המסביר המושלם
כשמתראיינים בטלוויזיה, אין ברירה - חייבים להעביר מסרים קצרים, קליטים וחדים. איתן שוורץ עושה את זה כמו שצריך
לאחר פרוץ מהומות אוקטובר 2000 נקרתה לידי ההזדמנות לחזות בבעיית ההסברה הישראלית בכל בהירותה. שרי ממשלת ישראל נזעקו אז לארה"ב על מנת להסביר באופן דחוף את עמדת המדינה השקועה בעימות פתאומי וסוער מול הציבור הפלסטיני. המשימה לא היתה צריכה להיות מסובכת במיוחד. זה עתה הציע ראש הממשלה ברק לפלסטינים לתת להם את רובם המכריע של שטחי יש"ע בהסדר שיוביל מיד למדינה פלסטינית עצמאית ובתמורה סירב ערפאת ופתח במהומות דמים. לא רק בישראל התקשו להבין את ההיגיון הפלסטיני, גם האמריקאים עמדו משתאים וניסו למצוא הסבר מניח את הדעת למרחץ הדמים החוזר וחסר התוחלת.
בתחנות הטלוויזיה האמריקניות התעמתו השרים הישראלים בכל פינה מול הדוברים הפלסטינים. בעודי צופה אז בראיון אחר ראיון חשכו עיני. בעוד חנן עשראווי, סאעב עריקאת ונאסר אל קידווא מטיחים במילים פשוטות ובמסר קצר עובדות חסרות כל בסיס אך קליטות - "ארץ ישראל שייכת מאז ומתמיד לפלסטינים", "היהודים הורגים ילדים פלסטינים בכוונה כל הזמן", "הפלסטינים רק רוצים לחיות בשלום ולא מבינים מה רוצים מהם" - הגיבו השרים הישראלים במשפטים מתחנחנים ומתנצלים כמו: "אפשר להבין את הפלסטינים", "גם אנחנו לא צודקים בעימות הזה", "אנו עושים הרבה טעויות". קל לשער מי שכנע יותר בעימותים הללו על דעת הקהל. חברי האמריקנים אוהבי ישראל באו אלי בטענות יום יום - "תשלחו לכאן אנשים שיודעים להסביר. הרי אתם צודקים בדרך כלל - למה אתם לא יודעים פשוט לומר זאת".
טלוויזיה היא מדיום מאוד חד צדדי, תמציתי וחותך. כמעט אי אפשר להעביר בה מסרים רב משמעיים ומסובכים. הצופה בניו-ג'רזי, באוקלהומה או במילאנו מקבל ב-30 שניות את המסר שלו על כל ההיסטוריה, העימותים וההסברים של הצדדים לסכסוך במזה"ת. זה מה יש. צריך תבונה והבנה רבה כדי לחדד את המסר הפשוט למצב כזה. איתן שוורץ עשה את זה במשימותיו ב"שגריר" באופן מצויין, ללא דופי, פשוט, ברור ובהיר.
למה ברגותי בכלא? "כי הוא רצח 26 אנשים", למה חומה? "כדי שלא יהיה טרור בת"א", רוצים שלום? "קודם כל בטחון - זה השלום המיידי שכולנו צריכים". פשוט וברור. אם היו נשלחים יותר אנשים כמו איתן שוורץ להסביר את עמדת ישראל במקום אותם שרים כבדי פה ומבולבלים, מצבנו היה טוב יותר.
יעל לעומת זאת רואה במסרים המהוקצעים של איתן "ממלכתיים מדי ולא אמיתים". פרנק לונץ, המומחה למסרים, היה כנראה אומר לה משהו כמו "אין לך מושג על מה את מדברת" – איך זה נשמע לך יעל בתור מסר קצר וברור? אין תחליף גם לקסם האישי ולתבונה של צביקה דויטש, רק קצת בטחון עצמי מול המראייינים בטלויזיה והוא מסביר מושלם.
ככל שמתקדמת הסדרה ניכרת איכותה. בימים של תוכניות ריאליטי מכל סוג ומין, בעיקר מין, הרעיון שבתחילה היה נראה מופרך - ריאליטי עם מסר רציני, נראה הגיוני יותר ויותר ואפילו מעניין ומקצועי.
ובכלל, יש מה ללמוד מהסידרה. ביקורים דיפלומטיים, כרטיסי ביקור יפניים, שיעורים בחידוד מסרים ממומחה בינ"ל, ראיונות לטלוויזיה ונאומים באנגלית. למה לא מעבירים את הסדנה הזו באופן קבוע לנציגינו הרשמיים? גם אלו שנפלטו כמו דפנה, אמיר ואלו שעוד יפנו את מקומם, נראים כמי שיכולים לייצג את ישראל טוב מאוד בכל מקום. ומכל מקום, עם כל הביקורת והתחרותיות, אלו הפנים היפות של ישראל.
