים שמחפשים אלטרנטיבה למה שקורה. תרבות הטלוויזיה הורסת כל חלקה טובה, גורמת לילדים לחיות חיים של דמיון גמור. חולמים על עושר, על קריירות, לא מצליחים להשיג את זה. מגיעים לאלימות. מתוסכלים. השם ירחם. היום אני יודע מה שקורה בנוער הזה. לא מפרסמים בעיתונים אפילו חלק קטן: הסמים, ההתאבדויות".

 

בגלל ערוץ 2?

 

"מה עושה הטלוויזיה? שטיפת מוח בלתי פוסקת של כסף, קריירה, ניאוף, אלימות. מה יש לו לעשות בחיים?". 

 

שמעת על תוכניות מסוימות?

 

"אני מבין מה שקורה. אני שומע מההורים מה הטלוויזיה עושה בבתים. אני זוכר שפעם דיברו על 'רמת אביב 5'".

 

'רמת אביב ג'.

 

"כן. הורסים כל קנה מידה. אם אתה תבוא ותגיד: יש בורא לעולם, יש מותר ואסור, העולם הוא לא הפקר - אתה מיד נחשב לדתי, מיסיונר. אז מה האלטרנטיבה? חופש, ליברליזם, הכל מותר? וגם את חוקי המדינה יהרסו. יש איזה חוק שקובע לא לקלל אבא? אין. אז למה שלא יקללו אותו?".

 

ערוץ 2 משדר עכשיו סדרה על הלהקות הצבאיות, ושמך עולה בה מדי פעם.

 

"דברים טובים או לא טובים?".

 

יהורם גאון אמר שבלהקת הנח"ל לא היה ישבן שלא קיבל ממך מכה קלה.

 

"גם זה יכול להיות. אני עושה הרבה רעש, אני מסכים. אבל אני ממשיך לעשות תשובה ואני מתכוון להצטנע יותר ויותר. משתדל, רוצה. אגב, רייטינג זו מילה של השנים האחרונות. זה נורא ואיום".

 

אבל גם הסדרה החדשה תשודר בערוץ 2, כחלק מהתרבות הזו של הרייטינג והפרסומות. זה לא מפריע לך?

 

"הרבה דברים מפריעים לי. גם הראיון הזה עכשיו לא משמח אותי. אני לא כל כך אוהב עיתונים ולא אוהב טלוויזיה. אבל אם אני עושה חשבון של הפסד ורווח, אני מקווה שהרווח יעלה על ההפסד".

 

עובדה שמדי פעם אתה מגיח לטלוויזיה. אולי זה חסר לך? אתה שחקן בנפש.

 

"אם אתה מאמין בזה, שיבושם לך. אבל אם זה באמת היה ככה, הייתי משחק בזה כל הזמן. לפני כמה שנים בא שוקי בן-פורת והשקיע מהונו הרבה כסף בתוכנית איתי. הוא האמין שצריך לעשות גשר בין חילונים ודתיים. זה לא עבד. הרבה דתיים נפגעו מזה. לא הבינו את המסר נכון. זה היה בערוץ 1. אי אפשר לעבוד שם".

 

למה?

 

"אתן לך דוגמה. ראיינתי את גנדי זל, והוא אמר שאין קיבוץ של השומר הצעיר שלא יושב על אדמה ערבית. 'בשום פנים ואופן', אמרו לי שם. 'זה לא ייכנס, על גופתי המתה'. דוגמה שנייה ומקצועית: עורך גומר את העבודה בארבע. אתה לא יכול לגמור איתו בארבע וחצי דקה. אתה אומר לו 'שמע רגע, בוא נחזור שוב על הקטע'. 'הלו', הוא אומר לך, 'מספיק'. אתה לא יכול לעבוד. אני לא יודע מה קורה שם כיום".

 

רוצים להדיח את המנכ"ל.

 

מי?.

 

אולמרט.

 

"הוא שר התקשורת?".

 

גם.

 

"לא מעניין אותי כבר. בכל מקרה, גם בערוץ 2 היו לחצים, אבל דווקא מהכיוון הדתי. חשבו שאני חוזר לטלוויזיה. זו היתה טעות. כל העניין הזה היה טעות".

 

שמעת על הפריחה של הקולנוע הישראלי? לסרט אחד, 'סוף העולם שמאלה', הגיעו יותר מ-300 אלף צופים.

 

"כמה עולה היום סרט?".

 

33 שקל בערך.

