מי יירש את הדואר האלקטרוני שלנו אחרי שנמות?
לאחרונה התפרסם סיפור מאבקו של תושב מישיגן ביאהו!, שסרב להתיר לו גישה לתיבת הדואר של בנו המת. ככל שהחיים הופכים ממוחשבים יותר, גובר הבלבול באשר לשאלה: מה יקרה לדואר שלנו לאחר שנמות?
ככל שחיינו הופכים לדיגיטליים יותר, גוברת המבוכה בקרב בני משפחה, עורכי דין וספקי שירותים מקוונים, המתחבטים בשאלה מה לעשות עם פיסות המידע האלה כשבעליהן מת.
לעיתים, השאלה מתייחסת להודעות דואר אלקטרוני שמאוחסנות בשרת מרוחק, ולפעמים מדובר בתמונות או רשומות בנקאיות השמורות במחשב שמוגן בסיסמה.
לאחרונה דיווח תושב מישיגן על מאבקו באתר יאהו!. הוא ביקש מאנשי הפורטל להתיר לו גישה לחשבון הדואר האלקטרוני של בנו, לוחם המרינס ג'סטין אלסוורת' בן ה-20, שנהרג ב-13 בנובמבר בעיראק. למרות שמדיניות השימוש של יאוה! מציינת באופן מפורש, כי חשבונות הדואר "נסגרים בעת מות המשתמש", ג'ון אלסוורת' טען כי בנו היה רוצה שתינתן לו גישה לחשבון.
"הוא רצה להעביר אלינו את ההודעות שקיבל מאנשים שונים. הוא אמר שהודעות התמיכה שלהם עודדו והמריצו אותו", אמר האב. "דיברנו כבר על זה שאנחנו רוצים להדפיס את המכתבים הללו ולהכין מהם אלבום".
יאהו!: לא נפר את זכותו של המנוח לפרטיות
אך יאהו! טענה, כי אם תתיר גישה להודעות הללו בנסיבות הקיימות, תופר זכותו לפרטיות של המנוח, כמו גם של האנשים איתם התכתב. "המחויבות שלנו לכל אדם שפותח חשבון דואר אלקטרוני ביאהו! היא להתייחס לדואר שלהם כאל תקשורת פרטית, ולנהוג בתוכן ההודעות כמידע חסוי", אמרה מארי אוסאקו, דוברת החברה, שהוסיפה, עם זאת, כי אנשי האתר עוסקים כעת בתחום לא מוכר, והם מוכנים להמשיך ולהתדיין עם אלסוורת' על פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים.
אפשרות אחת היא שהאב השכול יפנה לבית המשפט, ויוציא צו המורה ליאהו! לחשוף את ההודעות. אך לדבריו, הוא מעדיף להימנע מהתערבות משפטית.
לחלק מהאנשים יש מה להסתיר
ספקי שירות אחרים, כמו AOL, EarthLink ומיקרוסופט, המפעילה את אתר הוטמייל, קבעו תנאים המאפשרים להם להעביר חשבונות של נפטרים לבני משפחתם, כל עוד יסופקו להם הוכחות על מותו של בעל החשבון, ועל מידת קרבתו של המבקש.
ניקולס גרהאם, דובר AOL, אמר כי החברה מקבלת עשרות בקשות דומות ביום, ומחזיקה במספר פקס, כתובת דואר אלקטרוני, ונציג שירות לקוחות במשרה מלאה - המוקדשים כולם לטיפול בנושא, לשביעות רצון הלקוח.
אך חסידי הפרטיות מתלבטים אם מדובר בגישה נכונה. "אנשים יכולים להחליט מה הם רוצים לחשוף בפני בני משפחה, ומה הם רוצים להסתיר, לעיתים כדי לשמור על ההרמוניה בבית", אמר פיטר סווייר, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת אוהיו, ששימש כיועץ הראשי לענייני פרטיות של הנשיא לשעבר ביל קלינטון. "הם יכולים גם לדעת על סודות של בני משפחה אחרים, שברצונם לשמור חסויים: הפלה שעברה האחות, האב שהיה נשוי בעבר, וכדומה", הסביר.
לדבריו, המדיניות של יאהו! מחמירה יותר מזו הקשורה לחסיון מידע רפואי ואפשר להבין את ההגיון מאחורי הגישה. "יש צורך בגישה מהירה למידע רפואי של אדם, למשל, לצורך טיפול במקרה חירום, מה גם שלא סביר שהמידע יפגע בפרטיותו של אדם אחר, כפי שיכולה הודעת דואר", אמר סווייר.
הצעה: החברות יקבלו את רשות המשתמשים מראש
ג'ייסון קאטלט, נשיא Junkbusters, ארגון הפועל למען הגנה על הפרטיות, סבור שהחברות יכולות - במקום לנקוט במדיניות של "או-או" - לבקש את רשותם של המשתמשים, בעת שהם פותחים חשבון, האם הם רוצים שהדואר האלקטרוני שלהם ייחשף במקרה של מוות. זאת, בדומה להיתר הנדרש מאנשים המשקיעים מכספם בקרן גמלאות או ביטוח חיים.
אבל לדברי גראהם מ-AOL, מכוני כושר או ספקי סלולר, לדוגמה, לא מתבקשים למלא אחר הבקשות הללו, ולכן לדרוש מספקי אינטרנט לעשות זאת "ייצור רתיעה לחינם". "קבענו הליך לנושא זה, והנוהל פועל בצורה טובה", הוא אמר.
הכי פשוט: להשאיר סיסמה
לעת עתה, מחלוקות כאלו אינן נפוצות במיוחד, ורוב המאבקים הם של בני משפחה שמנסים לקבל גישה למידע כספי המאוחסן במחשב, אמר בוב וייס, נשיא חברת Password Crackers, המספקת שירותי אחזור סיסמאות. פחות מ-2% מלקוחותיו של וייס הם אנשים שקרוביהם מתו.
אבל "ככל שחיינו יהפכו מקוונים יותר, ומידע אישי יאוחסן בשרתים מרוחקים, נרצה לחשוב היטב על הטיפול בנתונים הללו", טוען ג'ונתן זיטריין, פרופסור במרכז ברקמן לאינטרנט וחברה של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד.
בכל הנוגע לטיפול ברכוש פיזי - ישנם חוקים בני עשרות שנים, ופסיקות של בתי משפט, בייחוד כאשר אין צוואה. מה שמאפיין את הנכס הווירטואלי היא העובדה, שבדרך כלל מעורבת באחזקתו חברה חיצונית, איתה היה לנפטר הסכם כלשהו, מסביר ר. מייקל דניאל, עורך דין מפיטסבורג, המתמחה בדיני רכוש.
אך הגישה הקלה ביותר לפתרון הבעיות הללו, אומרים המומחים, היא פשוט להשאיר סיסמה. "לדעתי המקרה הזה (של יאהו!) יסייע לאנשים שחושבים על העניין הזה לא רק בהקשר של ירושה, אלא רוצים לתכנן את העתיד", אמר ג'ונתן אזור, פרופסור למשפטים וטכנולוגיה במרכז טורו בהאנטינגטון, ניו יורק.
"כשאחד מבני המשפחה מגלה לשני היכן נמצאים המסמכים החשובים, איפה שמורה הצוואה, מפקיד בידיו מפתח לכספת וכדומה - עליו לצרף לכך את רשימת הסיסמאות", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
