שתף קטע נבחר

כל פניני רפול: מה"ג'וקים" ועד "תתאבדי"

רפאל איתן (רפול) שהלך היום לעולמו נודע בשפתו הצבעונית ובחוסר הבושה שלו לומר תמיד את אשר על לבו. האיש שנחשב לשתקן וקמוץ שפתיים, דווקא ייצר לא מעט ביטויים שנכנסו לפנתאון הפוליטיקה הישראלית. ynet מסכם את ההתבטאויות ופליטות הפה של רפאל איתן

השילוב הייחודי של רפול "השתקן", לעומת האיש שאמרותיו מצליחות לעורר סערה, ליוו את רפאל איתן לאורך שנות כהונתו כרמטכ"ל ומאוחר יותר כפוליטיקאי. מותו היום (ג') מהווה הזדמנות להיזכר באמירות שליוו אותו.

 

 

רפאל איתן יצק כמה מטבעות לשון, שנטמעו עמוק בהווייה הישראלית, חלקן לדיראון עולם. רפול אמנם הכחיש את האמירה, אך עדי שמיעה טענו בתוקף כי שמעו אותו מתייחס לערבים כאל "ג'וקים מסוממים בתוך בקבוק", במהלך אחד מדיוני ועדת החוץ והביטחון בשנת 1984. "יוסי שריד הדביק לי את הסיפור הזה", טען בעבר רפול. שריד אגב, הכחיש מכל וכל שהוא היה המקור.

 

כרמטכ"ל הוא דרש מחייליו, מלבד להסתובב עם כומתה, גם "לאסוף תרמילים ריקים כדי לחסוך בהוצאות". עבודה ומאמץ נקשרו בדרך כלל לשמו. כשנשאל בשנים האחרונות מדוע בגילו עליו לעבוד בנמל אשדוד, השיב: "אין עבודה שאני לא אוהב לעבוד. העבודה היא המנוחה שלי. מה אני אעשה בחופש? אקום ואתבטל כל היום?"

 

רפול נחשב למרואיין קשה במיוחד. פעם נזף בראיון בגל"צ בגאולה אבן על גילה הצעיר. בפעם אחרת ניתק ליעל דן את הטלפון בשידור אחרי שאמר לה: "אני רוצה לומר לך, שבשאלות שלך לפעמים יש חוצפה, שעוד לא היתה כמוה" (טריקת טלפון). דן נשמעה קוראת: "רפול, רפול?"

 

השיא היה בתחילת שנות השבעים, אז שיגר את עדנה שביט להתאבד בתכנית האישית 'אוהב, לא אוהב'. להלן הדיאלוג, בקיצורי עריכה:

 

שביט: רפול, למה אתה עושה לי את החיים כל-כך קשים?

 

רפול: שתעבדי קצת.

 

שביט: אתה אדם פיקח ונותן לי לעבוד עבודת פרך, כשבסופו של דבר לא תהיה תכנית.

 

רפול: זה אכפת לי כמו השלג של אשתקד.

 

שביט: למה באת לתכנית?

 

רפול: כי ביקשו, אז באתי. אני יכול לקום וללכת הביתה.

 

שביט: זה לא הוגן מה שאתה עושה.

 

רפול: את רוצה שאני אעשה לך את החיים קלים. זה לא תפקידי בכלל.

 

שביט: אתה עושה את החיים לא קשים, אלא בלתי אפשריים.

 

רפול: אז צאי החוצה ותתאבדי.

 

שביט: אני לא אצא להתאבד בשום פנים ואופן.

 

רפול: אז תתאבדי בפנים.

  

"אני לא צריך להתבייש בשבילם"

 

רפול גם לא חסך מחבריו למפלגת צומת את דיבורו הישיר. "כל אחד מהם צריך להסתכל על עצמו בראי. אני לא צריך להתבייש בשבילם", אמר.

 

בשנת 99', לאחר שהחברים החלו לנטוש את הספינה - מודי זנדברג נטש לטובת מפלגת המרכז, פיני בדש הצטרף למפלגת הנגב, משה פלד עבר למולדת, נחמה רונן הקימה מפלגה חדשה, וחיים דיין הודיע שהוא מעוניין לעזוב את צומת ולהשתלב בש"ס - אמר רפול: "כל זה עובר מעלי".

 

"בטלן תמיד חולם על ארץ חוץ"

 

חיבתו הידועה לחמשירים שימשה אותו כדי להביע את עמדותיו, למשל נגד הנסיעות המרובות של ישראלים לחו"ל. כששאלה אותו השדרנית עדנה פאר בשנת 1987 אם הוא אוהב לטייל בחו"ל, ירה תשובה בחרוזים:

 

"חרוץ ובעל יד עובדת

לא ממהר לנטוש

את ארץ המולדת

אבל בטלן בלתי נחוץ

תמיד חולם על ארץ חוץ".

 

חמשיר נוסף בו עשה שימוש היה ב-1982, כשעוד שהיה רמטכ"ל, ונשאל האם הוא לא חושש מהתקפות של פוליטיקאים. הוא הגיב:

 

"אותי זה לא מפחיד

אומר מה שאחשוב

כי לא יישאר פליט ושריד

מכל אותו המלל

שנזרק לרחוב".

 

דומה שיחסו לפוליטיקה לא השתנה גם שנים לאחר מכן. בשנת 91', לאחר שהודיע לראש הממשלה יצחק שמיר על התפטרותו, אמר רפול, כמעט בהקלה: "עכשיו אכין סוסי-עץ לילדים".  

 

לאחר שנשאל בראיון: "מה היית עושה אם לא היית הופך לאיש צבא?" השיב בציניות: "לא יודע, אולי הייתי הופך לפסיכיאטר". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לע"מ
ג'וקים מסוממים. איתן
צילום: לע"מ
תתאבדי. איתן בצה"ל
צילום: לע"מ
צילום: חיים זיו
אולי פסיכיאטר. רפול
צילום: חיים זיו
מומלצים