המיצ"ב: החרדים לא ייבחנו על ציונות ודמוקרטיה

יישארו בחוץ: תלמידי המגזר החרדי לא ייבחנו השנה במבחני המיצ"ב (מדדי יעלות וצמיחה בית-ספרית) בתוכנית "מאה מושגים בציונות, דמוקרטיה ומורשת", האמורים להתקיים בעוד כחודשיים. מי שכן ייבחנו במושגים אלה הם כמחצית מתלמידי כיתות ח' בארץ בכל המגזרים, בהם הממלכתי, ממלכתי דתי, הערבי והדרוזי.

החרדים יישארו מחוץ למבחן, לאחר שמשרד החינוך לא הצליח להגיע להבנות עם נציגי המגזר, בעיקר בגלל החלק במבחן המתייחס למושגים ב"ציונות", שמהווים שליש מהבחינה. 

אי השתתפותם של החרדים מקבלת בימים אלה משנה תוקף לאור ההסכם הקואליציוני המתגבש בין יהדות התורה לנציגי הליכוד בכל הנוגע לתביעתם להישאר מחוץ להמלצות דו"ח דברת לרפורמה במערכת החינוך ביחס לתוכנית הליבה, ולהתערבות בחינוך החרדי העצמאי והפיכתו לציבורי.

"הם לא משתמשים במונח 'ציונות' ולא אומרים 'מדינת ישראל' כי אם 'ארץ ישראל'", אמר ל-ynet יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך וחבר הצוות הפדגוגי של התוכנית, פרופ' יעקב כץ.

הוא הוסיף כי בחומר הנלמד במגזר החרדי ישנה חפיפה במרבית הנושאים אולם המונחים שלהם שונים וזה יוצר את עיקר הבעיה. "במקום מקצוע 'אזרחות' הם לומדים מקצוע 'דרך ארץ' שחופף בכ-60 אחוז לחומר הלימוד הרגיל, ובמקום ללמוד על השואה הם לומדים על חורבן יהדות אירופה".

לדברי כץ, "קשה מאוד להגיע להסכמות איתם. עם הידברות, הבנות, משא ומתן עדין וניסיון להתקרב נוכל, אני מאמין, להגיע להישגים. אנחנו לא רוצים לכפות עליהם שיוויון, ועדיף שהם ילמדו משהו מרצונם גם אם הוא רק 60 אחוז מהנדרש, מאשר לכפות בחקיקה או בכוח. באף מדינה דמוקרטית לא כופים בכוח".

אגב, לפני כשלושה חודשים פורסמו תוצאות מבחני המיצ"ב במגזר החרדי בעברית ומתמטיקה בהם נבחנו לראשונה, והשיגו תוצאות גבוהות יותר מאשר במגזרים האחרים.

"סכנה לשלטון החוק" 

ד"ר ריקי טסלר, מחברת הדו"ח "חינוך אזרחי בחברה לא אזרחית", המלמדת מדעי המדינה באוניברסיטות הפתוחה ובבן-גוריון, סבורה שבהשארת החרדים מחוץ למבחן יש סכנה גדולה. "אחת הסכנות היא שאם אתה מתיר לקבוצה אחת לומר 'ארץ ישראל' במקום 'מדינת ישראל', אתה נותן היום הרשאה לכאלה שלא מוכנים לשלם מחיר של ממלכתיות. היום אתה מוותר לאלה ומחר לאחרים ויש סכנה לשלטון החוק מלכתחילה".

לדבריה, "גם במשרד החינוך מבינים את זה, אבל נכנעים ללחצים פוליטיים, חושבים שקל יותר לוותר על חלקים ערכיים. הרי גם החילונים משלמים מחיר כי גם הם לומדים חלק גדול מלימודי המורשת בניגוד לרצונם, וזה נתפס אצל חלק מההורים כשטיפת מוח. הם מוכנים לשלם מחיר וללמוד יהדות, אז אנחנו אומרים צד אחד לא צריך לשלם מחיר וללמוד דמוקרטיה? על זה אסור לוותר. כשמשרד החינוך נותן לזה יד הוא פשוט מעקר מראש את המלצות ועדת דברת, שזה אחד הערכים הראשונים שבה - חינוך ציבורי".

"עוד לא אבדה תקוותנו..."

מבחני המיצ"ב נועדו לספק מדד השוואתי ותמונת מצב לגבי רמתם של תלמידים במקצועות שונים: אנגלית, מתמטיקה, עברית וכעת גם מבחן במורשת ציונות ודמוקרטיה.

בכנס מנהלים ארצי בנושא תוכנית המושגים שנערך בתל-אביב הוצגו לראשונה בפני מנהלי בתי-הספר דוגמאות לשאלות ממבחן המיצ"ב במאה המושגים. התלמידים יישאלו 45 שאלות רב ברירתיות – 15 מתחום המורשת, 15 מתחום הציונות ו-15 מתחום הדמוקרטיה. שאלה לדוגמה עליה יידרשו לענות תלמידי כיתות ח' במגזרים השונים: "השלם את השורה מתוך ההמנון: 'עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות אלפיים....'

