אתר תוכניה
מגדיר עצמו כ"במת מורשת התיאטרון הישראלי", ויש לו כמה מטרות מוצהרות ויעדים מרשימים וראויים: "לחזק את ייצוג התיאטרון הישראלי באינטרנט, לספק מקור מידע על העשייה התרבותית העשירה שהיתה קיימת בארץ מאז הקמתה, ולהוות מצע פורה לקשר בין אנשים שהתיאטרון הוא מקצועם או תחביבם".
האתר, שהושק בינואר, פונה לכמה קהלי יעד, וייתכן שנקודה זו תתגלה כבעיה בהמשך הדרך, מאחר והוא מעוניין לשמש נקודת מפגש הן לעוסקים בתחום,
ביניהם גם סטודנטים, והן לקהל הצופים או החובבים, שתחומי העניין שלהם שונים אלו מאלו, וכך גם הדגשים שהם מחפשים.
מייסד ומנהל האתר, בועז טרינקר, בן 23 מתל אביב, מציין כי בהתאם לשמו, באתר אמורות להתפרסם "תכניות של הצגות תיאטרון מכל הזמנים, עם תחקירים, ראיונות וסוגי מידע נוספים", שיתווספו יחדיו למסד נתונים מרוכז של ההצגות, המוסדות והיוצרים. טרינקר מזמין את הגולשים לקרוא ולהגיב, ומוסיף כי "האתר מבוסס ברובו על תרומות הידע של המבקרים".
הפנינה של האתר
למרות התוכניות הגדולות, ההבטחה טרם מומשה, וכיום מונה האתר 78 משתמשים רשומים בלבד, שלא עושים רושם של גולשים פעילים במיוחד, לפחות לא על סמך עיון בפורומים של האתר, הכוללים הודעות ספורות. מלבד אלו, נראה גם כי האתר אינו מעודכן במיוחד, וכולל רק תוכניה אחת ויחידה.
בשלב הזה, מוקד העניין והייחוד שלו הוא דווקא לא הקהילה, אלא "יומני ההפקה" של הצגות, המובאים באתר במקביל לתהליך העבודה עליהן - פנינה של ממש עבור כל קהלי היעד הפוטנציאליים, שלראשונה ברשת, מוזמנים להציץ ולתקשר עם העוסקים במלאכה בצורה כמעט בלתי אמצעית.
כרגע זמינים באתר שני יומנים כאלו, האחד להצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר",
שהחזרות עליה החלו לפני כשבועיים. בעמוד ניתן לקרוא דיווחים שבועיים שוטפים מחדרי החזרות ומאחורי הקלעים של תיאטרון הבימה המפיק את ההצגה, וכן לגלות מיהם האנשים שמאחורי ההפקה, לקרוא תקציר של ההצגה ולצפות בתמונות מגירסאות ישנות, שהועלו על הבמות בעבר.
השני הוא יומן ההפקה של ההצגה "בגדי המלך"
של המחזאי ניסים אלוני, שעלתה לפני מספר חודשים, שכולל גם ביקורות ואפשרות למשלוח תגובות על ההצגה (למשתמשים רשומים בלבד).
דווקא החלק הזה, יותר מהנסיונות לבנות קהילה רחבה, שעשויים להתגלות כנקודת חולשה, מסתמן כשוס הגדול באמת עבור המתעניינים בתחום, שיכולים לקרוא ראיונות ורשמים מהשטח, שאליו לא רבים מגיעים, לצפות בתמונות מהחזרות ומאחורי הקלעים, ואפילו לזכות בכמה בונוסים, כמו איורים ממחברתה
של איילת זורר, שחקנית בצוות "בגדי המלך", שמתגלה כמאיירת מוכשרת ורבת קסם.
חוויית גלישה בסיסית בלבד
באתר תוכלו למצוא גם אנציקלופדיה, הכוללת כמה עשרות ערכים, המוקדשים ליוצרים מגוונים בתיאטרון הישראלי, הפניות למאמרים, ספרים וסרטים להעשרה, חדשות, ביקורות וסקירות נוספות, שמוקדשות למשל למסיבות פורים בבתי ספר למשחק, או לסיכום טקס פרסי התיאטרון הישראלי.
ושוב, כמו ברבות מהביקורות שעוסקות באתרי תוכן ישראלים, אנו עדיין נאלצים להלין על המראה הבלתי אטרקטיבי של האתרים, שבעליהם משקיעים את מיטב זמנם ומרצם באיסוף ויצירת תכנים מרתקים וייחודיים, ששווים ביקור חוזר באתר, אך בד בבד מזניחים כמעט לגמרי את כל נושא העיצוב, הניווט, הטיפול הטכני בתכנים וכל מה שמכונה "חוויית גלישה". חבל.
לסיכום, האתר מציע כמה וכמה מדורים שבוודאי ימשכו לא מעט גולשים, שחשים כי התיאטרון הישראלי אינו מיוצג במלואו ברשת, ועדיין לא מצאו את המקום שיספק להם מידע כלבבם, אך אם לא ישכילו מפעיליו להקדיש לו עוד זמן ועבודה - כפי שמגיע לגולשים - הוא לא צפוי לשרוד איתנו עוד הרבה. וגם זה חבל. (רוני שני)
