"הילדה שלי נאנסה בגלל המשטרה"
ילדה בת 8 מאשקלון סיפרה שהותקפה מינית בידי השכן, בן 40. הוריה פנו למשטרה והיו משוכנעים שנעצר, אך הוא "המשיך להסתובב בחיוך בשכונה, כאילו לא קרה כלום". חודשיים אחר כך, סיפרה הילדה, ארב לה השכן בדרכה לבית-הספר, לקח אותה לביתו ושם אנס אותה. מאז היא מאושפזת בבית-חולים, חבולה בגופה ובנפשה. החשוד עדיין מסתובב חופשי. המשטרה: "החוקרת התרשמה שלא בוצעה עבירה"
"אני רואה את האיש ברחוב. הוא מסתובב בצורה חופשית ואני רואה אותו, מסתכל עליו וחושב: זה האיש שאנס את הילדה הקטנה שלי והוא מסתובב חופשי. והבת שלי מאושפזת פה בבית החולים ואני רוצה לחנוק אותו, אבל אני לא יכול, כי אני איש שומר חוק, אבל לצערי החוק לא עומד לצידי במקרה הזה".
כך, בדמעות, מספר י' מאשקלון, אב זועם, מיוסר ומאוכזב. כבר שבוע שאינו יודע מנוח. בתו נ', בת השמונה, אזרה אומץ וסיפרה על אונס אכזרי שחוותה מצד תושב השכונה כבן 40, אולם הוא יודע שהאונס הזה יכול היה להימנע, לו רק היתה המשטרה פועלת ועוצרת את החשוד לאחר שביצע בילדה מעשה מגונה כחודש וחצי קודם לכן. אך עכשיו, שוכבת נ' בבית החולים, כואבת ומלאה חרדות ופחדים.
לפני כחודשיים, יום לפני יום הכיפורים, ביקשו הוריה של נ' שתלך למכולת לרכוש מספר מצרכים. המכולת נמצאת סמוך מאוד לבית ולא היה כל סיבה לחשוש. "אבל א' היה שם. הוא חיכה לה ליד המכולת", מספר אביה בכאב. "הוא הצליח לשכנע אותה לבוא איתו. היא כנראה פחדה, והוא לקח אותה למקום מבודד, הוריד לה את המכנסיים ונגע בה. היא חזרה הביתה מאוד מבוהלת וסיפרה לנו מה קרה. היא ילדה שמשתפת אותנו בכל מה שקורה, ולא מסתירה מאיתנו כלום.
"נחרדנו לשמוע מה קרה ורצנו איתה מיד לתחנת המשטרה באשקלון. אבל כל העסק התנהל בצורה מאוד מוזרה; קודם כל התייחסו אלינו בזלזול, אחר כך חקרו רק אותי, לא דיברו איתה בכלל, ושלחו אותנו הביתה. לקחנו אותה לבית החולים כפי שגם הם המליצו לנו, היא נבדקה, נתנו לה איזה טיפול ראשוני ושלחו אותה הביתה.
"הייתי בטוח שמיד יעצרו את האיש, אבל אני חוזר הביתה ורואה אותו ממשיך להסתובב בחיוך בשכונה, כאילו לא קרה כלום. ואני רואה אותו ומתייסר נורא, לא ידעתי אפילו אם לגשת לדבר איתו כי פחדתי שאולי אפילו לא אשלוט בעצמי. ומאז אף אחד לא דיבר איתנו, כאילו לא קרה כלום, התעלמות מוחלטת של המשטרה".
התעלפה בבית-הספר
מאז המקרה הקפידו הורי של נ' להיות איתה בכל צעד, וללוות אותה בכל בוקר לבית הספר. "אשתי היתה איתה עד שער בית הספר, אבל הוא כנראה חיכה שם ליד בית הספר ולא ראינו אותו. הוא קרא לה ואמר לה לבוא איתו והיא פחדה. מה היא יכולה לומר לבחור בן 40? היא אמרה לנו שהיא מפחדת והלכה איתו רועדת. הוא לקח אותה לבית שלו, שם הוא שוב הפשיט אותה, נגע בה, ואנס אותה. היא חזרה מבוהלת לבית הספר, והמנהלת, שראתה שהיא מאוד חיוורת ונסערת שאלה אותה מה קרה, אבל היא לא ענתה לה, ואחר כך היא התעלפה. הם מיהרו להתקשר לאשתי, שהתקרה אלי לעבודה. לקחנו אותה שוב לבית החולים ושוב עשו לה בדיקות".
