שתף קטע נבחר

עוד אמנה מופרכת

איש מילואים שמחר יפטרו אותו יוכל "לנגב", סליחה על הביטוי, עם נייר האמנה שנחתמת היום

היום, בטקס רב רושם, נחתמת בישראל עוד אמנה. לא אמנה נגד נשק גרעיני, לא אמנה למען זכויות האדם, לא אמנת ז'נבה, אלא האמנה הבאה:

"אנו ראשי הארגונים, מקבלים על עצמנו לנקוט בצעדים הבאים למען עובדינו וחברינו המשרתים במילואים:

לקבל בהבנה ובעידוד את שרות המילואים של עובדינו ...להתחשב בעצם השירות כמרכיב בבחירת עובדים מצטיינים.

להפגין תמיכה, עידוד וציון העובדים המשרתים במילואים ובני משפחותיהם בפרסומים, בעלונים, באירועים ...לנקוט ביוזמות נוספות ככל שניתן".

 

על הנוסח המופרך חותמים שר הביטחון, שר התמ"ת, הרמטכ"ל והקמל"ר, ונציגי ארגוני המעסיקים, בהם למשל יו"ר האיגוד הארצי של עובדי הניקיון ואפילו יו"ר התאחדות ענף הקולנוע. איזו דרמה.

 

הרבה פירוטכניקה, נאומים חוצבי להבות וטפיחות על שכם המילואימניקים יהיו שם (כרגיל). החותמים ישתבחו כמובן באמנה החדשה שבין הממשלה למעסיקים, אבל איש לא יאמר את האמת: מה שנחתם בעצם לא היה צריך להיחתם. שלטון הגון לא היה מסתפק בנייר של יחסי ציבור כשהוא דורש עמידה בחובות. הוא היה מחוקק חוקים.

 

אבל בישראל 2004 רק אנשי המילואים נדרשים בחוק להתייצב לשירות, לסכן את חייהם, את עתידם, את פרנסת משפחותיהם כדי להגן על המדינה. אף אחד אחר מאלה שאינם משרתים לא נדרש לחובה ואחריות כזאת. ואת אלה שנדרשים מוסרית שלא לפגוע לפחות באזרחים המשרתים, לא לפטר אותם לא להפלות אותם - את אלה פוטרת המדינה ב"אמנה".

 

אמנה חברתית, יודע גם שר הביטחון, היא לא אמנת ז'נבה שעליה עומדים לדין, ולא "חוק המילואים" שהוא הבטיח על דוכן הכנסת לפני כשנתיים. היא לא מחייבת איש, יש לה רק ערך הצהרתי.

 

איש מילואים שמחר יפטרו אותו יוכל "לנגב", סליחה על הביטוי, עם נייר האמנה. המעסיקים, אלה שכבר היום 40% מהם לא משלמים שכר מינימום (ויש בישראל חוק שכר מינימום), לא התחייבו שלא לפטר אנשי מילואים. והמדינה, במקום לכפות עליהם את החובה האזרחית המינימלית, מגיעה אתם להבנות ריקות מתוכן..."לקבל בהבנה ובעידוד...להתחשב..להפגין תמיכה", ואפילו "לציין בעלונים את עובדינו המשרתים במילואים". לציין בעלונים? איך לא חשבו על זה קודם. בשביל זה הוקדש תפקיד שלם של קצין מילואים ראשי? בשביל זה הוקמה ועדת שרים מיוחדת לענייני המילואים? מדוע לא הביאה ועדת השרים חוק מיוחד האוסר פגיעה באנשי מילואים, אוסר פיטורים, מחייב את המעסיקים בחובות כלפי עובדיהם שבמילואים? מדוע?

 

בשנים האחרונות עשתה מערכת הביטחון הכל כדי לא לטפל בבעיות אנשי המילואים. כל דבר שדרש הוצאה של שקל אחד, נתקל בחומה של הבטחות, אחר-כך התנגדויות ולבסוף תרגיל של "חתימה על אמנה" או מריחה אחרת.

 

כך נחתמה לפני מספר חודשים האמנה עם ראשי האוניברסיטאות – עוד גוף שממומן מכספי משלם המסים ומכספם של הנדרשים למילואים, אך אינו מחויב בחוק לשום חובה כלפי אנשי המילואים; כך התנגדה מערכת הביטחון במשך ארבע וחצי שנים לחוק הביטוח ורק לאחר לחץ של ארגוני המילואים וכשחללי מבצע חומת מגן הונחו לפניה, הסכימה בכפיית מספר חברי כנסת לבטח את אנשי המילואים שלה על-פי חוק.

 

כך ממשיכה המערכת למרוח את עניין חוק המילואים, האמור לרכז תחת גג אחד ולקבע בחוק את חובותיה של המדינה ומוסדותיה כלפי אנשי המילואים, וכך ממשיכה המדינה גם בעניינים אחרים לנצל את המילואימניקים לצרכיה, לדרוש מהם את חובתם המלאה בלי לתת להם ולו זכות אחת.

 

סא"ל (מיל) איתי לנדסברג, מיוזמי פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים