תחילתן של שמונה שנים בכלא המצרי

במשך יותר משמונה שנים שהה האזרח הישראלי עזאם עזאם בתא של שלושה מטרים רבועים, ישן על מזרון המונח על הרצפה, והשתמש בדלי מפלסטיק כשירותים. מאז נעצר התפרסמו מספר פעמים ידיעות על עסקאות שונות שנרקמות לשחרורו, שהתבררו כאופטימיות מדי. ynet חוזר לימים הראשונים של מעצרו של עזאם עזאם, מי שהורשע בריגול לטובת ישראל.

פברואר 1996: מפעל הטקסטיל "תפרון" קלט 14 מנהלי עבודה מצרים חדשים, ושלח אותם להשתלמות בת חודשיים בתעשיית הטקסטיל בישראל. אחד המשתלמים, עמאד א-דין איסמאעיל, התיידד עם עזאם ועם נשים ערביות וצ'רקסיות מהגליל. איסמאעיל הודה עם שובו למצרים שגוייס למוסד על-ידי אחת הנשים. עזאם עצמו סיפר מאוחר יותר שכלל לא ידע על כך.

5.11.1996: בשעה 21:00 חזר עזאם עזאם, אחד מארבעת הישראלים שעבדו בחברת הטקסטיל "תפרון", לבית המלון בקהיר. עזאם עבד כמכונאי בחברה שבבעלות משותפת ישראלית-מצרית. שמונה מצרים, לבושים בחליפות כחולות של שירותי הביטחון המצרים שאלו אותו לשמו, ואז ביקשו ממנו להצטרף אליהם. נהג החברה מיהר להתקשר למנהל החברה בקהיר, סמיר ריאד, ודיווח שעזאם נעצר.

6.11.1996: המידע הועבר מייד למנהלי החברה בישראל, ואלה פנו למשרד החוץ. שלטונות מצרים מסרו למשרד החוץ כי אדם בשם עזאם עזאם לא נעצר, ואינו מוחזק על-ידי השלטונות המצרים. מנהל החברה הישראלית, נחום פלג, ביקש ממנהל החברה המצרית לחזור ולבדוק האם עזאם עצור במצרים, והבדיקה העלתה שהוא אכן מוחזק בירי השלטונות.

"אני לא מבין למה במצרים אומרים לי שהוא עצור, ואילו במשרד החוץ לא יודעים על זה שום דבר. כל העניין הוא תעלומה גדולה", אמר בשעתו פלג לכתב "ידיעות אחרונות". 

8.11.1996: אחיו של עזאם, סמי, פגש את יועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים, אסאד אסאד, וביקש מידע על אחיו. לאסאד לא היתה תשובה.

9.11.1996: בני המשפחה פנו לשר החוץ, דוד לוי, שפנה לשלטונות המצרים אך לא קיבל כל מידע בנושא. בני המשפחה פגשו את שגריר מצרים בישראל, מוחמד בסיוני, שהבטיח להם שתוך 24 שעות יקבלו מידע על עזאם. לאחר מכן יצאו שני אחיו של עזאם לקהיר כדי לבדוק מה עלה בגורלו.

באותו היום פרסם העיתון "אל-חייאת", היוצא לאור בלונדון, כי עזאם נעצר באשמת ריגול עבור ישראל. מקור משפטי מצרי אישר זאת. דובר שגרירות ישראל אישר שעזאם עזאם נעצר בחשד לריגול.  

11.11.96: ממשלת מצרים דיווחה רשמית שעצרה "מרגל של המוסד". במצרים טענו כי "המרגל", עזאם עזאם, ניצל את עבודתו במפעל הטקסטיל "תפרון" ככיסוי למשימת ריגול. עוד דיווחו המצרים כי עזאם הודה בחקירתו שגויס למוסד לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראש הממשלה, וקיבל כסף רב תמורת גיוסו. בישראל שבו וטענו מאז כי מדובר בעלילה. שר החוץ דאז, דוד לוי, נפגש עם עמיתו המצרי, עמרו מוסא ושוחח עמו על הפרשה.  

12.11.96: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העביר מסר חריף לנשיא מובארק. נתניהו נקט במהלך הזה לאחר שקיבל הבהרות חד-משמעיות מקהיליית המודיעין שלעזאם אין שום קשר עם המוסד או עם כל גוף מודיעיני אחר. נתניהו הביע תמיהה על המהלך המצרי ומתח ביקורת על שלטונות מצרים.

18.11.96: מעצרו של עזאם עזאם הוארך ב-45 יום. במקביל הוארך מעצרו של עימאד איסמאעיל, שהואשם בשיתוף פעולה עם עזאם עזאם. מקורות במשרד החוץ אמרו שהמעצר היה תולדה של תגובותיה המוגזמות של ישראל לפרשה. מקור בכיר אמר: "אלמלא התחלנו בפעילות נמרצת ומיותרת, הדברים היו נראים אחרת".

עזאם הובל כבול באזיקים ללשכתו של ראש פרקליטות ביטחון המדינה, הישאם בדאווי, שם שוחח עם כתב ערוץ 2, אהרון ברנע. עזאם סיפר שנדהם כשנעצר ואמר לחוקריו שאין לו שמץ של מושג על מה הם מדברים. החוקרים סיפרו לעזאם שקלטו שיחת טלפון מערביה ישראלית לעימאד איסמאעיל, מי שהואשם בשיתוף פעולה עם עזאם: "אתה זוכר את חליפת בגדי הגוף שקיבלת מעזאם עזאם בישראל? שמור עליה היטב, שלא תלך לאיבוד".

מבחינת החוקרים, זו היתה ההוכחה לקשר של עזאם ל"פרשיית הריגול". איסמאעיל סיפר בעימותים שערכו החוקרים בינו לבין עזאם, שעזאם המליץ לו לפתח קשרים עם הערביה הישראלית, אך עזאם הכחיש טענות אלו. רגע לפני שנדחף למכונית האסירים ביקש עזאם: "אל תשכחו אותי".

19.11.96: נשיא מצרים, חוסני מובארק, התבטא לראשונה בפרשה ואמר שעזאם עזאם הודה שריגל לטובת ישראל: "ישראל מכחישה שהיא קשורה אליו, אך המרגל הודה בכל".

24.4.97: בבית המשפט בקהיר נפתח משפטו של עזאם עזאם.

17.6.97: לראשונה הוצגו "הראיות" נגד עזאם עזאם בבית המשפט בקהיר: שני תחתונים ושתי שפופרות צבע - כחולה ואפורה. בעזרת התחתונים ושפופרות הצבע ביקשה התביעה להוכיח את טענתה, כי עזאם העביר לנאשם המצרי, עימאד איסמעיל, מסרים מהמוסד הישראלי, כתובים ב"דיו סתרים" על- גבי הלבנים.

31.8.97: בית המשפט לביטחון המדינה בקהיר גזר 15 שנות מאסר עם עבודות פרך על עזאם עזאם שהוצג כקצין בכיר ב"מוסד", שניסה לגייס אזרח מצרי באמצעות שתי ערביות ישראליות. אלו שימשו, לטענת התביעה, כ"פתיונות מין". אב בית הדין קרא: "בשל אללה הרחום, זהו גזר הדין. המשפט הסתיים". עזאם נותר נדהם במקומו. האזרח המצרי נדון למאסר עולם עם עבודות פרך.

21.9.97: נשיא מצרים מודיע: לא אחון את עזאם עזאם, ותוקף את ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו: "הם עשו הרבה טעויות בטיפול בנושא, ועליהם לשאת באחריות. אין ביכולתי לעשות דבר כדי לשנות זאת".