 

"אני לא בעניין. לא יודע. החיים התרבותיים הרוחניים שאני חי היום הם מאוד מלאים. היום אין לי סבלנות לראות סרט".

 

שמעת על 'האושפיזין'?

 

"ודאי, ודאי, שמחתי מאוד".

 

ראית אותו?

 

"לא, חבל על הזמן. בשביל מה? אני לא יכול לתרום לזה. שמעתי שזה מצליח ושאנשים אוהבים את זה".

 

גם התיאטרון בישראל מצליח מאוד.

 

"מה אתה אומר! מה אתה אומר! לא הייתי מאמין".

 

זה עולה לא מעט כסף.

 

"כמה?".

 

כרטיס מגיע ליותר מ-100 שקל.

 

זוהר פונה לאשתו: "אליה, שמעת? אנחנו לא נלך".

 

אני חילוני שומר מצוות

 

הראיון הזה מתקיים ביום ראשון בערב, יומיים לפני ההצבעה בכנסת על תוכנית ההתנתקות. המדינה כולה רועשת ורוגשת, אבל דבר מזה לא חודר לבית משפחת זוהר. "כשאתה תופס את הגדולה של עם ישראל", מסביר זוהר את אדישותו לנושא, "אתה פתאום תופס - עניין כזה, עניין אחר, זה לא משמעותי. יש תכלית ויש תוכנית והיא מתבצעת. בעל הבית הוא לא שרון ולא ביבי. יש בעל בית, השם יתברך, והוא עושה לנו בית ספר מדויק. פרט כזה או אחר הוא חסר ערך".

 

אבל עובדה שהרב עובדיה יוסף הורה להצביע נגד.

 

"הרב עובדיה יוסף הוא מנהיג ציבור. אני, ברוך השם, לא מנהיג ציבור, ואני לא מנהיג מפלגה, אז אני לא חייב להביע את דעתי".

 

אבל הופעת בעבר בתעמולת הבחירות של ש"ס.

 

"עשיתי אז מצווה. יש מצוות יותר סימפטיות ויש פחות סימפטיות. אני לא חושב שאעשה את זה עוד פעם".

 

אתה בקשר עם אריה דרעי?

 

"כן. לא כל כך חזק והדוק, אבל פה ושם. אני מחבב את הבנאדם, הוא צדיק, טוב, עושה הרבה מצוות".

 

הוא הורשע במשפט וישב בכלא.

 

"כל המשפט הזה היה פארסה אחת גדולה. שאני אביא לך כמה משפטים שבית המשפט קבע ולא היה ולא נברא? זה לא אני אומר. זה משפטנים, מומחים, עורכי דין".

 

רדפו אותו סתם?

 

"זה ברור. הוא היה מוצלח וסיכן את הממסד. שס היא תופעה עממית אמיתית. הוא קידם את העניין הזה. אני צריך לספר לך מי שולט במדינה?".

 

ש"ס נחלשה בבחירות האחרונות.

 

"ההיפך: הצליחה. ירדו רק המנדטים שקיבל אריה בגלל הרדיפה אשכרה".

 

שינוי עלתה. היא התשובה החילונית לש"ס.

 

"זה שום דבר. שינוי תחלוף עם הרוח. הרבה מאוד לא יהודים הצביעו לתנועה הזאת. זה לא רציני. אין להם אידיאולוגיה".

 

אורי זוהר לומד תורה והמדינה משלמת לו כסף?

 

"על מה אתה מדבר? פרוטה אחת לא לקחתי מאף אחד מאז שחזרתי בתשובה".

 

אז איך אתה חי?

 

"בורא עולם מפרנס. ברוך השם, הרבה אמצעים, כמו תמלוגים. ברוך השם לא נזקקתי לפרוטה אחת".

 

אבל החרדים כן נסמכים על שולחן המדינה.

 

"יש תקציב לישיבות? יש גם תקציב לאוניברסיטאות. מה ההבדל?".

 

המדינה מפרנסת חרדים שלא עובדים.

 

"למה לא עובדים? אני גר בשכונה חרדית שיש בה מאות בעלי מקצוע. יש כאלה שעוסקים בענייני קדושה שחשובים לעם ישראל כולו. זה חלק מתעמולה אנטישמית. בכל תולדות עם ישראל טענו שהיהודים פרזיטים. היום, במקום המילה 'יהודי' שמו 'חרדי'. אין שום הבדל. התיאטרון והקולנוע נסמכים על שולחן המדינה? משפחות ברוכות ילדים גם? ערבים גם? איפה יש כאן שוני עקרוני?".

 

והחילונים בסדר?

