ב.מ.וו 630 - זול לעשירים

לא יאומן. אבל סדרה 6 של ב.מ.וו, ללא ספק אחת המכוניות המרשימות שהגיעו לכבישי הארץ בשנים האחרונות, היא כמעט "חדשות של אתמול". אתם יודעים איך זה. בעידן בו האינטרנט מסקר באריכות והרחבה את כל שלבי התכנון, ייצור, חשיפה והשקה של כל מכונית חדשה, כאשר היא מגיעה לכביש מדובר בחדשות ישנות. לכם, המתעדכנים מדי יום בחדשות הרכב, באמת שהיא כבר פחות מעניינת.

אבל ברחוב, בתוך קהל המביט במכונית כאילו הייתה טוסטר אובן, הופכת ה-6 החדשה, גם אם מדובר בגרסה הזולה והבסיסית ביותר, לסנסציה. ולא רק בגלל שגם כך היא עולה "החל מ-" 688,000 שקל. גם בגלל שהיא פשוט אחת היצירות היפות יותר שאנחנו מכירים. כן, עם כל הביקורת על כריס באנגל, אפשר שלא להיות מוקסם? ויותר חשוב, אפשר שלא לקחת אותה לסיבוב?

גם בפנים, מרשים

הפתעה. המכונית הזו מרשימה גם בפנים, כפי שאנחנו מגלים שנייה אחת לאחר סגירת הדלתות הכבדות. המפתנים מוארים בכתום רך, המחוונים נאים, הירידה לפרטים מרשימה. לתחושה תורמת גם תנוחת נהיגה מצוינת תודות למערכת רב-כיוונית חשמלית, ולכך רק מצטרפת הרגשה אינטימית באדיבות שמשות קטנות. ועוד לא הגענו לדהירת לילה, כאשר צמד קסנונים מצוינים שוטפים את הדרך באור יקרות, ממוקמים הרחק לפני מכסה המנוע הארוך.

אז הנדסת אנוש מושלמת? לא בדיוק. קשה עדיין להבין מה גרם לב.מ.וו לתכנן את ה-I-Drive בצורתו הנוכחית. אז נכון, עם כל דגם שיוצא עוברת המערכת שדרוג לטובת פשטות, אבל ממש אין לנו מושג למה זה לא יכול להיעשות בפעם אחת ודי. כן, יש קונצנזוס על כך, ולמעט ענייני כבוד, אין כל סיבה למשוך את העניין עוד ועוד.

אם כבר, גם ממנוף איתות קפיצי קשה להתלהב, ובטח אפשר למצוא דרך אלגנטית יותר לתפעל את בקרות האחיזה והיציבות, מאשר במתג אחד הדורש לחיצות לפרקי זמן משתנים. ונכון שמדובר בקופה עם ארבעה מושבים, ולמרות שה-6 מבוססת על ה-5, המקום מאחור רחוק מלהרשים. שני ילדים, לא בוגרים מדי...

ובכל זאת, יש מנוע

אין מה לעשות. כאשר מדובר בסדרה 6, מותר בהחלט לציין כי מכונית המבחן היא גרסת ה-630 החלשה, יחסית. לעומת ה-645 האדירה, כאן מדובר בשישה צילינדרים בטור, בלבד. לעומת זאת, היא ראשונה להציע את מנוע ה-3.0 ליטר וולווטרוניק החדש, עם הספק מרבי של 258 כ"ס ב-6,600 סל"ד ו-31 קג"מ כבר ב-2,500, הנתונים בהחלט מרשימים (מהטובים למנוע בנפח דומה), ורצועת הכוח ללא ספק רחבה, בין היתר תודות לשפע חידושים.

הפעולה כאן שקטה, מאוזנת ומעודנת, עם תגובה מדודה למצערת, במצב "ספורט" או "רגיל". המנוע הגדול יחסית אינו מתקשה לטפס מעלה, ומפנק את הנהג בגרגור מתחזק מעל 5,000 סל"ד. אלא שכבר כאן מדובר בפעילות מאד לא חוקית, בכל הילוך כמעט. כי גם הגרסה ה"חלשה" והאוטומטית מהירה במיוחד, ומתאימה הרבה יותר לאוטובאן מאשר לכביש מספר 1. זה לא רק בגלל ה-6.7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש או 250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית. זה בעיקר בגלל התחושה ב-160 היא של שיוט נינוח עם המשפחה בסוף שבוע רגוע. לכך אגב תורמים יחסי העברה כה ארוכים, עד כי אתה יכול לנוע תיאורטית (כמובן) ב-200 קמ"ש, בכל אחד משלושת ההילוכים הגבוהים. בהתאם למצב הרוח.

