העליון: מרדכי לא יוכל לערער שוב על הרשעתו
בית המשפט קבע שהשר לשעבר לא יוכל לערער שוב על הרשעתו בביצוע מעשים מגונים בכוח בפעילה הפוליטית נ', וסתם את הגולל על הפרשה. השופטים קבעו שהמכתב שכתבה נ' לא היה בגדר הבעת חרטה, ומתחו ביקורת חריפה על הלחצים שהופעלו עליה: "התגלתה בפנינו תופעה מדאיגה של ניסיון להביא לשינוי תוצאתו של הליך משפטי". חומר החקירה יועבר במלואו ליועמ"ש כדי לבחון אם מישהו מהמעורבים בפרשת המכתב ביצע עבירות. עורכי דינו של מרדכי: הוא ימשיך להיאבק על חפותו, עבורו העניין לא הסתיים"
סוף לפרשה? בית המשפט העליון דחה היום (ה') את בקשתו של השר לשעבר, יצחק מרדכי, לערער בשנית על הרשעתו בביצוע מעשים מגונים בכוח בפעילה הפוליטית נ', ובכך שם קץ לפרשה.
בית המשפט קבע כי המכתב שכתבה נ' לשופטי ביהמ"ש העליון לא היה בגדר הבעת חרטה או הסתייגות מעדותה.
"התוצאה מאכזבת, אך לא בלתי צפויה. יצחק מרדכי ימשיך להיאבק על חפותו. מבחינתו של מר מרדכי, העניין לא הסתיים". כך הצהירו פרקליטיו של מרדכי לאחר ההחלטה.
"ארבע שנים וחצי אחר שהחלה הפרשה אפשר להתחיל לומר שפרשת מרדכי באה לסיומה. היו כאן ניסיונות להטות את תוצאת המשפט על ידי השפעה על עדים. הניסיונות הללו נדחו", סיכם עו"ד אלי אברבנאל, פרקליט מחוז ירושלים.
מרדכי עצמו, יצא מבית המשפט חמור סבר, וניסה להתחמק מן המצלמות. הוא סירב להגיב לשאלות העיתונאים.
"ניסיון מדאיג להביא לשינוי תוצאה של הליך משפטי"
נ' כתבה מכתב בספטמבר 2002 לבית המשפט העליון בו ציינה כי "היום במחשבה לאחור, המפגש בביתו של מרדכי היה לדעתי ידידותי ולא מעבר לכך. הלחץ התקשורתי והסביבתי גרמו לכך שבבית המשפט דברי נאמרו מתוך לחץ. ייתכן שמפגשי עם מרדכי היה מפגש שלא פורש נכון מצידי".
בעקבות המכתב הורה בית המשפט העליון לפרקליטות להעביר לחקירת המשטרה את נסיבות כתיבת המכתב. מבדיקת המשטרה עלה כי נ' עומדת על גרסתה ועל כך שהעידה אמת במשפט, והעניין חזר לעליון.
השופטים מישאל חשין, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי, התייחסו היום לפרשת המכתב: "ספק רב הוא אם נ' הייתה יוזמת את כתיבת מכתבה לבית המשפט, לולא הנידוי החברתי ממנו סבלו נ' ובעלה ומכבש הלחצים שהופעל עליה במטרה לאלתר ראיה אשר עשויה להביא לתפנית בהליכים המשפטיים, המתקיימים לפני בית משפט זה בעניינו של המבקש", כתבו השופטים.
השופטים הוסיפו שנראה שמקור הלחץ שהופעל נגד נ' "היה בהשקפה שרווחה בקרב ידידי המבקש, כי תלונתה פגעה במי שהיה בעיניהם לסמל ומנהיג". השופטים הוסיפו כי לאותו לחץ נרתמו אף כמה מבני משפחתה הקרובה של נ', ומצבה היה קשה ביותר.
השופטים ציינו כי מסקנת בית משפט השלום, לפיה נ' ביקשה באמצעות המכתב להיחלץ מהמצוקה אליה נקלעה אך לא מעבר לכך - הינה סבירה. "ניתן היה לסיים את ההחלטה בבקשה הנוכחית בשלב זה ... אולם, ראינו צורך להוסיף כי בהליכים שליוו בקשה זו התגלתה בפנינו תופעה מדאיגה של ניסיון להביא לשינוי תוצאתו של הליך משפטי על-ידי אילתורה של ראייה, בבחינת יש מאין. על תופעה מסוג זה אסור לעבור לסדר היום".
הם ביקשו בסוף פסק דינם כי חומר החקירה יועבר במלואו ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון אם מישהו מהמעורבים בפרשה ביצע עבירות.
השתלשלות הפרשה
הפרשה נחשפה בעקבות תלונה של ש', שעבדה במשרד התחבורה, כאשר יצחק מרדכי היה השר במשרד. היא התלוננה כי מרדכי ביצע בה מעשה מגונה.
בעקבות תלונתה של ש', הגיעו שתי תלונות נוספות: א', קצינה ששרתה בלשכתו של מרדכי, כאשר כיהן כאלוף פיקוד הצפון טענה שהוא ביצע בה מעשה מגונה בשני מקרים, אחד ביער והשני בנתניה. מקרה נוסף שעלה, הוא בעניינה של נ', פעילה פוליטית בליכוד, שטענה כי מרדכי ביצע בה מעשה מגונה, לאחר שביקשה ממנו שיסייע לה במציאת עבודה.
בית משפט השלום זיכה את מרדכי מהתלונה של ש' לאחר שהואשם במעשה מגונה. עם זאת, בית המשפט הרשיע פה אחד את מרדכי בביצוע מעשה מגונה בכוח בא' בפרשת נתניה, ובביצוע מעשה מגונה בנ'. מרדכי נידון ל-18 חודשי מאסר על תנאי.
בעקבות הרשעתו ערער מרדכי לבית המשפט המחוזי בירושלים. המחוזי זיכה אותו מביצוע מעשה מגונה בא' ביער, אך השאיר על כנה את ההרשעה על מעשה מגונה בכוח בבית בנתניה. ההחלטה להשאיר את ההרשעה במקרה הזה התקבלה ברוב דעות של השופטים, בניגוד לעמדתו של נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ורדי זיילר. כמו כן, הותיר המחוזי את ההרשעה בביצוע מעשה מגונה בנ'.
מרדכי ביקש לערער לבית המשפט העליון באמצעות סנגוריו: עו"ד מאיר גולן, עו"ד משה שחל, עו"ד נבות תל-צור, ועו"ד רם כספי בנוגע לשתי הפרשיות. נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, דחה את הבקשה לקיים דיון נוסף בעניינה של א', וכתב כי אין דרך לערער על ההחלטה.
