"מות ערפאת - הזדמנות לשינוי כלכלי ברשות"

יאסר ערפאת שמת השבוע השאיר אחריו, בנוסף לאנרכיה, לקיפאון המדיני ולטרור, גם כלכלה ממוטטת וחברה מורעבת וענייה. חובותיה של הרשות מגיעים לכ-900 מיליון דולר, המהווים עשרות אחוזים מתקציבה. מרבית תושבי השטחים חיים כיום מתחת לקו העוני הפלסטיני, הנמוך בהרבה מזה של ישראל, כמעט מחציתם מובטלים ומאות אלפים מהם נמצאים על סף רעב. 

הגורם המרכזי לקריסת כלכלת השטחים הייתה האינתיפאדה. מרבית המפעלים והעסקים, שקמו בשטחים בשנות ה-90, נסגרו במהלך הלחימה, התיירות נעלמה והחקלאות נפגעה מאוד. ואולם, הכלכלה הפלסטינית סבלה מחוליים רבים גם לפני תחילת האינתיפאדה, וכדי לשקם אותה יהיה צורך גם בצעדים כלכליים נבונים. האם תום עידן ערפאת עשוי להוות הזדמנות גם לשיקום הכלכלה בשטחים? התשובה חיובית, אומרים בשיחה עם ynet שני כלכלנים פלסטינים.

"הזדמנות להפרטה ולשבירת מונופולים"

"לרשות הפלסטינית יש מערכת כלכלית שכבר הוכיחה שהיא מצליחה לתפקד איכשהו גם במצבים הקשים ביותר, ואני לא מאמין שהיא תקרוס לגמרי, גם אם המצב הנוכחי יוביל למשבר פוליטי", אומר ד"ר הישאם עוורתאני מטול-כרם, מנהל המרכז הפלסטיני לפיתוח המגזר הפרטי. "מצד שני, גם אחרי לכתו של ערפאת נצטרך להמשיך להתמודד עם אותן בעיות שאנחנו מתמודדים אתן כעת. הרשות תמשיך להתמודד יום יום על הישרדותה הכלכלית הבסיסית, ועל תשלום השכר לעובדיה".

האם מות ערפאת מהווה הזדמנות לפלסטינים להילחם טוב יותר בשחיתות בצמרת הרשות, ובנזקים שהיא גורמת לכלכלה הפלסטינית?

"קשה להתעלם מהעובדה שהרשות סובלת משחיתות קשה,

הפוגעת קשות בכלכלה הפלסטינית. אין אדם ברשות שאינו מודע לכך, אבל כדאי שנפסיק לעגל פינות ולטאטא את הדברים הקשים באמת מתחת לשטיח, ונתחיל להילחם בשחיתות 'על אמת. יחד עם זאת, הרשות הפלסטינית זקוקה לשינויים כלכליים רבים ולתהליכי הבראה גדולים, הרבה מעבר לביעור השחיתות".

לאלו שינויים כלכליים אתה מצפה? 

"הרשות הפלסטינית מעורבת במשק הפלסטיני הרבה מעבר לרצוי. בזמן שמרבית הממשלות במזרח התיכון, בישראל, בירדן, במצרים ובמדינות אחרות, הולכת ומצמצמות את התערבותן בשוק החופשי, הרשות הממשלה עדיין מעורבת כמעט בכל דבר. אנחנו צריכים להפריט מגזרים במשק שהפרטתם כבר כמעט מובנת מאליה במדינות אחרות, כמו משק הדלק הפלסטיני, התקשורת, הקמח, השמן, המלט או תעשיית הסיגריות.

"הרשות גאה בעובדה שהיא העבירה כספים וחברות שונים משליטתה הישירה לקרן ההשקעות הפלסטינית של סאלם פיאד. זה נחמד מאוד, אבל אנחנו יודעים שעדיין מדובר בקונסולידציה של כספי הממשלה, שעדיין מנוהלים בידי מוחמד ראשיד במתכונת אחרת. סאלם פיאד אומר, אמנם, שקרן ההשקעות היא שלב ביניים בדרך להפרטה מלאה של הכספים והחברות, אבל בינתיים תוכניות ההפרטה נותרה בגדר דיבורים בלבד.

"הכלכלה הפלסטינית עדיין מנוהלת בידי מונופולים, יותר ממרבית הכלכלות במזרח התיכון, כולל ישראל ומרבית מדינות ערב. וזאת, בזמן שהעם הפלסטיני, כעם שממילא נמצא תחת כיבוש, שונא מונופולים עוד יותר מעמים אחרים. אבל עד כה, הרשות לא ביצעה עדיין צעדים ממשיים לשבירת המונופולים החונקים את כלכלתה".

האם אחת הסיבות לכך הייתה רצונו של ערפאת להחזיק בידיו את השליטה בכלכלת הרשות, כאמצעי להנצחת שליטתו הפוליטי?

"אני לא מתיימר לדעת מה רצו ערפאת ומה רוצים פוליטיקאים אחרים. אני יודע שלא רק ערפאת, אלא הצמרת הפוליטית כולה, מעדיפה, באופן טבעי, להמשיך לשלוט על הכסף, למרות שהם מצהירים שהם בעד הפרטה.

"זה נכון, שהרשות זקוקה למקורות הכנסה כדי להבטיח את עצם קיומה, אבל בטווח הארוך, מדובר בטעות חמורה. הפרטה החברות והמנגנונים הכלכליים שבשליטת הרשות יכולה להועיל לכלכלה הפלסטינית הרבה יותר מהמשך ההחזקה בהן. בטווח הבינוני, היא יכולה להכניס לקופתה מזומנים, ובטווח הארוך, היא יכולה למשוך משקיעים ממדינות אחרות, שכיום לא היו חולמים להביא לכאן כסף. עם או בלי קשר להתפתחויות הפוליטיות האחרונות, אני אופטימי".

האם העובדה שערפאת כבר איננה מהווה הזדמנות לבצע את אותן רפורמות?

"התקופה הנוכחית היא הזדמנות מצויינת לביצוע רפורמות מכל סוג ברשות. האירועים האחרונים עשויים לאפשר גם לישראל לבצע צעדים חשובים, שחיוניים להבראה כלכלית של הרשות. ישראל תבצע, מן הסתם, מחוות של רצון טוב, אם ייפתח עתה דף חדש ביחסים בין העמים.  

"הכלכלה הפלסטינית זקוקה נואשות להגבלות התנועה שהממשל הישראלי מטיל עליה. מעבר להגבלות התנועה המוכרות על תנועת חקלאים ופועלים, יבוא ויצוא, אנחנו זקוקים נואשות להגדלת מספר העובדים הפלסטינים בישראל ובהתנחלויות. מספרם עומד כיום על 55 אלף, וזה מעט מאוד. קל מאוד להעלות אותו.

"הכלכלה בשכם, בטולכרם, בג'נין ובקלקיליה גם זקוקה להסרת המגבלות על כניסתם של ערביי ישראל לשטחים. ערביי ישראל, שכיום לא יכולים להיכנס לשטחים, היו הצרכנים הגדולים ביותר של סחורה פלסטינית. הם מהווים מקור הכנסה חשוב ביותר, ואני מקווה שבעתיד הקרוב הם יורשו לחזור".

הגבלות התנועה הוטלו בשל סיבות ביטחוניות, כיצד ניתן להסיר אותן?

"זה מה שאומרים בישראל, אך יותר משההגבלות מונעות פיגועים בפועל, הם היוו לחץ פוליטי על ערפאת ואנשיו, באמתלה ביטחונית. ולכן אני מקווה, שבמצב החדש שנוצר עכשיו, יש מקום לתקווה, שהן יוסרו".

"התקווה לכלכלה: בחירות חופשיות"

כלכלן פלסטיני אחר מאחת האוניברסיאטות בגדה שביקש להישאר בעילום שם, אינו בטוח שהסתלקותו של ערפאת תבער את השחיתות ברשות ותאפשר לבצע בה רפורמות כלכליות.

"מותו של ערפאת הוא בהחלט הזדמנות לשינוי, אבל צריך לזכור שההנהגה שירשה את מקומו היא הנהגה שהיתה שותפה לו בניהול הרשות", הוא אומר, "אני לא מצפה מאבו-עלא, למשל, שיהפוך פתאום את עורו ויתמוך פתאום בהפרטה, ברפורמות ובפירוק מונופולים.

"ההנהגה הקיימת של הרשות הכשילה עד כה רפורמות כלכליות, ואני חושש שהיא תמשיך להכשיל אותן גם בעתיד. אני מקווה שההנהגה הקיימת תוחלף בהנהגה אלטרנטיבית, צעירה יותר, קשובה יותר לצרכי כלכלת הרשות ומנותקת מהמונופולים השולטים בה כיום. כדי להבריא כלכלית, הרשות חייבת בחירות חופשיות.

