הבעיה שלי עם המקלדות של מיקרוסופט

בחודש שעבר השיקה מיקרוסופט ישראל את המקלדות והעכברים החדשים שלה. כרגיל ביחס למוצרי החומרה של מיקרוסופט, ההתרשמות הכללית שלנו הייתה טובה מאוד. ניכר שהושקעה הרבה מחשבה בעיצוב ארגונומי, החל בצורת העכבר שמותאמת לכף היד וכלה בגלגלת החדשה, שמאפשרת גלילה לצדדים על ידי הטיית הגלגלת ימינה או שמאלה.

גם מבחינה טכנולוגית אפשר להתרשם שמדובר במוצרי איכות, בנויים היטב ומיישמים טכנולוגיות חדישות, כמו ממשק Bluetooth אלחוטי ודיוק משופר של החיישן האופטי. אפשר גם למצוא חידושים לא אופייניים למותג הזה, כמו מקלדת מקושתת, ועכבר יפהפה שעוצב על ידי פיליפ סטארק.

אך עדיין לא גיליתי מי יכול לענות על השאלה, מדוע חברה כמו מיקרוסופט צריכה להתחרות בתחום החומרה הבסיסית, בו שולי הרווח צרים כגשר של רבי נחמן מברסלב (הספקולציה הפרטית שלי אומרת, שכך מיקרוסופט מבטיחה כי הלוגו שלה מופיע על שולחן העבודה גם כשהמחשב כבוי. אבל דוברי מיקרוסופט מדברים על המגע הפיזי של המשתמש עם המחשב ועל הרצון של מיקרוסופט להיות חלק מהחוויה הזאת - סיפור שנשמע לי "רוחני" מדי בשביל סטיב באלמר).

פונקציות נוספות למקשים

אני מחזיק עכשיו את המקלדת Optical Desktop Elite for Bluetooth וסופר את הכפתורים שעליה. בנוסף לסט הסטנדרטי אני מוצא בצד שמאל גלגלת ושני כפתורים כמו של מחשב מחברת. בחלק העליון נוספו 23 כפתורי פונקציות שאף פעם לא חשבתי שאזדקק להן. כמו חמישה כפתורי גישה מהירה לאתרים חביבים (My Favorites), שמונה כפתורים המשמשים כמרכז השליטה במדיה, כפתור מיוחד לנעילת כפתורי הפונקציות וכפתורים להתנתקות (Log-Off) ולהרדמת המחשב.

גם מקשי הפונקציות המסורתיים מקבלים עכשיו תפקידים נוספים. למשל, 1F הוא גם כפתור Help, ל-F2 נוספה הפונקציה Undo, וכדומה. תוך חודשיים שלושה אני אלמד להשתמש בכולם ואז, כך מבטיחים לי דוברי מיקרוסופט, החיים שלי יהיו הרבה יותר נעימים ופרודוקטיביים.

יכול גם להיות, למרות שכלבים זקנים לא ממהרים ללמוד טריקים חדשים, שאז אני אפסיק סוף סוף לחפש את המקש היחיד שאני לא מוצא מזה 20 שנה. המקש שמעביר אותך מעברית לאנגלית בלי חוכמות של Alt-Shift.

כאשר אמרתי זאת לדוברי מיקרוסופט הם הביטו בי נדהמים. איזה רעיון מהפכני?! מה שכמובן הדהים אותי: איך זה שאף אחד לא חשב על זה קודם?! מה יותר טבעי מלצפות שהפונקציה הבסיסית הזאת תזכה לכפתור המוקדש לה?

בגדי המלך הדיגיטליים

מי מכם לא התענה בכל פעם שהטקסט הטכני חייב מעברים צפופים בין אותיות עבריות (או ערביות, או כל מה שנכתב מימין לשמאל) לבין אותיות לטיניות? או בין שתי שפות שנכתבות באותו כיוון אבל עם אותיות שונות, כמו אנגלית ורוסית?

והמסכנים שמשתמשים גם במקלדת מקינטוש, כמה פעמים התבלבלתם בין Alt-Shift ל-Alt-Space? והמעטים עוד יותר ששמים "נקודה-פסיק" (;), כמה פעמים נשארתם תקועים עם Caps-Lock והמקלדת המשיכה באנגלית במקום עברית?

מה שגורם לי לחשוב, שמרוב תחכום - הרי כולנו יודעים לספר בשבחה או בגנותה של כל תכונה נשכחת, הקבורה ברמה השלישית של תפריטים ביישום שלא צריך - איבדנו את יכולת הראייה הפשוטה. מעין סיפור בגדי המלך החדשים במהדורה דיגיטלית.

עוד מקש אחד לא יהווה בעיה

יש עוד עשרות נקודות תורפה בסיסיות שנעלמות מעיני המעצבים של מוצרי חומרה ותוכנה משום שמנקודת ההשקפה שלהם אין בעיה. רוצים דוגמאות? אני מקבל הרבה דואר אלקטרוני אליו מצורפים קבצים, שלא נפתחים משום שמנגנון הפתיחה לא אוהב את השם בעברית.

הדרך להתגבר על הבעיה היא לשנות את שם הקובץ - אבל אי אפשר לעשות זאת מתוך אאוטלוק. יש מעקף מסובך שמאפשר להתגבר על הבעיה, אבל למה צריך אותו?

למה שליחת הודעה פעם נוספת כרוכה בכניסה לתפריט "פעולות" (אחרי שבזבזתם זמן על פתיחת ההודעה מחדש) במקום ישירות מ"פריטים שנשלחו"? למה אי אפשר לגרור או לשלוח קבצים מצורפים ישירות לתיקיה באחת הספריות בלי לטפל בכל קובץ לחוד? למה אי אפשר לצרף להודעת דואר תיקיה, אלא רק קובץ אחר קובץ? למה ולמה, שואל הילד, והמלך העירום לא מתרגש.

נחזור למקש החלפת השפה. זה צריך להיות מקש דו-מצבי (Rocker), שכולל לחיצה חלקית ומצב קבוע (כמו ההבדל בין Shift ל-Caps Lock). רצויה נורית LED הנדלקת בצבע שונה לפי השפה, או משהו שיהווה מחוון חזותי. 

הוספת מקש אחד על מקלדת שכבר כוללת כ-130 מקשים לא צריכה להשפיע מהותית על עלויות היצור. אבל אם רוצים לחסוך בכל מחיר, אני מוכן לוותר על Caps-Lock. לי הוא עושה רק בעיות (netמגזין).