תקציב 2005 מגדיל את אי השיוויון באוכלוסייה ואינו מבטיח הנאה כלכלית מהצמיחה הצפויה במשק. כך טוען ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, בכנס שנערך אחר הצהריים בכנסת בנושא ההשלכות החברתיות של התקציב. הכנס, ביוזמת ח"כ יצחק הרצוג מהעבודה, נערך לקראת הבאת תקציב המדינה
לאישור.
"דומה כי בעיני הממשלה, העשירון העליון, וליתר דיוק, המאיון העליון, הוא השחקן היחיד במשק", אומר סבירסקי. לדבריו, הרעיון המרכזי שמנחה את מדיניות עידוד הצמיחה של הממשלה הוא הורדת מסים לבעלי הון - על ידי הורדת מס חברות והורדת תשלומים למוסד לביטוח לאומי לבעלי הכנסות גבוהות. כך לדוגמא, בעלי שכר של 25,000 שקל לחודש צפויים להנות מתוספת נטו חודשית של למעלה מ-2,000 שקל.
"הממשלה, שביד אחת נתנה את המתנה הזאת לעשירים, קיצצה ביד השניה קצבאות לאנשים המתקשים להתפרנס, כולל אלה שהכנסתם החודשית אינה גבוהה מן התוספת החודשית שעשירי ישראל יקבלו הודות להורדת המס", אומר סבירסקי.
הורדת המס תמומן, בין השאר, גם על ידי ביטולי פטורים. כך, מוצע להקטין את הפטור ממס על קרן השתלמות, על מענק פרישה ועל עבודה במשמרות בתעשייה. "במלים אחרות, פועלים ואנשי המעמד הבינוני יממנו את הורדת המס לעשירון העליון".
"גם הקטנת ההוצאה הציבורית והכוונה לקצץ בתקציבי המשרדים השונים גורמת לכך שכדי להוריד מס מהעשירון העליון ייהנו שאר הישראלים מפחות חינוך, בריאות, רווחה ושיכון", לדבריו.
מכשירים להחלפת העובדים הזרים
סבירסקי טוען כי על אף שהממשלה קוראת בכל הזדמנות "לצאת לעבוד", תקציב ההכשרה המקצועית קוצץ מאוד. כך נפגעת האפשרות שאנשים יוכלו לחזור לשוק העבודה עם כישורים חדשים. יתרה מזאת, 40% מתקציב האגף להכשרה מקצועית יוקדשו ב-2005 להכשרה של ישראלים לביצוע עבודות של עובדים זרים, בעוד שידוע כי עבודות מסוג זה לא מצריכות הכשרה כלשהי.
עוד קיצוצים בביטוח לאומי
בחוק ההסדרים לשנת 2005, הממשלה מציעה להוריד את דמי ביטוח לאומי שהמעסיקים משלמים מ-5.93% משכר העובד ל-4.43%. זאת, כפיצוי על העלאה של 1.5% בתשלומי המעסיקים לקרנות הפנסיה של עובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות.
אולם, לטענת סבירסקי, לא מדובר בחליפין שווים: בקרנות הפנסיה הוותיקות מבוטחים רק 10% מכלל השכירים, בעוד שדמי ביטוח לאומי משלמים עבור כלל השכירים במשק. לפיכך, המעסיקים ייהנו מהורדת מס מסתכמת של כ-3.2 מיליארד שקל, בעוד שרק חלק מהם יצטרך לשלם יותר עבור הפנסיה של עובדיהם, בסכום כולל של כ-300 מיליון שקל.
גם הפיצוי שמציע האוצר לתת למוסד לביטוח לאומי על אובדן ההכנסות קטן מהסכום שייגרע עקב ההנחה למעסיקים.
בינתיים, מתבטאים הקיצוצים שבוצעו בשנים האחרונות בירידה בהיקף התשלומים - זאת כאשר מספר הנצרכים הולך וגדל. בעוד שמספר הבלתי מועסקים גדל, מספר דורשי העבודה ותשלומי דמי אבטלה באמצעות המוסד לביטוח לאומי קטנים. בעוד שמספר הילדים המצויים מתחת לקו העוני גדל, קטנים תשלומי קצבת ילדים.
הפיתרון: לצמצם בביטחון ובהתנחלויות
סבירסקי מציע להתחיל בשיקום המערכות שנפגעו במשק ב-3 השנים האחרונות, באמצעות הקפאת הרפורמה במס הכנסה, הגדלת המס על ההון בהתאם להמלצות בן בסט, צימצום גדול יותר של תקציב הביטחון והפסקת השקעות היתר בהתנחלויות.
הרצוג: בידי הכנסת לתקן את הנזק שהממשלה גורמת
ח"כ הרצוג אמר בכנס כי "התקציב וחוק ההסדרים מרחיבים את הפער החברתי במדינה, ורק בידי הכנסת, אם תקדיש תשומת לב, יכולת להשפיע על סדרי עדיפויות ולתקן ולו במעט מן הנזק שהממשלה גורמת. במיוחד הפגיעה באזורי הפריפריה, בגמלאים, בנכים, בחסרי הישע, המגזר הערבי, וכן היעדר מחוללי צמיחה כמו היי-טק והשקעות בתשתיות".