לי' קשה מאוד לדבר על מה שקרה. דיבורו איטי ורך, אבל הסערה ניכרת בו היטב. שוב ושוב הוא מייסר את עצמו במחשבה שאולי היה אפשר למנוע את מה שקרה. "הלכנו שוב למשטרה והסבירו לנו שכל העניין בחקירה, אבל שוב, לא חקרו אותה ולא חקרו אף אחד. התעלמות מוזרה כזו. אף אחד לא דיבר איתי, לא דיבר עם המנהלת, עם המורה שלה, שראו אותה מיד אחרי האירוע ההוא, ואני לא מצליח להבין. למה? למה אף אחד לא רוצה לדבר איתנו, לחקור את מה שקרה? הרי מדובר באירוע חמור מאוד שאף אחד לא מעלה בדעתו שיקרה לו דבר כזה. אנו כל כך עסוקים במה שקרה לילדה שאין לי כוח להתמודד גם עם העובדה הפשוטה הזו שכלום לא נעשה".
אחרי בדיקות, טיפולים ואישפוז קצר שוחררה נ' מבית החולים, "אבל כשהיא הגיעה הביתה היא היתה עם פחדים והתלוננה על כאבים", מספר האב. "היא לא הצליחה לישון לילה אחד בלי להתעורר מסיוטים. יום אחד היא גם התמוטטה בכיתה וחזרנו לבית החולים ומאז היא כאן מאושפזת. היא מאוד מבוהלת, קשה לה לדבר, וקשה לה עם מה שקרה, ואנו פה איתה כל הזמן.
"אבל הבחור הזה ממשיך להסתובב חופשי, מול הבית שלי אני רואה אותו כל הזמן, והוא עשה את זה פעמיים לבת שלי והוא יעשה את זה אולי לעוד ילדות אחרות, אין לי ספק בכך. ואמרתי את זה לשוטרים באשקלון, אבל הם לא מתייחסים. אני ואשתי מזועזעים מהעובדה הזו. מזלזלים בנו, מטייחים. הבת שלי תצטרך עוד הרבה טיפולים כדי להתגבר על מה שקרה, אנחנו צמודים אליה יום ולילה. אי אפשר לעזוב אותה כך".
האירוע הקשה שעברה נ' ניכר היטב בפניה. עיניה הקטנות עצובות ועצומות רוב הזמן. "כואב לי", היא אומרת, ושתי המילים הללו ממאנות לעזוב את כל מי ששומע אותן.
"חוקרת הילדים התרשמה שאין עבירה"
דוברת מרחב לכיש, רב פקד מיכל חיים, מסרה בתגובה כי טענות ההורים אינן מדויקות. לדבריה, המקרה הראשון נחקר היטב על ידי חוקרי משטרת אשקלון. "החשוד נחקר וחוקרת ילדים חקרה גם את הילדה. כל חומר החקירה הועבר לעיון ולהחלטת הפרקליטות. באירוע השני, על פי חוות דעת של חוקרת ילדים שחקרה את הקטינה, לא נמצא משקל ראוי לחקירה והתרשמותה היתה כי לא בוצעה עבירה. לאור האמור, לא ניתן להתבסס על חקירת הילדה לצורך זימון החשוד לחקירה, לכך לא ניתן מבחינתנו כמשטרה לפעול להמשך חקירה בעניין".
בני המשפחה פנו לאיתמר שמעוני, יועצו של שר הבריאות ותושב אשקלון, אותו הם מכירים. לדבריו, "זהו אחד המקרים הקשים יותר שבהם טיפל כפעיל ציבור. שוחחתי עם ראש הלשכה של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב משה קראדי, ואני אמור להיפגש עימו בימים הקרובים. זה פשוט נורא כל הטיפול בפרשה הזו, והובטח לי כי יתקיים בירור עם משטרת אשקלון אודות כל הפרשה. איך ניתן לטעון שאין די ראיות? יש הרי חוות דעת רפואיות, והילדה עצמה מאושפזת. אני לא מתכוון להרפות ואני אציג בפני המפכ"ל את כל הטיפול המזעזע בעיניי בפרשייה הזו ואדרוש את התייחסותו לעניין".
הכתבה מתפרסמת במקומון "כל הדרום" מרשת ידיעות תקשורת
לפנייה לכתב/ת 
