צונמי ברשת
האינטרנט הפך לצינור אפקטיבי להפצת מידע מאיזור האסון: סיפורים אישיים, תמונות עוצרות נשימה ומבצעי סיוע והתרמה מרשימים שאורגנו תוך זמן קצר

בעקבות אסון רעידת האדמה במזרח אסיה וגלי הצונמי הענקיים ששטפו את ארצות האיזור, הפך האינטרנט לצינור אלטרנטיבי ואפקטיבי להעברת מידע. על אף התקשורת החסרה במדינות האסון, המידע זרם לאתרי האינטרנט, יומני הרשת והפורומים באופן מקוטע בדרכים שונות - רדיו בגלים קצרים, הודעות SMS, דואר אלקטרוני ועוד.

 

הרשת שימשה מקור למידע ונחמה מסוימת עבור קרובי הנעדרים, שיצרו קשר ביניהם ושיתפו כל פרט של אינפורמציה באמצעות פורומים, בלוגים ורשימות תפוצה שנפתחו במיוחד בימים הארוכים של חוסר הוודאות.

 

בלוגרים דיווחו מהשטח

 

מעט מאוד עיתונאים היו נוכחים באיזורי האסון כדי לסקר את גלי הצונמי הקטלניים בזמן אמת, והבלוגרים של האיזור מילאו את החלל עם עדויות ממקור ראשון בעשרות אתרים שנפתחו במיוחד

בעקבות האסון ועודכנו בעדויות מהשטח, קישורים לכל החדשות, תמונות נדירות וקטעי וידאו. בניגוד לתקשורת המקצועית, הייתה זו הנגיעה האישית וחוסר מקצועיותם של המדווחים שהפכה את האירוע הזה לכל כך מוחשי ומצמרר עבור הצופים.

 

דוגמה ליוזמה קבוצתית מרשימה היא tsunamihelp.blogspot.com, בלוג המופעל במשותף על ידי כ-40 גולשים ממזרח אסיה ומתעדכן כל הזמן בתשע שפות במקביל. האתר מוקדש לחדשות מהאיזור, בקשות תרומה ורשימות של בגדים ותרופות החסרות לתושבי המדינות הנפגעות.

 

מישהו הרגיש רעידת אדמה?

 

הדיווחים התקבלו בזמן אמת, ישירות מהשטח. "האם הייתה רעידת אדמה הבוקר במלזיה או אינדונזיה", שאל הגולש AW, תושב קואלה למפור, מלזיה, בבלוגו, AlwaysWoW (תמיד 'ואו'). "בשעה 9:00 בבוקר סורגי החלון שלי החלו לרעוד. חשבתי שזה מוזר אך התעלמתי מכל הסיפור. האם יש למישהו מידע נוסף? למרבה האירוניה, AW הבין מה קרה רק לאחר שצפה בתמונות מרעידת האדמה באתר יאהו!

 

גם תמונות ווידאו

 

בימים האחרונים עלו לרשת קטעי וידאו ותמונות נדירות שצילמו תושבי המדינות שנפגעו. למשל, התמונה מצד שמאל, מתוך רצף התמונות המתפרסמות באתר news.com.au

מתעדת את סיפורו הטראגי של אדם שנאחז בעץ בין הגלים החזקים עד שנכנע להם ונסחף אל מותו.

 

קטע הווידאו הזה, שצולם במצלמת חובבים, מראה את הפגיעה הקשה של הצונמי בחופי האי פוקט וממחיש כיצד פולשים הגלים לבית מלון וסוחפים אנשים. הסרטון פורסם באתר נורבגי, וניתן לקרוא כאן תרגום לאנגלית לידיעה שנלוותה לקטע.

 

פרד רוברט מג'פנה, סרי לנקה, מפרסם תמונות מההרס ב-Thiswayplease.com. באתר נראים בתים הרוסים, בוץ בכל מקום וסירה אשר 'שופדה' על עץ. "כל בית וסירת דייג לאורך החוף המזרחי נהרס ונופץ", כתב רוברט, "אנשים שמכירים את הים היטב היו המומים לחלוטין והם חוששים מפניו כעת".

 

תמונות הלוויין המדהימות הבאות מראות חוף בסרי לנקה לפני ואחרי שגלי הצונמי היכו בו.

 


מצד ימין: החוף לפני הצונמי. מצד שמאל: הצונמי מכה. תמונות נוספות

מופיעות בקישור הבא .

 

כך דיווח על הזוועה ננדה קישור מצ'ניי, הודו, בבלוג Sumankumar.com: "חלק מהאנשים כוסו במים עד הירכיים, אחרים עד החזה, ואחרים אף למעלה מכך. אחרים כוסו במים והפסיקו לנשום. גברים ונשים, זקנים וצעירים, כולם נסו על נפשם. זה היה מחזה נורא. אנשי הסיוע לא הצליחו להגיע לכולם". קישור פירסם תמונות שצילם, באחת מהן נראתה גופה מוטלת על המדרכה. אתר אחר, שנפתח בעקבות האירועים, הציג רק תמונות של גופות שלא זוהו, ובאתר נוסף, שאינו פעיל כעת, פעל 'מנוע חיפוש' של שמות נפגעי האסון.

