"יותר מהכל", אומר עזאם עזאם ביום שאחרי, "יותר מהכל אני פשוט רוצה לישון". הישראלי ששב אתמול ממצרים עדיין נרגש. בשיחה בביתו בכפר מע'ר, הוא מספר היום (ב') כי לא הספיק לישון מאתמול אפילו 5 דקות.
זוהי השיחה הראשונה של עזאם עם העיתונות הישראלית מאז ששוחרר בעסקת החליפין עם מצרים. אבל זהו איננו הראיון המלא איתו - הראיון הזה נמכר תמורת כמה עשרות אלפי דולרים לטלוויזיה. אי לכך, כשנשאל עזאם שאלות שעורכי הדין סברו כי הן "חושפניות" מדי - הם בלמו אותו.
עורך הדין יעקב אנוך, המייצג את עזאם, מבהיר: "אני חושב שבנסיבות האלו, אם מישהו חושב שהיה עליו לדחות את ההצעות - אני חולק על דעתו. המחויבות הראשונה של האיש היא לילדיו ולמשפחתו, וכל ההשתוללות וההשתלחות אפרופו שאלת הבלעדיות אינה ראויה בעינינו. כל מה שהיה קשור לשמחה ולהבעת התודה היה של כולם ולא נחסם בפני איש. לעומת זאת, הסיפור הקשה והאישי, של אדם שנקלע למסכת לא סימפטית של אירועים שלא בטובתו - זה סיפור אישי ואם ייתנו לו הצעות בעניין, אין סיבה שייסרב להן".
ואכן גם היום, 48 שעות אחרי שיצא מבית הכלא, מסרב עזאם לחזור לזיכרונות. "עוד יבוא הרגע שנשב ונדבר ותשמעו הכל", הוא אומר, ומוסיף: "זו תקופה שאני לא מאחל לאף אחד לעבור, תקופה כזו מאוד קשה. זו טרגדיה - ועכשיו היא מאחורי הגב. אני מסתכל קדימה לימים הבאים ואני מקווה שאף אחד לא יעבור תקופה כזאת".
"היום אני במדינת ישראל, במדינה שגידלה אותי, במדינה שאני אוהב אותה. מאוד התגעגעתי לילדים שלי, זה היה משהו. כל לילה חלמתי עליהם והנה בסוף התגשם החלום. זה לא יאומן, כאילו איש שהיה חצי מת קם מהקבר וחזר. תודה לכולם, לכל אזרחי ישראל".
מתי הודיעו לך לראשונה שאתה הולך הביתה?
"ביום שבת ב-10 בבוקר אמרו לי 'קום, תתלבש'. הוציאו אותי מהכלא ואז אמרו לי השומרים - אתה משתחרר, מברוק".
לא שמענו אותך מודה לנשיא מצרים, חוסני מובארק.
(משתהה לרגע) "תודה לאל, האל הוא זה שרצה שאחזור הביתה, לאל מגיעה התודה".
יש לך טענות כלפי המצרים?
"אני לא רוצה לענות על השאלה הזאת".
המצרים טענו שאתה מרגל. אתה באמת מרגל?
"אתה מאמין? אז טענו! שמונה שנים טענתי שאני חף מפשע ועכשיו אני כאן במדינת ישראל על אדמת ישראל מוסיף ואומר שאני חף מפשע".
מהן התוכניות שלך לעתיד? אתה מתכוון ללכת לעבוד?
"אני קודם כל רוצה לראות את הילדים שלי, את הבנות של אחי. אני לא מכיר אותן בכלל. הבת של אח שלי שמעה אתמול פעם ראשונה שאני הדוד שלה. היא לא יודעת מי אני. אני רוצה לשבת עם המשפחה, לשמוח עם החברים, אני מתרגש שאני פה. אני את הבית שלי לא הכרתי. אני לא חושב כרגע על מה יהיה מחר".
יש זיכרון מיוחד שנחרט בך, מכל אותן 8 שנים ארוכות בכלא?
"מהכלא יש הרבה זיכרונות. עוד יבוא יום ונדבר על הכל".
אשתך אמרה שאפילו השפה שלך השתנתה - ועכשיו אתה מדבר ערבית בניב מצרי.
(צוחק) "כדי שאני אבין אותם והם יבינו אותי,לא הייתה לי ברירה אלא ללמוד
לדבר כמותם את השפה. אבל גם 8 שנים שמרתי על השפה העברית. בביקורים של האחים שלי דיברתי איתם עברית. ואני מבקש גם להודות לשגרירות הישראלית שהייתה שם המשפחה השנייה שלי,וגם באמצעותם שמרתי על השפה".
בסיום דבריו מגיע לביקור יוסף חלאד, הנשוי לבת דודו של עזאם. הוא ריצה בשנות ה-60 עונש מאסר באחד מבתי הכלא הצבאיים במצרים, במשך שנתיים וחצי ישב שם והיום הגיע לחזק ולחבק את עזאם ששב הביתה. חלאד מספר לעזאם שלא עבר התעללות בכלא המצרי. אבל יש משהו אחד שהוא זוכר היטב: "סבלנו מאוד מהאוכל".
שרון בא לבקר, שוב
אחר הצהריים הגיע ראש הממשלה, אריאל שרון, לכפר מע'ר ונפגש שוב, פעמיים בתוך 24 שעות, עם עזאם.
שרון אמר בכפר כי נדר לשחרר את עזאם וישראלים נוספים במהלך כהונתו, "אולי בגלל שאני בעצמי נעזבתי כפצוע בשטח". שרון הודה גם לנשיא מצרים, חוסני מובארק.
