"עשרות מתים בשל מחסור מיטות בטיפול נמרץ"
כך נטען בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת, שדנה במצוקת התקציב ביחידות לטיפול נמרץ בבתי החולים. מנהלי היחידות: אנחנו צריכים להסתכל למשפחה בעיניים ולהסביר למה החולה נפטר; התביעות המשפטיות נגדנו מוצדקות
מאות בני אדם השוכבים בבתי העלמין יכולים היו להתהלך היום בחיים, לולא המחסור במיטות ביחידות לטיפול נמרץ. כך עולה מדיון שערכה היום (ב') ועדת הבריאות של הכנסת.
"עשרות חולים נפטרים מדי שנה בשל העובדה שלא הייתה להם מיטה ביחידה", הודה מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בבית חולים "העמק" בעפולה, ד"ר עמי לב, המשמש גם כיו"ר האיגוד לטיפול נמרץ רפואי. מהדיון עולה כי המצב העגום מוכר לראשי משרד הבריאות ולמנהלי היחידות עצמן, אך אלו לא יכולים להושיע - כסף להוספת מיטות פשוט אין. כך לפחות טוענים באוצר.
"רופאי היחידות לטיפול נמרץ עומדים יום יום בפני החלטות גורליות עקב מחסור מקום פנוי ביחידות לטיפול נמרץ. מבחינת החולים זו לעתים קרובות הבחירה בין חיים למוות או בין החלמה מלאה לנכות קשה ומתמשכת", הוסיף ד"ר לב. "ב-2003 היו רשומות 240 מיטות טיפול נמרץ כללי בישראל ברישומי משרד הבריאות. בדיקה עדכנית העלתה שבפועל מספרן עומד על 169 בלבד".
התמותה במחלקות גדולה פי שלושה
"בישראל יש יחס של 1.18% מיטות טיפול נמרץ מתוך כלל המיטות", ציין ד"ר לב, "בעוד שבעולם היחס המקובל הוא גדול הרבה יותר - 3.2% בגרמניה, 8.5% בצרפת, 10% בארה"ב ו-15% בסקנדינביה. מנתונים שאספנו מאחד מבתי החולים בארץ גילינו כי מתוך 127 חולים שנזקקו לטיפול נמרץ התקבלו ליחידה 63 בלבד. התמותה של אותה חולים במחלקות הרגילות הייתה גדולה פי שלושה מאשר אילו היו מאושפזים בטיפול נמרץ".
מחקר שהוגש למשרד הבריאות לפני שנים אחדות, העלה כי טיפול נמרץ יכול לסייע רק אם הוא ניתן בתוך ארבעה ימים מרגע ההידרדרות. המחקר אף הצביע על כך ששיעור התמותה עולה ב-20% אם החולים שאמורים להתאשפז בטיפול נמרץ נמצאים במחלקות אחרות.
מנהל המחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, ד"ר ערן סגל, אמר בדיון כי "המצב הזה הוא פשוט לא הגיוני – בישראל רוצים רפואה אמריקנית במחירים אפריקניים. בסוף אנחנו צריכים להסתכל למשפחות בעיניים ולהסביר להם למה החולה נפטר".
רופאים: התביעות מוצדקות
מנהל הטיפול הנמרץ בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, ד"ר דוד אולספנגר, ציין כי "הזמן הקריטי הוא השעות הראשונות בהן החולה מגיע לטיפול בבית החולים. אם החולה מופנה למחלקות הפנימיות בגלל חוסר מקום - הוא מגיע כעבור זמן מה לטיפול נמרץ במצב גרוע יותר בגלל זיהומים וסיבוכים אחרים. במקרים כאלו אנחנו מתמודדים עם תביעות משפטיות – והתביעות הן מוצדקות".
"בתי החולים במדינה חסרים הרבה מאד כסף, בין היתר בתחום הפגיות והטיפול הנמרץ", הודה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש מינהל הרפואה במשרד, ד"ר יצחק ברלוביץ. "גם אם נכפיל את מספר המיטות לטיפול נמרץ המענה יהיה רק למינימום ההכרחי". לדבריו, "מנהלי בתי החולים עושים כמיטב יכולתם לעשות שימוש באותה שמיכה תקציבית מנוקבת וקצרה".
נציג אגף התקציבים באוצר, רביב סובול, אמר בדיון כי "צריך לקבוע סדר עדיפויות בתוך מערכת הבריאות - ולא במסגרת תוספת תקציבית. יכול להיות שמשרד הבריאות צריך להחליט שבמקום להכניס תרופה לסל, צריך להוסיף תקציב לטיפול".
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ שאול יהלום, סיכם את הדיון ואמר כי "75% מתוך החולים הנזקקים לאשפוז בטיפול נמרץ לא מקבלים את הטיפול המתאים. מאות חולים מתים בשנה בגלל מחסור בתקציב במערכת הבריאות. צריך להזעיק שמים וארץ, שהארץ תרעד וששר האוצר ירעד. לא ייתכן שנושאים הנוגעים לחיים ומוות לא יעמדו בראש סדר היום הציבורי. אם שר הבריאות בחר שלא להתפטר בגלל העניין, אז לפחות שישמיע קול צעקה רמה. אני תובע ממשרד הבריאות שבתוך חודש ימים יציג בפני הוועדה תוכנית שתציב תקנים ותקציב למיטות במחלקות טיפול נמרץ".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לקריאתו של יהלום להתפטרות שר הבריאות, כי בשנתיים האחרונות הצליח השר, דני נוה, להביא תוספת של מאות מיליוני שקלים למערכת הבריאות. "צר לנו שבמקום לסייע למערכת הבריאות, בוחר יו"ר ועדת הבריאות לתקוף אותה", אמרו שם.