"השאלה, מי יעמוד בראש הרשות, עכשיו, היא שאלה שולית. המערכת הפוליטית היא קשה לשינוי. גם מנהיגי הרשות הקיימים וגם מנהיגים חדשים ברשות יילחמו בשחיתות בצורה רצינית רק אם הם יתמודדו על תפקידם בבחירות חופשיות. יאסר ערפאת עצמו תמיד דיבר על כך שאנחנו צריכים בחירות חופשיות. אני לא יודע אם הוא דיבר ביזנס או לא, אבל אין ספק שכיום אנחנו ניצבים בפני הזדמנות לעשות זאת.

"הפוליטיקה הפלסטינית בשלה לרפורמה כלכלית. היא בשלה לדמוקרטיזציה, והיא בשלה לבחירות חופשיות. ואני מאמין שיהיו בחירות חופשיות, ושהן יזרימו למערכת הפוליטית והכלכלית דם טרי, שיובילו לשינוי כלכלי גדול. הן יאפשרו את ביעור השחיתות, ובנוסף לכך, הן יאפשרו לאנשי המקצוע המוכשרים באמת לקבל את תפקידי המפתח בכלכלת הרשות".

האם אתה מתכוון לחמאס, או לארגוני הסירוב?

"בהחלט לא. אני מתכוון לכוחות פוליטיים אחרים, חדשים, שהחברה הישראלית אינה מודעת מספיק לקיומם. האווירה ברשות הפלסטינית משתנה, והדבר יכול להביא לשינוי פוליטי, וגם לשינוי כלכלי".

"כספי ערפאת יגיעו לעם הפלסטיני"

מותו של ערפאת והחלפת ההנהגה ברשות יאפשרו לעם הפלסטיני, לדברי הכלכלן הפלסטיני, ליהנות גם מהכספים שערפאת ניהל באופן אישי והשאיר אחריו עתה, המגיעים למאות מיליונים ואולי למיליארדי דולרים.

"האירועים שהתרחשו השבוע המחישו לציבור הפלסטיני את מה שידענו כבר לפני-כן: ערפאת, כמו בכירים אחרים ברשות, החזיק בידו הרבה כסף, שלא ברור מאיפה הגיע לידיו", אומר הכלכלן. "אני לא מתיימר לדעת את מקור הונו של ערפאת, אבל אפשר לנחש שחלק ממנו הגיע מכספי התרומות שנשלחו לרשות. חלק מהגופים שתרמו כסף לרשות הפלסטינית לא פיקחו ביעילות על מה שנעשה בו, והרבה מהכסף לא הגיע באופן מסודר לידיו של סאלם פיאד.

"השינויים שעוברים על הרשות בימים אלה יאפשרו לכסף הזה להגיע ליעודו. אני בטוח שאם יתקיימו בחירות ברשות ותתקיים רפורמה כלכלית ברשות, כל הכסף יגיע לידיו של סאלם פיאד וינוצל כיאות, לטובת העם הפלסטיני.

"הרשות הפלסטינית נמצאת בתהליך של מעבר מתנועת שיחרור למדינה עצמאית. המעבר הוא קשה, ולוקח הרבה שנים. גם כלכלת ישראל סבלה במשך שנים מבעיות קשות, בגלל שגופים כמו ההסתדרות והקיבוצים, ששלטו במשק הישראלי בזמן שישראל התקיימה כתנועה לשחרור לאומי, התקשו להסתגל לקיומה כמדינה עצמאית.

"הקמת מדינה פלסטינית עצמאית תשפר פלאים את כלכלת פלסטין, אבל גם ההנהגה הפלסטינית עצמה תצטרך לעבור רפורמות כדי שהכלכלה הפלסטינית תבריא. הרבה בכירים ברשות הפלסטינית עדיין מתפקדים כאנשי אש"ף, כמנהיגי ארגון לשחרור לאומי ולא כמנהיגי מדינה. באופן רשמי, כולם אומרים שהנהגת אש"ף כפופה לקבינט הרשות, אבל בשטח, מנהיגי אש"ף ממשיכים להתנהג כבעלי הבית. הם מתערבים בתקציבי הרשות, והדבר גורם לבלבול וניהול לא תקין של הכסף. 

"אני חושב שאחד התנאים לביעור השחיתות ברשות הפלסטינית ולהבראת כלכלתה הוא הפרדה מוחלטת של הרשות הפלסטינית מאש"ף. אש"ף צריך, לדעתי, להפוך למשהו כמו הסוכנות היהודית אצלכם, ולטפל אך ורק בענייניהם של הפלסטינים בפזורה. אין לי ספק שמה שקרה השבוע, עם כל הכאב והצער, הוא הזדמנות לכך", מסכם הכלכלן הפלסטיני.