שחייה: בגיל 86 נפטרה יהודית דויטש מ"הכח וינה"
לפני מלחמה"ע השניה נחשבה יהודית דויטש לשחיינית הבכירה של האגודה האוסטרית, והחזיקה ב-12 שיאים. בעקבות סירובה לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין נשללו ממנה השיאים והמדליות, והוחזרו לה רק 57 שנים מאוחר יותר
השחיינית האגדית של המועדון האוסטרי "הכח וינה", יהודית דויטש, נפטרה בסוף השבוע בביתה שבהרצליה, והיא בת 86.
דויטש נחשבה בשנות ה-40 של המאה הקודמת לאחת השחייניות הטובות בעולם, הייתה לשיאנית אוסטריה בכל המרחקים בסגנון חופשי ונבחרה כ"ספורטאית השנה" לשנת 1935. כמו כן נחשבה לשחיינית הבכירה של אגודת "הכח וינה" - אגודת ספורט יהודית שנוסדה בתחילת המאה כתגובה לחוקי הגזע האריים אשר אסרו קבלת ספורטאים יהודים. "הכח" הפכה במהירות לאחת מאגודות הספורט הגדולות באירופה, כשלזכותה נזקפים הישגים והצלחות בענפי ספורט.
ב-1936 שברה דיוטש 12 שיאי שחייה ונבחרה לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין שהתקיימה באותה שנה. לאחר התבלטות מוסרית קשה היא החליטה לסרב לייצגה באולימפיאדה, כאות מחאה על היחס שמקבלים היהודים בגרמניה. בעקבותיה פרשו מתמודדות יהודית נוספות ומהלך זה היה למעשה תחילת סוף הקריירה שלה.
בעקבות סירובה להשתתף במשחקים האולימפיים, שללה ממנה התאחדות השחייה האוסטרית את הזכות להתחרות ולייצג את המדינה. בשנת 1938, כשהנאצים סיפחו את אוסטריה, אף הוחלט על ידי ההתאחדות האוסטרית למחוק את כל שיאיה של דויטש מדפי ההיסטוריה. עם פרוץ המלחמה ברחה משפחתה לישראל והתמקמה בחיפה (היכן שבאותם ימים הייתה הבריכה האולימפית היחידה בארץ). יהודית עצמה הצטרפה למועדון השחייה של מכבי חיפה.
57 שנים מאוחר יותר, בשנת 1995, חשף אוטו בריקס, נשיא ההתאחדות האולימפית האוסטרית את מחדלי ההיסטוריה, התנצל בפני דויטש וביקש להעניק לה בחזרה את המדליות שנגזלו ממנה. יהודית סירבה לשוב לאוסטריה באופן פורמלי והצהירה שהיא מוכנה לקבל התנצלות רשמית מהמדינה בתנאי שזו תיעשה בישראל. ואכן, בטקס חגיגי בארץ הוענקו לה בחזרה כל תאריה.
"הכח וינה" ונבחרת השחיינות של המועדון מתועדות בסרט דוקומנטרי חדש של הבמאי ירון זילברמן, "הכח לשחות". שיאו של הסרט הוא במפגש ובמשחה האחרון של השחיינות כקבוצה בבריכה האולימפית בוינה.
לפנייה לכתב/ת 
