משפחות בלבנון: "לישראל אכפת יותר מרון ארד"
בלבנון קראו את הידיעה לפיה ישראל הקציבה 10 מיליון דולרים למי שיביא מידע על גורל רון ארד, ורגזו: משפחות אסירים לבנונים פרסמו מכתב גלוי שבו הן טוענות שלממשלת לבנון לא אכפת מאסיריה כמו ישראל
מה עם ה-10 מיליון שלנו? משפחתו של האסיר הלבנוני, סמיר קונטאר, מתחילה לאבד סבלנות. בני משפחותיהם של האסירים הלבנונים הנמצאים בבתי הכלא הישראלים שיגרו היום (ה') מכתב גלוי למנהיגי לבנון, חברי הממשלה וחברי המועצה המחוקקת בדרישה שלא לזנוח את בניהם. כך דיווח הבוקר העיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון.
המכתב, שנשא את הכותרת "ישראל הקציבה עשרה מיליון דולרים עבור מידע בעניינו של רון ארד, מי מכם יכול להקדיש עשר מילים לאהובינו הכלואים?", התאפיין בקריאה תקיפה להחזיר את הנושא לסדר היום של הממשלה החדשה המוקמת בלבנון. הוא נשא גם את שמותיהן של משפחות האסירים סמיר קונטאר, יחיא סקאף וסמיר נאסר, וכלל גם את חתימותיהן של משפחות ה"נעדרים" בבתי הכלא בישראל ומשפחותיהם של לבנונים שנהרגו ונקברו בישראל.
"עיני הלבנונים נשואות לפרלמנט, שם תיערך ישיבה שתביע אמון בממשלה החדשה", כתבו המשפחות. "למרות שהעם מתרכז בנושא הכלכלי-חברתי ובשחיתות שפשתה במדינה, אין בזה בכדי להניא את בני העם הנכבד והאמיץ ,ששילם את המחיר היקר שיותר בדרך להשגת חירות לארץ ובגירוש הכיבוש הישראלי מחלק גדול מאדמתו, מן הצורך לעשות כל שניתן למען חירותם של אסירינו הגיבורים בבתי הכלא בישראל, בחשיפת גורלם של הנעדרים ובהחזרת גופותיהם של הנופלים".
"מה שצובט בלב הוא שחלק מאלה שדורשים את אמון הפרלמנט ורבים מאלה שיעניקו להם את האמון, הכלילו את עצמם בתוך תחומי ה'התנגדות' בלבנון", ממשיכות המשפחות במכתב. "משום שקו ההתנגדות הוא לב העניין, גם אם השתנו הזמנים, הרי שהלוחם האצילי הוא זה שאינו שוכח ואינו מוותר על חבריו לנשק שנותרו מאחורי הסורגים, ולפיכך אנו שואלים: מדוע אף אחד מאלה אינו קם ומציע להכניס פסקה מיוחדת בתוכנית המדינית של הממשלה המדגישה את אחריותה של המדינה לבעיה הומניטרית ומדינית זו? איך עולה בקנה אחד סיוע להתנגדות, תוך התעלמות מהאסירים שלה? כיצד זה אין כל תוכנית רשמית לשיחרורם של העצורים שנותרו, החזרת גופותיהם של החללים וחשיפת גורלם של הנעדרים?"
לפנייה לכתב/ת 