שאלות נוספת במגזר היהודי: "מי כבש את ירושלים?": שאול המלך, דוד המלך, יהושע בן-נון או יפתח הגלעדי". וגם: "יצחק רבין היה הרמטכ"ל של צה"ל: במלחמת ששת הימים, במבצע סיני, במלחמת יום הכיפורים, במבצע שלום הגליל".

כדי להתאים את התוכנית למגזרים השונים נעשו שינויים, במיוחד בתחום הציונות. במגזר הערבי למשל אין שאלות המתייחסות למושגים שנויים במחלוקת כמו ה'נכבה', ובמקום מושגים אלה ישנה התייחסות לאישים ואירועים שמדברים יותר אל הסקטור הערבי.

לדברי כץ, "נמנענו מלגעת בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת. אי אפשר ללמד מורשת יהודית לכל המגזרים ובלא יהודיים בפרט. לכן לכל מגזר ומגזר פיתחנו מבחן מעט שונה על פי המלצות ועדה שמורכבת מאנשי אקדמיה רבים. ייעצו לנו מה בא כתחליף למורשת יהודית, מושגי יסוד של כל מוסלמי גאה ושכל דרוזי שצריך לדעת".

"זה כמו שינון בחדר"

אולם דווקא הימנעות משרד החינוך מהגדרת נושאים "שנויים במחלוקת", גוררת ביקורת רבה נגד תוכנית מאה המושגים והגדרותיה, שלעיתים חסרות מידע רב ונראות לתלמידים תלושות. במיוחד זכה לביקורת פרק הדמוקרטיה שעוסק במונחים ממקצוע האזרחות.

"אם לומדים סתם את הגדרת אמנת ז'נווה בתחום הדמוקרטיה, מבלי ללמד אותה בהקשר הרחב של מקצוע האזרחות זה שינון כמו שלמדו בחדר", אומרת חנה שפיר, לשעבר מפקחת מרכזית לאזרחות במשרד החינוך, שפרשה השנה עקב חילוקי דיעות על מבנה התוכנית.

לדבריה, "חייבים ללמד אזרחות מכיתה א' ועד י"ב כי זה מצע משותף של כל אזרחי ישראל, ולא מספיק ללמד 33 מושגים בדמוקרטיה. מושגים כמו מדינה דמוקרטית או יהודית דמוקרטית צריך ללמוד ולא לשנן. אפשר ללמוד 100 מושגים, אבל אם לא לומדים את מקצוע האזרחות בחטיבה ורק משננים 33 מושגים זה מאד בעייתי כי הם תלושים. הם נלמדים ברמה שינונית ולא ברמה של הבנה וזה נורא חבל".

ד"ר טסלר הוסיפה "הטיעון המרכזי נגד התוכנית היא שלא היה שיח ציבורי בנושא הקרדינלי של אופייה של המדינה. מכיוון שאין חוקה ואין הסכמה עברה ההחלטה על מאה המושגים שאותם ילמדו התלמידים לקבוצה קטנה של אנשים בתוך משרד החינוך שתוך פרק זמן מאוד קצר החליטו להניף דגל ציוני דתי ולאומני בלי לשאול אף אחד מחוץ למשרד".

לדבריה, "אף אחד לא שאל את שרת החינוך מי הוסמך לקבוע או לשנות את אופייה של המדינה מאופי יהודי ודמוקרטי לאופי יהודי, דמוקרטי וציוני. זו הזווית שבה המשרד רואה את המדינה - יותר יהודית וציונית מאשר דמוקרטית - והוא שינה את כובד המשקל בין גורמים שונים".

תירוש: צריך קודם להכשיר כוח הוראה לנושא 

מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש אמרה ל-ynet כי "המגזר החרדי דווקא נבחן במבחני המיצ"ב, אך מאחר שזה נכנס מאוחר יותר, עדיין לא שולבו במבחניו מאה המושגים".

תירוש הוסיפה: "כשם שבמגזר החרדי מוטמעת תוכנית הליבה, יוטמעו בו בהמשך לימודי המורשת, בהם תוכנית המאה מושגים. הדבר יתאפשר רק לאחר שיוכשר כוח הוראה לנושא, כפי שנעשה במגזרים האחרים".

במשרד החינוך הוסיפו כי "על רקע החשיבות של חיזוק ותגבור ידיעותיהם של תלמידי ישראל בתחומי היהדות, הציונות והדמוקרטיה החליטה שרת החינוך על הקמתה של ועדה שתכליתה לגבש 100 מושגי יסוד מחייבים באותם תחומים. במסגרת הוועדה השתתפו אנשי מקצוע מתוך המשרד ומחוצה לו.

בין חברי הוועדה: מפקחים מרכזים, מדריכים מחוץ למשרד אשר עוסקים בתחום הדמוקרטיה ויועצים מדעיים מתוך האוניברסיטאות.