 

הסיפורים

 

הדבר האחרון שנוסעי רכבת בסרי לנקה ציפו לו היא תאונת דרכים בכלל צונמי, אך זה בדיוק מה שקרה. גלים בגובה 10 מטר סחפו איתם את הרכבת וגרמו למותם של יותר מ-1,700 תושבי המדינה.

 

והנה סיפור אופטימי: תינוק בן 20 יום שרד את האסון לאחר שצף על גבי מזרן מתנפח. ה-CNN מביא את סיפורם המרתק של זוג ניצולים המתארים כיצד נשטפו על ידי גל ענק שהרים מכוניות אל על.

 

מי שאוהב להפחיד עצמו במחשבה על גלי צונמי שיכו בחופי ישראל יתעניין בקישור הבא, המצטט כתב עת מדעי, המונה מספר התקפות צונמי בישראל לפני הספירה, בשנת 306 בקיסריה, בשנת 1032 ו-1034 בעכו, ב-1068 ביבנה ואשדוד, ב-1202 שוב בעכו, ב-1303 בעכו ובעזה, ב-1534 ביפו, ב-1759 בעכו, וב-1856 בחיפה. תודה לאיתן שדיווח בדואר האדום.

 

רשת של סיוע

 

במקביל, אתרים שהתרימו למען נפגעי האסון ויזמו משלחות הצלה הוכיחו את הכח העצום של הרשת בכל הנוגע לארגון מבצעי סיוע ותרומה אד-הוק. , רשימה של כל ארגוני הסיוע הפועלים באיזור ודרכים ליצור עמם קשר מתפרסמת בבלוג tsunamihelp.blogspot.com

 

גם גוגל הקים מעין מיני-פורטל המרכז קישורים לאתרי סיוע ומידע על האסון, והצלב האדום פתח מרכז מידע מקוון לאיתור נעדרים, המאפשר לניצולים או בני משפחות מודאגים להירשם באתר וליצור קשר זה עם זה.

  

כל מי שנכנס לאחרונה לדף הראשי של אתר אמזון לא יכול להתעלם

ממודעת הענק המופיעה בראש הדף הראשי וקוראת לגולשים לתרום לצלב האדום באמצעות האתר - התנהגות לא אופיינית לחברה מסחרית גדולה. היקף התרומות כבר חצה את קו מיליון הדולר.

 

 

כשלון התקשורת

 

למרות תפוצת המכשירים הסלולריים באסיה, לא נעשה שימוש ראוי בטכנולוגיה כדי להזהיר מפני האסון ולהפיץ את המידע הלאה. ג'ף אוי המלזי מציין בבלוג שלו כי גלי הצונמי היכו באיים קרבי ופוקט בתאילנד שעה אחת לפני שתקפו את האי פננג במלזיה. "אתרי חדשות ותחנות טלוויזיה היו יכולים לנצל את הזמן כדי להזהיר את תושבי מלזיה מפני הסכנה האורבת מהאוקינוס ההודי. נראה שענקי התקשורת שלנו צריכים להפיק לקחים ולהשתמש ב-SMS כדי להפיץ התראות חינם לכלל הציבור ולא להתייחס אליהם רק כמקור הכנסות".

 

אוי לא יכול לשער עד כמה הוא צודק. הפעם, איתני הטבע ניצחו את אמצעי התקשורת בזכות קצרים בסיסיים בהעברת המידע. אתר יו אס איי טודיי מדווח כי המכונים הגיאופיזיים במערב ידעו על הסכנה המתקרבת ביום א' אך לא ידעו את מי להזהיר. ג'ף לדאוץ' מהמרכז הלאומי לחקר ימים ואטמוספירה בארה"ב סיפר לעיתון כי עם קבלת הנתונים פורסמה הודעה באתר האינטרנט של המכון ונשלחו התראות בדואר אלקטרוני לבכירים באינדונזיה אך לא ידוע לו מה עלה בגורלם.

 

אילו פגעה רעידת האדמה באוקיינוס השקט, האסון הכבד היה נמנע, בזכות מערכת בינלאומית של תחנות ניטור והתראה המכסה את כל מדינות האיזור. מערכת דומה לא חולשת על האוקינוס ההודי. (האוקינוס האטלנטי לא מכוסה עקב סיכון פחות בהרבה לרעידות אדמה).

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה צונמי ברשת
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האסון באסיה
    תמונה שמופצת ברשת: הגל מציף אנשים
    צילום: איי פי
    האסון ברשת
    צילום: איי פי