חתולים מחשבים את קצם לאחור

דיכאון חתולים

אנשים רבים עוצרים אותי ברחוב ושואלים אותי: "קפטן, מה עושים עם בעיית הדיכאון של החתולים?" זוהי אכן בעיה סבוכה שלגביה לא קיים בנמצא פתרון אותו אני מכיר. החתול לשעבר של ספינתי – ג'ורג' (ז"ל) קיפח את נפשו מסיבה זו בדיוק.

אספר לכם את סיפור המעשה.

הו ג'ורג', ג'ורג', חתול נאמן היית לספינתנו, אנו מתגעגעים ליללותיך הענוגות שהיו מעירות אותנו באמצע הלילה, לגושי הפרווה אותם אתה מקיא בנקודות ראנדומאליות על הסיפון, ואיך הספנים היו רבים על הזכות להחליף את חול החתולים שלך. לא עובר יום על ספינתנו מבלי שאחד מהצוות יאמר:"זוכרים את ג'ורג'?" ויתר חברי הצוות מפטירים יריקה שקטה על הסיפון כאות הזדהות.

ג'ורג' היה הקמיע של הספינה, לקחנו אותו עימנו לכל מקום אשר הפלגנו. יום אחד באחת מההפלגות שלנו הבחנתי שגו'רג' נעלם, ניגשתי לחפשו. כשפתחתי את דלת המטבח ראיתי את ידו של שמשון, שף הספינה שלנו תחובה עמוק בתוך גרונו של ג'ורג'.

"...אההה...זה לא מה שזה נראה בוס....החתול....ב...אההה.....בדכאון! והוא ניסה להתאבד בבליעת רעל אני פשוט מנסה לגרום לו שיקיא את הרעל שבלע"

כמה דקות אחר-כך שמעתי קולות חבטה חוזרים ונשנים עולים מהסיפון – רצתי לבדוק במה מדובר וראיתי שוב את שמשון חובט בתורן באמצעות ג'ורג'. "שמשון?!" "כן?...אהההה...החתול פשוט נכנס לדיכאון, כבר אמרתי לך לא?...אז...הוא...כדי להוציא ממנו את הדיכאון אני חובט אותו בתורן, שיצא החוצה כל הדיכאון...אההה....לא?"

"המשך להוציא ממנו את הדיכאון שמשון, אתה עושה עבודה טובה." "תודה קפטן, המפקד". מאוחר יותר באותו יום בישר לי שמשון את הבשורה המרה לגבי גורלו של החתול המסכן – מסתבר שהחבטות של שמשון לא הועילו, ג'ורג' שם קץ לחייו.

בדכאונו ירד בעצמו למטבח, תקע בעצמו כמה סכינים, הוציא את אחת מעיניו באמצעות כפית קהה, משם ירד לחדר המכונות כדי למרוח עצמו בבנזין, הלך לתותח הצית את עצמו וירה עצמו בזווית של 90 מעלות לספינה לעבר השמיים. מה עצוב, קוראים היקרים, דיכאון חתולים עשוי להיות מסוכן לבריאות החתול, שימרו שהחתול שלכם יהיה שמח אחרת אחריתו עשויה להיות רעה ומרה.

מה נפלא הוא המדע המודרני! לעיתים נראה כאילו חדשות לבקרים שולף המדע המודרני מאמתחתו נפלאות העולות על יצירי דמיוננו הפרוע כקוסם השולף ארנבות מכובעו. וזו רק ההתחלה: ולדעתי - מוח בצלחת המפעיל סימולאטור טיסה זו רק ההתחלה.

המגמה המבורכת של איברים פנימיים בכלי מטבח המבצעים פעולות מורכבות תתגבר, לא ירחק היום בו תוכלנה עיניינו לחזות בטחול בצנצנת ריבה שישחק טניס שולחן, אפנדיציט בספל תה מחרסינה שיבצע בעבורינו את החישובים המורכבים של סוף שנת המס ואף מעי-גס בצלוחית של פיצוחים שיבצע חידושים לשיריו של אריק לביא.

על הסיפון הוגשה ארוחת הערב מעשה ידיו להתפאר של שף הספינה – שמשון. בתום הארוחה הדשנה התרווחתי לאחור על כסאי ואף פרמתי, במחילה מכבודכם קוראים יקרים, את אחד מכפתורי מכנסי כדי שיטיב האוכל לעבור בבטני. בעודי מביט נוגות על הצלחת הריקה (למעט כמה חרצנים של זיתים ושאריות קוטג') מהשמיים התרסקו על הצלחת מוחו של ג'ורג' ועין אחת ב"ספלאש!" קולני שהתיז רסיסים אפורים ודביקים לכל עבר.

לבסוף אמרתי: "מה העניינים?" המוח השיב בקול תקיף: "שקט בן אנוש אוויל! אני המוח בצלחת, ישות עילאית שנוצרה כתוצאה מרצף של אירועים שההסתברות להתרחשותם נמוכה עד כדי כמעט בלתי אפשרית, אך כעת כשאני כאן, הבו לי עוד ארבעה חרצני זיתים ואפתור בעבורכם את השאלה בה אתם מתחבטים מאז שחר תודעתכם - חידת תכלית קיומו של המין האנושי!"

רצתי אל המטבח שם חיפשתי אחר קופסאת שימורים עם זיתים, לכשמצאתי, פתחתי אותה במהירות ודחסתי לפי ארבעה זיתים שחורים שאת ציפתם העסיסית בלעתי (כמעט עם אחד החרצנים), ירקתי אותם לכף ידי ורצתי בחזרה לשולחן שם הותרתי את המוח בצלחת.

השולחן היה ריק. מסתבר שנערי הסיפון החרוצים כבר הספיקו לפנות את השולחן ולשטוף את הצלחת וכך הקיץ הקץ על האפשרות לפיצוח חידת תכלית הקיום האנושי.

ומילה או שתיים בנושאים תיאולוגיים:

השבוע קראתי מעל דפים אלו כי הוואתיקן מצווה על הנוצרים הקאתולים – "עשו יותר סקס". כתגובה לדברי האפיפיור נוכל לצפות שהרבנים יצוו על המאמינים היהודים: "עשו יותר סמים". וכתגובה לרבנים האימאם המוסלמי יצווה על מאמיניו: "עשו יותר רוקנ'רול". השטן יצווה על מאמיניו: "האזינו למוסיקה של יהורם גאון".

ואם קראתם את הטור של קפטן ג'ייק עד כאן – אתם יותר דפוקים משניצל:

קפטן ג'ייק החל את דרכו כמגיב סדרתי בערוץ המדע. שמו האמיתי שמור במערכת עקב בעיות של ביטחון שדה.