כ-200 אלף דולר תורם כל עולה מצפון אמריקה מיידית למשק הישראל. כך עולה מסקר שמתפרסם היום ארגון "נפש בנפש".
הארגוןעוסק זה שנתיים בשיתוף הסוכנות היהודית בעידוד עלייה של יהודים ממדינות צפון אמריקה לישראל. כ-3,000 יהודים עלו לישראל במהלך 2004-2003 באמצעות הארגון ורובם השתלבו מיידית בשוק העבודה בישראל.
השתלבותם המהירה בכלכלה וכן הפרופיל האישי שלהם הנחשב "איכותי" סייעו רבות לעובדה כי עד היום לא נרשמו מתוכם כמעט מקרים של חזרה לאמריקה.
על פי הסקר, קיימים ארבעה מאפיינים ייחודיים לעולי צפון אמריקה הניתנים להערכה כלכלית. סעיף ההשכלה נאמד בערך ממוצע של 87,500 דולר לכל עולה בוגר, זאת משום שלכ-55% מהם תואר ראשון, ל-27% תואר שני ול-7% תואר שלישי.
סעיף הניסיון מהווה מאפיין נוסף. מרבית העולם הבוגרים מגיעים לאחר שרכשו ניסיון ומיומנות בשוק האמריקני. סעיף זה מוערך בסקר בכ-60 אלף דולר לכל עולה.
סעיף ההשתתפות בכוח העבודה מהווה גורם נוסף. שיעור השתתפותם של עולי צפון אמריקה בשוק העבודה הישראלי עם עלייתם מגיע לכ-90%, מרביתם ממשיכים
לעבוד במקצוע שלהם. יצןין, כי השתתפותם הגבוה בשוק העבודה הישראלי הוא הגבוה ביותר מכלל האוכלוסייה הישראלית וגבוה אף מהאחוז אותו רשמה אוכלוסיית העולים הרוסית של שנות ה-90 בשלבים המקבילים בתהליך קליטתם.
סעיף מכניס נוסף הוא סעיף הנכסים הכספיים של העולים. מרבים העולים מצפון אמריקה מגיעים עם סכומי כסף נזילים המוערכים ביותר מ-76 אלף דולר בממוצע לעולה. עם זאת, עקב הלוואות שנטלו מוערך סכום הנכסים הנזילים העומדים לרשות העולה ביותר מ-50 אלף דולר לעולה.
לגבי כושר ההכנסה של עולי צפון אמריקה מעריכים בארגון, כי העולה ייצר סחורות ושירותים בשווי של כ-40 אלף דולר בשנה במשך העשור הראשון לעלייתו. עם הוספת הילדים לנתונים מעריך הסקר את ממוצע התפוקה השנתי לנפש בכ-24 אלף דולר במשך העשור הראשון - משמעות נתונים אלה היא כי המשפחה הממוצעת של עולים מצפון אמריקה צפויה ליצור תפוקה בשווי של כמיליון דולר במהלך העשור הראשון לעלייתה.
נושא נוסף הוא תרומת העולים למיסוי בארץ על מכונית ודירה. סעיף זה מוערך בכ-50 אלף דולר למשפחה. כמו כן מוערכת ההכנסה מביקורי המשפחות מחו"ל בכ-50 אלף דולר בממוצע למשפחה.
