שתף קטע נבחר

"עזאם שוחרר, בננו ממשיך לשבת במצרים על ריגול"

עוודה סלימאן טראבין, בדואי תושב הנגב, כלוא כבר 4 שנים בכלא המצרי בעוון ריגול, לאחר שלדברי בני משפחתו - חצה בטעות את הגבול. אביו: "למה ישראל לא עשתה דבר כדי לשחררו? עוודה הוא אזרח ישראלי כמו עזאם ומגיע לו יחס שווה". משרד החוץ: עידכנו אותנו מאוחר, פנינו למצרים

ביום בו שוחרר עזאם עזאם מהכלא המצרי, לא כולם חגגו: משפחה של בדואי מהנגב היושב כבר שנה רביעית בכלא המצרי, לאחר שנשפט ל-15 שנות מאסר, קובלת על התעלמות ישראל מהמקרה, ודורשת לפעול באותה נחישות כמו במקרה של עזאם.

 

 

בני משפחתו של עוודה סלימאן טראבין מודאגים מאוד בנוגע לגורלו. לדברי אביו, סלימאן טראבין, "ארבע שנים הוא זרוק בכלא שם ואנחנו לא יכולים להגיע אליו. כשעוודה נעלם הוא היה בן 19, עם פיגור שכלי, תמים ולא שולט בעצמו. הוא יצא מהבית ועבר את הגבול בין ישראל למצרים בלי שום מסמכים ובלי שיבין מה משמעות הדבר".

 

לדבריו, "זה היה בשנת 2000, חיפשנו אותו בכל מקום. פניתי למשטרת רהט והודעתי להם על היעדרותו. הבטיחו לעזור לי, אבל הם הזניחו את העניין. ארבע שנים עברו בלי שנוכל לפגוש אותו, לדבר עמו או לדעת על גורלו".

 

מספר שבועות לאחר שנעלם נודע לבני משפחתו בדרך מקרה שבנם נשפט בבית משפט מצרי. לדברי סלימאן, "הוא לא נכח במשפטו, כך סיפר לנו קרוב משפחה ממצרים שהזדמן והיה באותו הכלא בו נכלא עוודה. המצרים שינו לו את האזרחות, נתנו לו אזרחות מצרית והאשימו אותו".

 

לדבריו, "אנחנו במשפחה אנשים פשוטים מאוד. אין לנו כסף לפנות לעורכי דין או קשרים עם חברי כנסת. דאגנו מאוד. אמו של עוודה חולה מאז. דאגנו לגורלו ולא ידענו מה לעשות".

 

"למה לא מתייחסים אלינו ברצינות?"

 

לפני כחצי שנה הם פנו לעו"ד מחמוד טראבין, קרוב משפחה, וביקשו את עזרתו. לדברי עו"ד טראבין, "בחודש יולי שעבר פניתי למשרד החוץ בבקשה לעבוד על שחרורו של עוודה. עד היום הם לא טרחו לבקר אותו בכלא או להחזיר לנו תשובה לגביו. פניתי ללשכת נשיא המדינה בבקשה לעזרה ושם אמרו שלא יטפלו בתיקו".

 

למשפחתו של עוודה לא ידוע כיצד הגיע למצרים. לדברי עו"ד טראבין, "מדובר בבחור תמים, רועה צאן, שהמצרים האשימו אותו בריגול. היום הוא כלוא בבית הכלא המצרי בעיר פורט סעיד במחלקת האסירים הפלסטינים. ייתכן שהמצרים חשבו שהוא מתושבי השטחים ולא אזרח ישראלי. אין לנו עם מי לדבר בצד המצרי".

 

"אנחנו מתפלאים על יחס המדינה אלינו", אומר האב. "למה בשלטון מתייחסים לעזאם ברצינות ולעוודה לא? למה לא עושים מאמצים כדי לשחררו? הוא יכול למות בכלא המצרי, שם אין רחמים".

 

"אני מתחנן לכל אחראי במדינה, לכל אדם שיש לו מצפון, לפעול לשחרורו של בני", הוא מוסיף. "למה השגריר הישראלי עדיין מחכה? הוא יודע את כל הפרטים על הפרשה. למה הוא לא מבקר אותו? למה לא עשו דבר כדי לשחרר אותו? עוודה הוא אזרח ישראלי כמו עזאם עזאם ומגיע לו יחס שווה".

 

משרד החוץ: הסיפור התחיל ברגל שמאל

 

במשרד החוץ הופתעו לקבל את פניית המשפחה רק לפני כמה חודשים, בעוד שהישראלי הבדואי כלוא במצרים זה כמה שנים. גורמים במשרד אמרו כי "מרגע שהמשפחה התמהמהה והתעוררה רק לפני מספר חודשים, הסיפור כולו התחיל ברגל שמאל".

 

גורמים במשרד אישרו שהייתה פנייה למצרים בנושא. לטענת המצרים, הם לא הודיעו על כליאתו לישראל משום שלא ידעו כי מדובר באזרח ישראלי. "בשלב זה", אמרו הגורמים, "ישנו מאמץ להתאים את הנתונים אודות האיש לפרטי האיש אשר קיימים במצרים, שיש ביניהם חוסר התאמה".

 

בהכנת הכתבה השתתפה דיאנה בחור-ניר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חגי אהרון
עזאם. "רוצים יחס שווה"
צילום: חגי אהרון
צילום: איי פי
מובארק. "בננו יכול למות בכלא"
צילום: איי פי
מומלצים