על המדף: 3 דיסקי טראנס חדשים
דוף מוציאים אותנו ליערות, וייב טרייב מביאים לנו אותה בזריחה, וקומפקט מנצחים על גלי הסאונד
בחורף נאספים אנשי קהיליית הטראנס למסיבות בעיקר במועדונים סגורים, ופה ושם מסיבה בדרום החם. עכברושי הטראנס הכבדים ביותר ייסעו אם צריך שעות ארוכות למסיבה, ועל פי רוב ימצאו את אותם תקליטנים, אותה מוזיקה ואותם אנשים. יש כאלה שאוהבים את זה ככה, אבל יש כאלה, כמוני למשל, שאוהבים לגוון. הנה 3 אופציות:
Doof – Forest
האוסף של דוף לא מכזיב גם הפעם. אחרי שהפגיזו בטקנו-טראנס רב-משקל עם האוסף הכפול EST, חוזרים הדופים, והפעם עם אסופה של חבר'ה צעירים למדי, חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות. "אנטרופי" מפציצים בקטע לילי, שחור משחור, עם באסים וצרימות מוכרות, ומגישים לשולחן טקנו למהדרין כשהם מבססים את מעמדם כאחד מהרכבי הטקנו-טראנס המובילים בתחומם.
דאבל אריאל, צמד אמנים צעירים מהמרכז, מגישים קטע קצת מבולבל ולא אחיד, אבל בסופו של דבר, כזה שעושה את העבודה כהלכה. בלאנקה, שסוגרים את האוסף, מעניקים למאזין את הקטע הטוב בקומפילציה, מלודי, קצבי, אגרסיבי, אפילו פרוגרסיבי.
האוסף של דוף מתאזן בצורה נאה עם אמנים כמו נקסוס, זירקין (שערך את האוסף), שנותנים קונטרה מספקת להפגזות של הטקנואידים. כרגיל הם מסתמכים על טהרת מסיבות הטבע הפרועות בהם הם ידועים, וגם הפעם הנוסחה עובדת, אם כי נדמה שבחלק מהקטעים יכלו האמנים (וגם עורכי האוסף) להשקיע קצת יותר מחשבה.
Vibe Tribe - Melodrama
פול און נהיה צפוי מדי בשבילכם? המוזיקה נשמעת מושפעת יותר מדי מאמני המיינסטרים בטראנס? רוצים אלטרנטיבה? יש גם את זה. וייב טרייב, צמד צעיר שבכל יום אחר מוכר יותר כסטס מרניאנסקי ואלמר איבאטרוב, כבר הספיק להוציא מספר קטעים בלא מעט אוספים שונים תחת מספר לייבלים. אחת מנקודות השיא בקריירה הקצרה-יחסית שלהם היתה כשהם רמיקס לאינפקטד מאשרום, שיצא באריך הנגן של האלבום הרביעי של הפטריות.
אלבום הבכורה של וייב טרייב, שיצא בלייבל האילתי Utopia Records, מאופיין בקלילות ובשכלתנות מפתיעה למדי. קטעים רבים באלבום מעבירים פסיכדליה קלילה במעטפת אוורירית, לצד מקצבים אגרסיביים וכתיבה מלודית אינטליגנטית. קטעים כמו Spun או Bass Ratz יכולים לשנות את גישתו של חובב הפרוגרסיב האדוק ביותר עם ברייקים חכמים ומילכודים מוזיקליים מהנים למדי. איבאטרוב את מרניאנסקי משלבים בין ידע מוזיקלי עשיר לבין טכניקות כתיבה נוסחתיות כדי להוציא את המיץ מזריחה מדברית נאה, ממסיבת טבע בקוסמוי או אפילו מחופי גואה.
כאלבום בכורה מדובר באחת מהיציאות המוצלחות ביותר השנה, ובהחלט מהווה תוספת נאה לקייס של תקליטני הטראנס שמחפשים משהו אחר לשים חוץ מאסטריקס או GMS.
Com.Pact – Natural Waves Of Sound 002
לאוספים של קומ.פקט אני ניגש במשנה זהירות. מאז ההצלחה המסחררת של Think Sync, הרבו בקומ.פקט להוציא אוספים בינוניים עד טובים. בין האוספים נכלל גם הראשון בסדרת גלי הסאונד, שהיה חלש יחסית.
הפעם הצליחו בקומ.פקט לפגוע בעצב חשוף, לעקצץ אותו קצת, לנעוץ בו מחט סינית ולחשמל אותו כהלכה. באוסף, שנערך על-ידי צמד תקליטנים ממקסיקו בשם נינו וקנצ'ו, יש אסופה מכובדת של אמנים צעירים ורעבים, שרוצים להוכיח שאפשר היום גם בלי האמנים הגדולים, בלי השמות המוכרים, בלי המנועים המשומנים של לייבלים גדולים וכמעט בלי פרסום, להצליח ולהוציא תחת ידיהם אוסף מכובד ומרשים.
האמנים הבולטים כאן הם דווקא אלה הלא צפויים. פרבי בויז, אחד מפרוייקטי הצד של הרכב הפול-און ססטו סנטו, מפתיעים בקטע שמזכיר יותר את X Dream המיתולוגיים, בקטע טק-טראנס פרוגרסיב שכמעט ונחרך מהדיסק שלי מרוב שמיעה חוזרת ונשנית. גם אקווטיקה, אומן ישראלי צעיר שמפציע בשמי הקלאב-טראנס הישראלי עם קטע אגרסיבי, מלודי ולא פחות חשוב – מעניין – נותן קטע מתוק וחמים שמזכיר את קטעי האולד-סקול של איביזה ב-98'-99'.
BOG, מנהל הלייבל, לא טומן את ידו בצלחת, ומשתף פעולה עם ההרכב המוצלח Bizzare Contact, וגם תורם גרסה משלו לקטע הפותח של קוסמיק טון, עם סימפול האוסי מנצח ומלודיות שמיימיות.
בכל מקרה, האוסף של קומ.פקט עונה לצרכי רבים – יש בו את הפרוגרסיב, יש בו את הפול-און, יש בו את הטק-טראנס, אפילו טראנס מיושן ואנכרוניסטי חביב (System Nipel) – והוא בהחלט אחת הרכישות השוות לחורף הקרוב.
לפנייה לכתב/ת 
