"כל שנה מבוצעים עשרות ניתוחים אחרי ברית"

"כל הורה שהולך למול את בנו צריך לדעת שאחת לכל 50 בריתות על-ידי מוהל - יש סיבוך". כך אמרה ל-ynet ג' מקה"ל (קהילת הורים לילדים שלמים) בעקבות הפגיעה בתינוק מערד שעבר ברית.

הבוקר (יום א') פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי המוהל שביצע את הברית בליאל אברג'יל בן השבוע פגע לו בעורק וגרם לדימום רב. חייו של ליאל ניצלו ברגע האחרון בבית החולים.

"כשפתחתי את החיתול שלו ראיתי שהוא ספוג בדם", סיפרה אמו. ההורים נסעו מיד לבית החולים סורוקה. "הרופא בחדר המיון אמר שהגענו ממש ברגע האחרון כי המוהל פגע בעורק, והפגיעה גרמה לתינוק לאבד דם רב. היתה סכנה לחייו", סיפרה האם. לדבריה, הרופאים תפרו לבנה את החתך. 

המוהל שמע על אשפוזו של התינוק, אבל טען שהרופאים הגזימו בתגובה שלהם. "אני כבר 20 שנה במקצוע, והתפרים שעשו לו הרופאים לא היו הכרחיים", אמר.   

"כמו לעקור ציפורניים על חי"

לדברי ג' מקה"ל, אם לשני ילדים לא נימולים, "המקרה בערד אינו יוצא דופן. רק בבית החולים אסף הרופא למשל, מבוצעים בשנה כ-60 ניתוחי תיקון מיד לאחר ברית. זה לא כולל ניתוחי פלסטיקה וניתוחים שונים בהמשך כדי לתקן את ה'תקלות' שבוצעו בברית". 

היא הוסיפה ש"אצל רופא הסיכון אמנם קטן יותר, סיבוך באחד מבין 200 תינוקות, אבל עדיין מדובר בסבל רב עבור התינוק. ברית המילה שקולה לכוויה בדרגה שלישית. גם בידיים מיומנות, אתה לוקח גוף של עולל, וחושף אותו לסיכון. אז נכון שאצל מוהל הסיכון גבוה פי כמה, אבל גם בניתוח יש סיכון".

יש לה גם דוגמה להמחשת הכאב: "הפשלת העור בברית היא כמו עקירת ציפורניים על חי. ועוד מדובר בכמות עור שוות ערך לכמות העור על גב היד".

לדבריה, "הנכות יכולה להתגלות גם בגיל ההתבגרות, אם זה פין שעיר, בעיות של עקמת עד כדי אי תפקוד, בעיות שמתגלות רק בהתבגרות".

"מבחינתי", היא אומרת, "הסבל והסיבוכים היו השיקול לא לעשות ברית. התרוץ של רוב החילונים לעשות ברית הוא החשש משונות חברתית. אבל הרבה יותר ילדים נימולים מסתובבים עם שונות לעומת אלה שלא עושים. עשרות ילדים שאיבר המין שלהם פגום לגמרי, אז איפה כאן העניין של למנוע מהם שונות חברתית?"

לדבריה, "אחרי ששכנים שלי שמעו שלא מלתי את בני, החלו להגיע לידיעתי מקרים רבים מהסובבים: זו הבן שלה נפגע, זה האחיין שלו. גם הבן של אחי למשל עבר ניתוח תיקון בגיל שלוש, הוא עבר ניתוח בהרדמה מלאה, ובסוף יצא שהיתה התעסקות עם הפין שלו במשך שלוש שנים רצופות".

בנך לא סבל מיחס שונה?

"בני כיום בן חמש, ולא נתקלתי בשום תגובה יוצאת דופן בעניין. בגן אפילו היה ילד שלם נוסף, ולא נוצר ביניהם קשר מיוחד בגלל הסיבה הזו. הקונפורמיזם הוא של ההורים ולא של הילדים".

רופא מוהל: מה יפי הנפש זועקים?

ד"ר צביקה שקולניק, רופא מוהל, זועם על "יפי הנפש" שלא מלים את בניהם, וגם מותח ביקורת על רופאים בבתי חולים ש"משמיצים מוהלים", וגורמים למי שביצע את הדבר (המוהל) ל"כאב לב".

שקולניק דוחה את הטענה על אחוזים גבוהים יחסית של נפגעים בבריתות, ולטענתו "מדובר במספר זעום בלבד". לדבריו, "לא כל דימום הוא רשלנות או סיבוך. גם אצלי קורה שיש דימומים. מה שצריך לעשות זה פשוט לטפל בדימום. האיבר מכיל המון כלי דם. הדימום אמור להיעצר על ידי חבישה פשוטה וקלה".

הוא משוכנע שהאשם לא תמיד במוהל: "יש כלי דם שלא נמצאים תמיד באותו מקום אצל כל תינוק, וגם סוג העורלה וגודל העורלה משתנים בין תינוקות". לדבריו, גם ההורים הם חלק מהברית, והתנהגותם יכולה להשפיע: "חלק מהם יותר לחוצים וחלק יותר קרי רוח". בכל מקרה, הוא אומר, "ההורים צריכים להבין שתאונות הן חלק מהסיכון".

כיצד אתה חש לנוכח הכאב של התינוקות שאתה מל?

"אני כשומר מצוות, מוטלת עלי המצווה לעשות את ברית המילה. זו מצווה שאנחנו מחויבים לה ואי אפשר בכלל לערער עליה. אפשר עם זאת להפחית בכאב על ידי אלחוש".

לדבריו, "יש מוהלים בעלי ניסיון רב שהברית אצלם כל כך פשוטה וקלה. לעומת זאת ראיתי בריתות של רופאים שהיו מסובכות. בצד המזרחי של ארה"ב כ-60% עוברים ברית מילה. רק פה בארץ יפי הנפש זועקים. אפילו בית המלוכה הבריטי עושה ברית על ידי מוהל יהודי".

מה, הנסיך צ'רלס נימול?

"אני חושב, אבל את זה יכולה לספר נדמה לי רק אהובתו, קמילה פארקר בולס".