שתף קטע נבחר

הישג משפטי לעיתונאי יואב יצחק נגד "הלמו"

בית משפט השלום פסק כי הגולש משה הלוי הוציא לשון הרע כאשר העתיק כתבה של יצחק בפורומים של אתר רוטר נט עם תמונה של השופטת דורית בייניש ומתחתיה הכיתוב "הזונה חוזרת". עם זאת, ליצחק נפסקו פיצויים מופחתים

בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר לטובת העיתונאי יואב יצחק בתביעתו נגד הגולש "משה הלוי". על פי פסק הדין, הלוי הוציא לשון הרע כאשר העתיק כתבה של יצחק בפורומים של אתר רוטר נט עם תמונה של השופטת דורית בייניש ומתחתיה הכיתוב "הזונה חוזרת".

 

בכך הסתיימה הפרשה הארוכה, שהעלתה לדיון ציבורי סוגיות כמו הגבול בין חופש הביטוי לבין הסתה ואחריות בעלי אתרים לתכנים המתפרסמים ברשת.

 

תחילת הפרשה

 

בחודש אפריל, 2001, הגיש העיתונאי יואב יצחק תביעת דיבה נגד מפעילי אתר "רוטר נט", ישעיהו רוטר ונעם רוטר, וכן נגד הגולש משה הלוי, שעל פי כתב התביעה, דברים שכתב תחת הכינוי "הלמו", בפורומים של אתר רוטר.נט, פגעו בשמו הטוב של יצחק.

 

על פי כתב התביעה, הלוי העתיק בחודש אפריל, 2001, כתבה מהאתר של יואב יצחק ופירסם אותה מחדש באתר "רוטר נט". נטען כי הלוי שינה את הכיתוב המקורי מתחת לתצלומה של שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, שהופיע בכתבה, מ"הזנה חוזרת" ל"הזונה חוזרת".

 

יצחק טען כי הנתבעים לא מחקו את הדברים החמורים שפורסמו אודותיו במשך ימים רבים ולא עשו דבר על מנת למנוע את פרסומם. לטענתו, הם אף עודדו את המבקרים באותו הפורום לפרסם דברי לשון הרע אודות התובע.

 

התביעה עוררה עניין

 

התביעה טענה שמפעילי "רוטר נט" אחראים להודעות שמפרסמים גולשים בפורומים של האתר, בדיוק כפי שעיתון אחראי לתכנים המתפרסמים בו. זאת, על אף שחוק לשון הרע אינו מעודכן לעידן האינטרנט ומייחס לפרסום ברדיו, טלוויזיה או עיתון בהתאם למשמעות המיוחסת לו בפקודת העיתונות. פקודה זו מגדירה עיתון ככל דבר דפוס שנדפס במכבש דפוס.

 

בחודש נובמבר, 2002, נחתם הסכם גישור בין העיתונאי יואב יצחק לישעיהו ונעם רוטר. במסגרת ההסכם, מפעילי האתר פירסמו התנצלות בפני יואב יצחק, שפורסמה באתר במשך שנה. הגולש משה הלוי, שהיה בין הנתבעים, לא השתתף בהליך הגישור והדיון המשפטי בעניינו נמשך.

 

פסיקה נגד הלוי

 

שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, רות רונן, קבעה כי לנתבע לא עומדת הגנת ``אמת בפרסום`` מכיוון שהתמונה שצירף הנתבע לפרסום, נערכה על ידו בצורה כזו שהקורא הסביר עלול לחשוב כי זו התמונה המקורית שפרסם התובע וכי הקורא הסביר עלול לחשוב כי התובע אכן קרא לכבוד השופטת בייניש בכינוי ``הזונה חוזרת``.

 

בית המשפט קבע כי התובע לא קרא לשופטת בכינוי זה, והנתבע אינו יכול לטעון לתום לב השונות מכיוון שהתמונה שפורסמה נערכה.

 

"ייחוס הכיתוב של המילים 'הזונה חוזרת' לתובע על ידי הנתבע, היא עליית מדרגה. אין ספק כי שימוש בביטוי כזה, באופן כה בוטה וחד משמעי, לא נעשה על ידי התובע מעולם", כותבת השופטת. עם זאת, בית המשפט קבע כי פרסום התמונה אינו פוגע בשמו הטוב של יצחק, וקבע כי לתובע יש שם של אדם המותח ביקורת קשה, נוקבת ואף בוטה, כלפי אישי ציבור בכלל וכלפי השופטת דורית בייניש פרט.

 

שיעור פיצויים מופחת

 

עוד קבע בית המשפט כי הבחירה של התובע בכיתוב ``הזנה חוזרת`` מתחת לתמונתה של השופטת בייניש אינו בהכרח מקרי וכן כי מדובר בביטוי שהוא שגוי מבחינה לשונית. בית המשפט הוסיף כי התובע כבר פרסם בעבר על מר שמעון פרס כי הוא הוריד את המערכת הפוליטית לזנות. 

 

מטעמים אלו נקבע כי שיעור הפיצויים ראוי להיות מופחת. בית המשפט ציין כי הנתבע התנצל בפני התובע מספר פעמים וכי בעיני בית המשפט, התנצלותו של הנתבע הייתה כנה. כמו כן, נמחק הפרסום הפוגע מיידית לאחר דרישת התובע. בית המשפט פסק לזכות התובע פיצוי כספי מופחת בסך 10,000 שקל (יצחק דרש 100 אלף שקל) והוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
סוף לפרשה
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים