שתף קטע נבחר

כשאין מדינה, רוצחים שופט

במקום שבו הממלכה מתפוררת - הגורמים שמחוץ לה מרימים ראש. במקום שבו המשטרה משמשת לא יותר מאשר רשות דיווח מחברות הביטוח - הפושע אינו חושש ממנה. במקום שבו המדינה מתפרקת מאחריותה לרווחתנו, בריאותנו, חינוך ילדינו – גם הפושע אינו חושש

חקירת הקשר שהוביל לרציחתו של השופט עדי אזר ז"ל עוד תבהיר אם אכן היה כאן מחדל מודיעיני של השב"ס והמשטרה. "מחדל" היא מילה הנזרקת בקלות רבה במקומותינו, ועל פי המידע שיש בידינו היום (א') קשה לשפוט אם היא אכן מוצדקת. אבל לא מוקדם להסתכל על הרצח, כמו על שינויים אחרים בפשיעה הפלילית אצלנו, במובן רחב יותר.

 

אחד התהליכים הבולטים של העשור האחרון בישראל, היא התפוררותה של מה שדור המדינה נהג לקרוא "הממלכה": המדינה, במובנה כגוף המנהל והנושא באחריות להטבת חייהם של האזרחים. להתפוררות הזו יש גורמים סביבתיים רבים, אבל בעיקרה היא עניין של כשל שלטוני ואפילו של אידיאולוגיה.

 

בזה אחר זה התפרקה המדינה מאחריותה ברוב תחומי החיים. פעילים בולטים ב"מגזר השלישי" יודעים להסביר, כיצד הפכו העמותות הוולונטריות לנושאות באחריות לתחומי צדקה ורווחה, מהאכלת העני ועד סיוע לנכה. מערכת החינוך היא כבר מזמן עניין מופרט: המערכת הכללית היא חלשה, לעשירים יש חינוך אפור שהם מממנים מכיסם, לעניים אין כלום. אפילו את התוכנית לשיקום המערכת הגו אנשי עסקים בעלי יוזמה ורצון טוב בזמנם הפרטי, והממשלה תקיים אותה או לא, עדיין לא ברור.

 

אותם דברים אמורים בבריאות ובמערכות אחרות של חיינו. במובן הזה אין גם שום הבדל, פרט לסגנון, בין מה שמכונה ימין ושמאל בישראל. הליכוד והעבודה, נתניהו וברק ולפיד ובייגה, כולם שותפים לדעה שממשלה צריכה להיות קטנה, השוק החופשי מולך, הפרט יסדר את ענייניו, והכלכלה, כמו כל עניין אחר, תחלחל מלמעלה למטה, מאלה שיש להם אל אלה שיאכלו מן השאריות.

 

ואיך כל זה קשור לרצח? כי במקום שבו הממלכה מתפוררת, הגורמים שמחוץ לה מרימים ראש. במקום שבו המשטרה משמשת לא יותר מאשר רשות דיווח מחברות הביטוח (כי היא מקוצצת, עוסקה מעל לראש במשימות בטחון פנים, והשר הממונה עליה אינו נמדד על פי השירות שהיא מעניקה לאזרח), הפושע אינו חושש ממנה. במקום שבו המדינה מתפרקת מאחריותה לרווחתנו, בריאותנו, חינוך ילדינו – כל דבר שבעבורו מתאגדים אנשים במסגרת מדינה להטבת חייהם – גם הפושע אינו חושש.

 

ראינו את זה במלחמת הכנופיות, שהתנהלה כמעט ללא מפריע וגבתה מחיר נורא בחיי תמימים. אנחנו רואים את זה בזלזול המוחלט באמות מידה בפוליטיקה, בדרך חסרת הבושה שבה מנהיגים, שחמקו רק בקושי מאישום פלילי, מתגאים בכך ש"האמת ניצחה". במציאות הזו, לא פלא שפושע חושב שהוא יכול לרצוח שופט ואחר כך לקיים מו"מ על המתקת עונשו בתמורה לפיצוח התעלומה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עפר שלח
צילום: בוצ'צ'ו
השופט עדי אזר
צילום: בוצ'צ'ו
מומלצים