 

"ודאי. אני חילוני שומר מצוות".

 

מה דעתך על החתונה של יגאל עמיר?

 

"למה לא? איך אפשר למנוע את הזכות מאדם להתחתן? מה הקשר בין מאסר עולם לרצון שלו להתחתן? זה זכות יסודית, לא?".

 

אי אפשר לתת לו להתייחד. יש מצלמות עליו 24 שעות ביממה.

 

"ואי אפשר לסגור את המצלמות? לא יודע, לא מבין את זה. חוקים שאני לא מכיר".

 

ידעתי לבקש סליחה

 

לא מזמן, מספר זוהר, הוא צפה בסרטים הישנים שלו אחרי 25 שנה של הימנעות מהם. "הזמנתי קרובי משפחה כדי שיראו אותם איתי", הוא מספר. "אחרי שראינו את 'עיניים גדולות' אמרתי שאני מדוכא. הבן שלי אמר 'אני מרגיש אותו דבר'".

 

אבל אתה יודע שיש דור שלם של צעירים שמצטטים כל מילה מהסרטים האלה. אולי זו התורה שלהם.

 

"אז מה אתה שואל, איך זה יכול להיות שאותי זה דיכא? אני לא שולל שיש בזה יופי ואמת. היינו אנשים פחות או יותר מוכשרים. יש בזה אמיתיות ויש בזה יופי. אבל היום זה אחרת. פעם הייתי ממציא המצאות. היום החומר של העבודה שלנו הוא החיים שלנו עצמם, ובורא עולם כתב את התסריט. זה לא איזה פילם של איזו הצגה".

 

מפריע לך שיש אנשים שגדלים על הסרטים האלה? רק השבוע שודר 'מציצים' בערוץ 2.

 

"החליטו לשים את זה? מעניין. אני חושב שהרבה בני נוער פונים אלי דווקא בגלל הסרטים האלה. חילונים שואלים אותי איך זה שמפה עברת לכאן. משהו מטריד אותם, מציק להם. הם שואלים אותי המון שאלות מהותיות. אני חושב שבזכות הסרטים האלה הרבה אנשים חזרו בתשובה, כי רואים אותי שם ויודעים שאני חשוף. ופה ושם רואים אותי כיהודי שומר מצוות. אתה יודע כמה אנשים קוראים לי 'גוטה' באמצע הכביש? גו-טה! (צועק כמו בסרט - ר.ש).

 

ואיך אתה מגיב?

 

"צוחק או שעושה שלום, ולפעמים אנחנו נפגשים לשיחות".

 

מבקשים חתימות?

 

"לא חתימות. אני לא יודע אם זה באופנה היום. הרבה רוצים לדבר. דופקים פה בדלת, הרבה".

 

אתה מתבייש בסרטים שעשית?

 

"לא. אני מתבייש בהרבה דברים שעשיתי שלא כראוי. יחס אל אנשים. כשאתה עומד על הסט ואתה מבין שהסרט שלך הוא הדבר הכי חשוב בעולם, והתפאורן לא העמיד את הרקע בדיוק כמו שאתה מבין, אז זה אש וגופרית. סדום ועמורה. הייתי דורס".

 

אבל יצאו לך גם דברים טובים מזה. החברים, למשל. אריק איינשטיין.

 

"אני אוהב את כל החברים שלי וכל החברים שלי אוהבים אותי. ואנחנו נפגשים, אריק ושיסל ושלום חנוך. אני בקשר איתם. אריק כל כמה חודשים מגיע לשמחה משפחתית. פה נולד נכד, פה בר מצווה. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני. בקשרים טובים מאוד. אני אוהב אותו, את כולם. עדיין הלב קשור".

 

שמעת את המוזיקה שהוא עשה בזמן האחרון?

 

"איתמר מדי פעם משמיע לי. אני אוהב אותו מאוד".

 

למה הוא לא מופיע יותר?

 

"הוא טוען שאי אפשר להגיע באמת לתוצאות טובות ומשביעות רצון. הוא רוצה תוצאות הכי טובות והוא יוצא מתוסכל. אני חושב שהוא עובד הרבה זמן על תקליט והוא לא רוצה להגיע לפשרות. זו הסיבה. כשאני פגשתי אותו בפעם האחרונה, ביום הולדת של אחד הנכדים, הוא היה שמח וטוב לב".

 

הבילויים של פעם לא חסרים לך?

 

"עלינו כיתה. עלינו כיתות. לך חסר גן ילדים?".

 

בזמן האחרון הרבה חילונים גילו את הקבלה.

