תלת-ממד: יתרון או גימיק?
מכשיר האולטרסאונד בתלת-ממד מאפשר לקבל תמונה מציאותית כמעט של העובר - אולם סביב שאלת יתרונו הרפואי יש ויכוח, ולדברי פרופ' אלכס שיינפלד, מדובר בגימיק מסחרי. פרופ' דניאל זיידמן אף מוסיף ש"למרות ערכה הלא מוכח של טכנולוגיה זו היא משווקת באגרסיביות רבה על ידי מכונים פרטיים"
ד"ר ישראל שפירא, המשמש גם כיועץ לתעשיית האולטרסאונד (בעבר לחברת "אלסינט" וכיום ל"ג'נרל אלקטריק"), מודה שאת רוב המומים אפשר לגלות גם באולטרסאונד הדו-ממדי, "אבל מכאן ועד לאמירה שמדובר בגימיק", הוא
אומר, "המרחק גדול". לטענת ד"ר שפירא, למכשיר התלת-ממדי יש יתרון באבחון סימנים מינוריים שיכולים להעיד על תסמונות שונות. "סימנים כאלה, כגון אוזניים נמוכות, גשר אף או מצח שונים מעט, לא ניתנים בדרך כלל לזיהוי באולטרסאונד הרגיל, ולכן בלא מעט מקרים גנטיקאים מפנים אלי נשים עם סיכון לתסמונת מסוימת, כשבפיהם בקשה אחת בלבד - תן לנו תמונה תלת-ממדית של פני העובר".
"יתרון נוסף הוא באבחנה של מומי שלד. אם לפני התלת-ממד נאלצנו לבצע לאשה צילום רנטגן, כיום הצילומים האלה אינם מבוצעים, שכן בדיקת האולטרסאונד בטוחה יותר מבחינה בריאותית, והיא גם מאפשרת לראות הרבה יותר טוב מאשר ברנטגן. עם זאת, ברור שהמכשיר לבדו, גם אם הוא תלת-ממד, אינו מבטיח אבחנה מדויקת יותר. גם במקרה זה השאלה היא מה יודע הרופא להוציא מהמכשיר".