ואפרופו יחסי העברה. התיבה המעודנת מציעה כאן מצב "ספורט" שמכניס למשוואה לא רק החלפות נמרצות יותר, אלא גם תגובת הגה ומצערת. היא אף פעם לא היפר-אקטיבית, ואפילו אינה מאפשרת שליטה מלאה בתפקוד הידני. זה מאכזב אמנם, אבל לא ממש מפריע עם כל כך הרבה רזרבות של מומנט. רק תזכרו - 6 ק"מ לליטר במבער מלא, 8 ק"מ לליטר בשיוט רגוע.

עם 486 ס"מ מקצה לקצה, ה-6 היא מכונית גדולה למדי, אך מצליחה באותה מידה להדגים באופן מופלא, כיצד יכולה מכונה "להתכווץ" סביב הנהג ברגעים הנכונים. היא אמנם לא מרגישה כמו סופר-מיני בשום כביש, אבל יש לא מעט משפחתיות גדולות המרגישות כבדות ומגושמות לצדה. ועיקר המחמאות כאן מגיעות למערכת המתלים המצוינת. לא רק שהכוח עובר לכביש באופן מופלא, המכונית הזו כמעט ואינה רוכנת בפניות, וכמעט לא צריכה בקרת יציבות על כביש יבש - למרות ההנעה האחורית והכוח הרב.

הוסיפו לכך גומי נדיב-מידות במיוחד (245/45 מלפנים, 275/40 מאחור) על חישוקי "18 גדולים, ותבינו כי מעטות המכוניות, כולל כפולות הנעה ספורטיביות, המייצרות אחיזה גבוהה כל כך במצבים משתנים. אילו רק היה כאן הגה "נורמלי" ופחות מתוחכם ומלאכותי, ובלמים שמסוגלים להאיט בכוח כבר ברגע הראשון, זו הייתה יכולה להיות אחת ממכוניות הנהיגה הטובות ביותר בארץ.

אילו מישהו אצל היבואן לא היה מתעלם ממצבם של כבישי ישראל. כי כל המחמאות על יכולתה הדינמית של ה-630 נעלמות לחלוטין על כבישים שאינם מצוינים. לא ברור אם אלה הצמיגים הרחבים כל-כך ונמוכי החתך, או מערכת מתלים שעברה הקשחה מיותרת. בנסיעה עירונית מדובר בעינוי של ממש, ובסביבה בין עירונית אופיינית לישראל סתם באי נוחות. וכאילו זה אינו מספיק, התקשו מסיבה כלשהי הבולמים לשכך תנודות מהירות, גם על כביש סלול היטב. לא מתאים, ולא הולם. 

ואם שאלתם, אז לא

כי עבור מי שמחפש תחושה ייחודית, והוכחה כי הגיע למקום הנכון בחיים, אין כמו קופה אצילית ויוקרתית. שימו לב, אין הכוונה כאן למכונית ספורט, אלא יותר GT מרשימה, כמו ש-GT הייתה פעם. וזו בדיוק ה-6, חוצת יבשות נוחה על כבישים סופר-מהירים, כזו שמותירה את העולם שמסביב בדיוק היכן שהוא צריך להיות - מחוץ לתא המפואר והמפנק. אינטימיות חמימה וכמעט מושלמת, רחוקה שנות אור מהאווירה הגריאטרית המאפיינת קופה גדולות וכבדות רבות.

אלא שאתם יודעים איך זה. כל חלום נידון להשכמה אכזרית. ואם התחלתם לחלום ברצינות, זה הזמן לטלטל אתכם בנוקשות, לספר שהבוקר הגיע ועמו מתפרסם גם תג המחיר. נכון, סביר להניח שתארתם לעצמכם כי לא זו תהיה המכונית על רשימת "הצמודות מהעבודה" שתוצע לכם בשנה הבאה. אבל גם כך, למעלה משלושת-רבעי מיליון שקל? התשובה היא כן, 755,000 שקל (למכונית המבחן) בפעם האחרונה שבדקנו. חלום, כבר אמרנו?