חקלאי הדרום: חשש מנזק של מיליונים מהארבה
הריסוסים נגד הארבה החלו לאחר שנחילי החרקים המעופפים פשטו על שטחים חקלאיים בקדש ברנע וכמהין. לדברי ראש השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, חומרי הדברה חולקו כבר אתמול לכל החקלאים. בינתיים הגיע הארבה גם לאילת, וחקלאים באזור פנו למדינה בקריאה נרגשת: "הצילו את הגידולים, לפני שייגרם אסון לאומי"
משרד החקלאות החל הבוקר (שבת) בהדברת נחילי הארבה שפשטו על השטחים החקלאיים בקדש ברנע וכמהין שבאזור פיתחת ניצנה בדרום. שני מטוסי ריסוס הוזנקו לאוויר וריססו את השדות. בתום פעולת המטוסים יצאו טרקטורים לשטח על מנת להמשיך בפעולת הריסוס.
משרד החקלאות אף נמצא בקשר הדוק עם שלטונות מצרים, על מנת לבדוק אם אין עוד נחילים העושים דרכם לכיוון הארץ.
מן המידע שהגיע עד כה לחדר המצב שהקים המשרד עולה כי כרגע נמצאים נחילי הארבה בשלושה מוקדים עיקריים. באזורי כרם שלום, קדש ברנע וחבל אילות (צפונית לאילת).
אלדד לנדס, ראש השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, אמר ל-ynet כי חומרי הדברה מסוגים שונים חולקו כבר אתמול לכל החקלאים באזור הדרום וכן הועבר להם תדרוך כיצד יש להשמיד את החרקים המעופפים.
ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, אמר ל-ynet כי יעברו מספר שעות עד שיוכלו החקלאים לאמוד את הנזקים שנגרמו להם. לדבריו, "זמן התגובה של חומרי ההדברה הוא 4-5 שעות. בנוסף אנו ממתינים לראות האם יגיעו עוד להקות ממצרים יחד עם הרוח הדרום-מערבית שהביאה את הנחילים של אתמול".
עוד טען ריפמן כי "הבעיה הרצינית ביותר היא אי ביצוע הפעולות המונעות שהמצרים יכלו לבצע בצד שלהם. רק אם יהיה שיתוף פעולה מהצד המצרי לא יגיעו אלינו נחילים נוספים".
הריסוסים החלו לאחר שכבר אתמול פשטו הנחילים על מטעים, חממות, וגידולים בשטחים פתוחים באיזור. במקביל, הארבה הגיע גם לאילת. עשרות תושבים בעיר התקשרו למוקד העירוני ודיווחו על נחילי ארבה בשכונת השחמון, השכונה הדרומית ביותר בעיר.
"ראיתי אלפים עפים מעל הבית שלי", סיפרה ל-ynet אחת מתושבות השכונה. "רצתי הביתה כדי להגיף את כל התריסים, כי אני לא רוצה אותם בבית שלי. הם ענקיים עם כנפיים אדמדמות שקופות ועפים בגובה של ארבעה מטרים. רק קיוותי שהם לא יאכלו לי את הגינה".
תושבים אחרים העדיפו לצאת מצויידים במצלמות לואדי הקרוב ולהנציח את החרקים המעופפים.
הארבה לא נעצר באילת ונע צפונה לכיוון חבל אילות. "הקמנו חדר מצב", סיפר אודי גת, יושב ראש המועצה האזורית. "נחילי הארבה הגיעו לקיבוץ אליפז ושם הם עצרו ללינת לילה. אנחנו יודעים שהם לא אוכלים תמרים וזיתים, וזה מזל גדול, משום שאלו שני הענפים החקלאיים המרכזיים של חבל אילות".
נזק לשרשרת המזון?
צפונית לאילת נמצאת שמורת הטבע 'הרי אילת', בה חיים יונקים ובעלי חיים יחודיים לאזור זה. כעת ישנו חשש שריסוס הארבה יפגע בשרשרת המזון העדינה באזור.
ד"ר בני שלמון, הביולוג של רשות הטבע והגנים במחוז אילת, הסביר כי החשש הגדול נובע מהחוק המנדטורי המאפשר שימוש ברעלים חזקים במיוחד. "לשמחתי", אמר, "זה לא מה שנעשה כרגע בפועל".
לדברי שלמון, "החקלאים ריססו ברעלים ידידותיים לסביבה הנקרים "פירטואידים". רעלים אלה מקורם בצומח, והם נחשבים לכאלה שלא בבני אדם, עופות ויונקים. החומר הזה הורג את הארבה באיטיות, ותוך יומיים לערך החרקים מתים".
עוד טען שלמון כי "הנזק שנגרם כרגע אינו גדול, זאת מכיוון שהנחילים שראינו בשטח הם בוגרים שלא נמצאים כרגע בשלב הרבייה, בו הם הופכים לצהובים".
"להציל את הפרנסה"
מכת הארבה פשטה כבר אתמול על הדרום. בתחילה התגלו פרטים בודדים של החרק המעופף, אך אחר הצהריים הגיעו להקות רבות ופשטו על חממות של עגבניות, גידולי תפוח אדמה ועוד.
"זה נראה בדיוק כמו מה שראינו בטלוויזיה שקורה במצרים", אמר ל- ynet ציון שמר, אחד החקלאים מהאזור.
ריפמן, שאל שטחו הגיע הארבה, קרא למדינה "להציל את פרנסתם של החקלאים לפני שיתפשט הארבה בממדים של אסון לאומי". לדבריו, "אנחנו מצפים שהמדינה תגיש לנו סיוע מיידי. האזור שלנו הוא מוכה ארבה כרגע והנחילים לא מפסיקים להגיע. הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להרים לאוויר מטוסים עם חומרי הדברה שירססו מהאוויר.
"מדובר בנזק של מאות מיליוני שקלים. במידה ומשרד החקלאות וההגנה על הצומח לא יפעלו מהר ככל האפשר על מנת לעצור את הארבה, עלול הנזק שיגרום הארבה להתפשט למימדי אסון לאומי", אמר.