נהרס אתר העתיקות החשמונאי במודיעין
מאבק העמותה המקומית למניעת מחיקת השרידים הקדומים נכשל ועל השטח המיושר תיבנה שכונת מגורים. רשות העתיקות: "הממצאים החשובים הועברו למחסני הרשות". במחלף בן שמן התגלו לאחרונה שרידי יישוב ומקווה ענק מהתקופה החשמונאית. השרידים יכוסו לצורך בניית מסילת רכבת
כרוניקה של הרס ידוע מראש. דחפורים עלו בתחילת השבוע על אתר העתיקות החשמונאי במודיעין. "כבר לא אוכל להדליק נר ראשון של חנוכה עם עולי צרפת הגרים במודיעין שהתרגשו לשמוע שכאן במקום זה הכינו אבותיהם שמן זית טהור", אומרת יו"ר העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים, ד"ר עופרה אורבך, שפעלה בשבועות האחרונים לשימור האתר.
ארכיאולוג המחוז ברשות העתיקות, כמיל סארי, מאשר את הדברים ומסביר כי האתר לא היה יחודי כפי שטוענים בעמותה לשימור. “בתוך מודיעין עצמה עוד חמישה כאלה", הוא אומר בתשובה לשאלת ynet, ומסביר שבמכלול השיקולים שבין תרומתו של האתר למדע ותרומתו לדורות הבאים אל מול תוכניות הפיתוח, גבר זה האחרון. “אני צריך להתייחס גם למשרד השיכון". לו היו מעכבים את תוכניות הפיתוח, כך אומר סארי, היה נגרם עיכוב של 3 שנים בתוכניות, ונזק של מיליוני שקלים למשרד השיכון.
סארי מספר עוד כי ברשות העתיקות הציגו חלופה, ופנו לעיריית מודיעין על מנת לברר האם יש נכונות של
הרשות המקומית לדאוג לשימורו ותחזוקתו של האתר כאתר עתיקות פעיל. לדבריו, משהובהר להם שהתשובה לכך היא שלילית, פונה האתר וכל הממצאים החשובות הועברו למחסני רשות העתיקות. ארכיאולוג המחוז מדגיש כי האתר החשמונאי נחפר עד תום, כי יש תיעוד מלא שלו וכי בעצם ניתן לשחזר בקלות רבה את בית החווה החשמונאי. "בכל רגע נתון שעיריית מודיעין תבקש את הדברים הם עומדים לזכותם". לא רחוק, מזכיר סארי, נתגלה בית כנסת מן המאה הראשונה. "בגלל שלא מטפלים בו, יהיה צריך לכסות אותו" הוא אומר.
האתר עליו עלו הדחפורים הוא האתר החשמונאי ולא זה הכלקוליתי הנמצא על השלוחה ממול. באתר הכלקוליתי נמשכות החפירות, ושם, אומר ארכיאולות המחוז, לא יהרסו את העתיקות אלא יכסו את החפירה וייבנו מעליה.
ירושלמים קדומים בבן שמן
בתוך כך, נחשפו לאחרונה בחפירות רשות העתיקות בסמוך למחלף בן שמן שרידי יישוב חשמונאי המתוארך למאה ה-1 לפנה"ס. הממצאים כוללים מבני מגורים בעלי מקוואות טהרה פרטיים ומקווה גדול ממדים - המתאפיין בתכונות שהוכרו עד כה רק במקוואות מימי הבית השני בירושלים ובסביבתה הקרובה.
המקווה, שנפחו קרוב ל-50 מטרים מעוקבים, היה ככל הנראה מתקן טהרה ציבורי ששימש את הקהילה כולה. הוא נחצב במדרון הדרומי מחוץ ליישוב הכפרי, קלט מי גשמים שניגרו במדרון, ונראה כי נשמר כמקום טבילה חילופי למקרה שהבורות והמקוואות שבבתי היישוב התרוקנו, לאחר השימוש הממושך בהם בחודשי האביב והקיץ.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות: "הקביעה כי מדובר במקווה ציבורי מתבססת הן על ממדי המקווה, והן על סידור
הפרדה לשני פתחים באמצעות אומנה חצובה, שהותקנה בכניסה לחדר הטבילה. כך נוצרו מסלול ירידה ומסלול עלייה נפרדים זה מזה. הפרדה כזו, היתה מוכרת עד היום בעיקר במקוואות בירושלים ובסביבתה הקרובה. התגלית החדשה של המקווה ה'ירושלמי' הענק מעידה על אפשרות שאף כאן, ביישוב שהוקם בימי החשמונאים בקרבת גזר, התיישבו משפחות ירושלמיות אשר הביאו איתן את מנהג ההפרדה".
מרשות העתיקות נמסר כי כל הממצאים הניידים הועברו לידי הרשות, וכי האתר עצמו יכוסה לצורך בנייה מעליו. החפירות במקום מתבצעות לבקשת רכבת ישראל, לשם הנחת מסילת נתב"ג – מודיעין לצד כביש מספר 1.
