מסיבה למבוגרים בלבד

תראה טלוויזיה – תצליח: "תקרא תצליח", ערוץ 2, שבת 18:45

היי, ילדים! קיראו ספרים. בנק הפועלים ממליץ לכם על זה. שרית חדד ממליצה לכם על זה. הצגה מוזיקלית בשם "תקרא תצליח" – בכיכובם של קובי מחט וסופי צדקה! – ממליצה לכם על זה. קיראו ספרים, כי אמרו בטלוויזיה.

יש דברים פאתטיים, ויש דברים פאתטיים יותר. למשל: בנק הפועלים מפיק קמפיין טלוויזיוני יקר לעידוד קריאה בכסף שיכול היה לקנות אינספור ספרים לילדים, זה פאתטי. אבל מופע שלם בשם "תקרא תצליח" עם כוכבי ערוץ הילדים ולימור לבנת לפתיחה – זה פאתטי יותר. במסגרת המופע המוזיקלי המטופש הזה מפמפמים לצופים שמות ספרים כמו "עזית הכלבה הצנחנית", "חסמב"ה", "אמיל והבלשים", "מסביב לעולם ב-80 יום" וכמובן הקדוש הנצחי ביאליק – כולם כיכבו בימי ילדותנו וילדותם של יוצרי ההצגה. תרבות שלמה התחלפה כאן מאז – רוב הספרים הללו לחלוטין לא רלוונטיים לילדים של עכשיו – אבל בואו לא ניתן לזה להפריע לנו.

ההצגה הזו, כמו פרויקט "תקרא – תצליח" כולו, היא הפקה של אנשים מבוגרים למען אנשים מבוגרים. אף ילד, בדעה צלולה, לא יעזוב את הטלוויזיה כדי ללכת לספריה. צריכת ספרים מגיל צעיר היא פונקציה של מערכת חינוך הישגית שתומכת גם בשיעורי ספרות וחיבור דינאמיים ולא מאובנים, ובעיקר של תרבות אוהדת-ספר (האמריקאית והצרפתית, למשל) שבה כתיבה וקריאה הן חלק (ערכי וכלכלי) מסדר היום הציבורי, ורשת הספרים המרכזית איננה כלבו למוצרי סדקית מזן "סטימצקי". אבל כאן מגייסים את ראש הממשלה כדי שיתפתל בניסיון להמליץ לילדים על ספר (בסוף הוא המליץ על "שמשון" של ז'בוטינסקי! עוד רגע היה ממליץ על מדריך וטרינרי לגידול פרים) ולבנת מככבת בהצגה מוזיקלית. תמשיכו לבלשט אותנו.

אחי, איפה אתה? "בולדוג", ערוץ 8, שבת 20:30

לכמה אומללות, ניצול ומוות בישראל אחראים האחים עופר? קשה להעריך. אחרי "עובדה" שהוקדשה לניצולם המחפיר של עובדי הקבלן במפעלי ים המלח של האחים עופר, מגיעה "בולדוג" וחושפת את האופן שבו מועסקים עובדי קבלן בפריקת פוספטים רדיואקטיביים בנמל אשדוד, תוך שהם טובעים בחומר מסרטן מבלי שיקבלו כל הגנה בטיחותית. חלקם כבר מתו. מי המעסיק? נו, מי. כימיקלים לישראל של האחים עופר.

במילים אחרות: העובדים המפוחדים – שהפכו, כרגיל, לצללי אדם, פחותים מבני-אדם – אכן עובדים עם חומרים מזהמים. החומרים המזהמים הם סמי, יולי ועידן עופר, שאמנם שולחים אותם לבדיקות רפואיות שנתיות, אבל לא מוסרים להם את התוצאות ועושים על גבם 409 מיליון שקל רווח ברבעון.

"בולדוג" חושפת כאן סיפור צפוי (מהאחים עופר למדנו לצפות לכלום), אבל מטלטל. זה סיפור שמתפרץ כמעט מעצמו: בסצינה המרכזית, שבה מבקר המגיש גיא מרוז בנמל אשדוד וזוכה לסיור יח"צני מטעם דובר הנמל, מתמרדים לפתע העובדים כנגד ההנחיה שניתנה להם – שלא לפרוק את החומרים המסוכנים כל עוד המצלמות בסביבה. הם מפוצצים, בשידור, את בלון ההכל-בסדר השקרי שהדובר מבקש להפריח למצלמה.

הישג נדיר נוסף מתרחש כשבסוף התוכנית, לוקח על עצמו במפתיע מנהל הנמל, שאול רותם, את האחריות שהאחים עופר מסרבים לקחת, ומודיע חד-צדדית כי הוא מגדיר את העובדים הללו כ"עובדי קרינה", לפי התקן האירופאי, ומתחיל לדאוג – תקציבית וציודית – להגנתם ולזכויותיהם. זו דוגמה לכוחה המיידי של עשיה כמו "בולדוג" (גם אם הסגנון הדוחפני הזה מתחיל לחזור על עצמו ואין בו עוד הרעננות המקורית) וגם שיעור טוב באופן שבו דרוש רק ישראלי אחד שאיכפת לו מספיק על מנת לחולל שינוי חיובי אמיתי. הנה לכם טלוויזיה "משפיעה", "רלוונטית" וכל יתר היאיר-לפידיזמים האלה שמככבים במסע העינוגים העצמי של ערוץ 2, בעוד שבפועל הם מתרחשים במקום אחר.

צריך להגיד:

מה הזכירה לכם תוכנית סיום העונה של אדיר מילר יותר? את מסיבת סיום כיתה ד' או ו'?