 

"אני חושב שאנשים יגיעו אל המצוות בהכרח. יש כל מיני סמטאות שמגיעות לשם. חלק מהן לא סימפטיות, אבל כולם יגיעו לאמת".

 

שמעת על מדונה?

 

"שמעתי שהיא זמרת מפורסמת. לא שמעתי אותה. אני לא מכיר אותה".

 

מוזר בעיניך שהדור הצעיר רואה בך אייקון תרבות?

 

"זה פלא עצום. זה מחזיר הרבה אנשים בתשובה. שואלים אותי 'איך עשית את המעבר הזה?'. הם חיים את מה שהראינו שם ב'מציצים' ושואלים איך מתפטרים מזה. זה פלא גדול ולא מובן".

 

'מציצים' זכה במקום השמיני במשאל הסרטים הישראליים האהובים ביותר שנערך באינטרנט.

 

"שמיני? מה פתאום שמיני? מה פתאום לא ראשון? מי היה ראשון?".

 

'גבעת חלפון'.

 

"זו אותה תקופה, לא? טוב, ברוך השם. ברוב הדברים שעשינו ניסינו להעביר דברים אמיתיים".

 

אם היית עושה את 'מציצים 2', מה היה קורה לדמויות?

 

צוחק: "זו כבר טרילוגיה, אבל אין לי עניין. לא חושב על זה בכלל. הימים שישבנו בעריכה ועשינו את הסרטים האלה היו ימים של חושך. כשאתה עוסק בתורה, אתה עוסק בחיים. פה אתה רואה את זה וחותך פה ומכניס מוזיקה שם. אתה לא נהנה מזה".

 

כשצפית בסרטים האלה עכשיו, לא הרגשת אי נוחות לראות את הפורנוגרפיה?

 

"זו לא פורנוגרפיה".

 

הסצינה עם הצינור, כשאתה שוטף את דינה?

 

"כן, אבל זה מגלה איזשהו יחס שלי. כל היחס של הבנאדם הברוטלי הזה שיושב. אבל זה לא נעשה בשום פנים ואופן כדי לגרות. כל הנושא הסתובב סביב העניינים האלה כי אלה באמת היו החיים. השם ירחם. אפשר להגיד על חיים כאלה שהם מאושרים?".

 

מה רע? ים, כיף, בחורות, שתייה, מסיבות, יופי של חיים.

 

"זה למי שמוכן לאטום את עצמו. אם אתה חי את החיצוניות אתה מאבד את הפנימיות. ברוך השם שזיכה אותנו לחזור לחיים. את מי אני שיחקתי שם? אתה יודע מי זה אביגדור? איך הוא מת? איך הוא חי? איפה הילדים שלו? זה נורא ואיום. אומללות אחת גדולה. נכות נפשית. אנשים מעריצים את הסרטים, אבל אם היו רואים את החיים באמת, הם לא היו חושבים ככה".

 

'מציצים' מעודד נוער לתרבות רעה, לזנות.

 

"מה פתאום? זה לא פורנוגרפיה ולא זנות".

 

אלטמן הולך לזונה, לא?

 

"נו נו, זה כל כך עלוב. זה לא מעודד מישהו למשהו, וגם זאת לא היתה המטרה. זה היה חלק מהחיים, וזה אחד החלקים הכי אומללים".

 

יש אנשים שאתה צריך לבקש מהם סליחה?

 

"לא הייתי כזו מפלצת. ידעתי לבקש סליחה. אבל אני מתאר לעצמי שלא היה בנאדם שלא פגעתי בו ולא היה מישהו שלא פגע בי. מי לא אמר לי בפנים שאני כך וכך? מי לא? היו ריבים בכסית, בקאמרי, עם גרשון פלוטקין, אשתו, אלתרמן, שלונסקי. מלחמות וריבים עם קללות וצעקות. אין אדם שאני שומר לו טינה. אם פגעו בי אז פגעתי חזרה".

 

באים להתייעץ איתך יוצרים צעירים?

 

"כן, אבל אני לא בעניינים. יש היום גם טכניקות שאני בכלל לא מכיר. אין לי זמן".

 

יכול להיות שיום אחד תבוא ותגיד, סיימתי את הפרק הזה, אני חוזר להיות גוטה?

 

"סטיק אראונד ותהיה לך ראייה. לא יכול להיות דבר כזה. שמרצוני אני? בחיים לא. בחיים לא אעזוב את התורה. בחיים לא".

 

 

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה היום אני יודע: אני יפה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד