איך לשמור על זכויות העובדים? מדריך מקוון
למרות החקיקה המפותחת שאמורה להגן על העובדים בישראל, המצב בשטח עגום מאד. המעבידים לא חוששים לרמוס את זכויות העובדים שלהם, שלא תמיד יודעים או לא מעיזים להתקומם. אם נדמה לכם שמצבכם שונה, אז תנו לנו לנסות להפתיע אתכם. ואם כבר הבנתם שמגיע לכם יותר ואתם מתלבטים מה לעשות - אז כל התשובות באינטרנט
הפרות של חוקי העבודה בישראל הן עניין נפוץ ויומיומי - מי לא מכיר סיטואציות בהן מגיעים למקום עבודה לאחר שסיכמתם משהו אחד, וקורה דבר אחר.
אולי גם קרה לכם שהמעסיק שלכם פגע בכם והשפיל אתכם, אולי בכלל כדי לגרום לכם להתפטר ולחסוך את הפיצויים. או שלחצו עליכם לעבוד בחגים, בחופשות, בזמן מילואים, בחופשת לידה, ורמזו לכם שתפוטרו אם לא תשתפו פעולה.
קצת על הזכויות שלכם
סיפור מהחיים: לפני כחודשיים, לאחר כשלוש שנות עבודה, החליטו ד' ושני עמיתיה להתפטר, לאחר חודשים בהם שכרם הולן - לעיתים שולם באיחור ולעיתים בחלקים. בגלל המצב העגום בשוק העבודה, הם הבליגו והבליגו, עד שנמאס להם, והחליטו לעשות מעשה.
הם התפטרו, פנו במשותף לעורך-דין, איחדו תיקים והגישו תביעה לבית-הדין לעבודה, בגין הלנת שכר ותנאים תברואתיים גרועים, שלפי החוק נחשבים "הרעה מוחשית בתנאים". מכיוון שהקפידו להתריע בפני המעביד, התפטרותם נחשבת "התפטרות שדינה כפיטורין", והם זכאים לפיצויים, ריבית על הלנת השכר ומכתב פיטורים. אחרי שהגישו תביעה, הם יכולים לגשת ללשכת התעסוקה עם העתק של כתב התביעה ולממש את זכותם לדמי אבטלה.
הסיפור של ד' אינו חריג. בתי הדין לעבודה דנים באלפי תביעות נידונות מדי שנה בנוגע לתנאי העסקה, שכר, פיצויים ופיטורים של עובדים. למרות שבאופן תיאורטי, חוקי העבודה וגם בתי-הדין לעבודה נוטים בבירור לטובת העובדים, לעיתים קרובות קשה לעובד שנפגע לממש את זכויותיו.
סיכוייה של ד' לזכות בתביעה כנגד מעסיקה לשעבר טובים למדי, אך לא תמיד כדאי להיכנס לעימות חריף עם המעביד, אפילו אם אתם צודקים. אבל לא מזיק לדעת מהן הזכויות שלכם ואילו אמצעים עומדים לרשותכם כדי לממש אותן. הרשת מלאה במקורות כאלה, ובהרבה כלי עזר לעובדים ומחוסרי עבודה במצבים שונים.
האינטרנט מציעה שינוי
ניתן לומר שמצב העובדים הוא פונקציה של יחסי ההיצע והביקוש בשוק העבודה. היקף האבטלה הרחב משקף עודף היצע ותחרות על כל מקום עבודה. בתנאים כאלו המחיר יורד, ולכן השכר ותנאי העבודה נפגעים. מנגד, מגבילים חוקי העבודה את תנאי השוק החופשי, מתוך הנחה שיש זכויות יסודיות שאסור לפגוע בהן, אפילו אם העובד מסכים למחול עליהן.
האם הפער בין החוק למציאות בשטח משקף כשל באכיפה? במידה מסוימת - כן, אך בישראל קיימים בתי-דין לעבודה והליכים מיוחדים, שנועדו להקל על עובדים לדרוש את מה שמגיע להם. ולעיתים מגלים מעסיקים לתדהמתם, שחוקי עבודה מסוימים, כאשר הם נאכפים, עלולים להיות דרקוניים.
המסקנה המתבקשת היא שהבעיה נעוצה גם בעובדים, שרובם לא יודעים את זכויותיהם, או לא יודעים לתבוע אותן. הניסיון מראה שחלק מהמעסיקים אינם בקיאים בחוק, אחרים לא חוששים להפר אותו, ואילו העובדים בוחרים רק לעיתים רחוקות לעמת אותם עם העובדות. האינטרנט מציעה תשובה לרוב הדברים: אפשר לקרוא בה את החוקים, וללמוד מהי המשמעות המעשית עבורנו, מה מגיע לנו, כיצד לדרוש את זה, ומה לעשות במקרה בו נפגענו.
ידע זה כוח
חוקי העבודה מנסים להגן עליכם גם מפני סיטואציות טריוויאליות יותר. לדוגמה, האם קרה לכם שקיבלתם הוראות סותרות מאנשים שונים בחברה? או שהטילו עליכם משימות שונות מאלו שהסכמתם לעשות כשהתקבלתם לעבודה?
כדי למנוע בעיות כאלו, והרבה אחרות, נחקק ב-2001 חוק "הודעה לעובד", שקובע כי על המעביד לתת לעובד בתוך 30 יום מתחילת עבודתו, מסמך המפרט את שם המעביד ושם העובד, תאריך התחלת העבודה, תיאור התפקיד, שם ותיאור תפקיד של הממונה הישיר, גובה השכר ומועד תשלומו, תנאים סוציאליים והיקף המשרה.
בדיקה שערכנו העלתה שלמעלה מ-90% מהעובדים והמעבידים כלל אינם מודעים לחוק. למעשה, רוב חוזי ההעסקה שראינו כללו סעיפים שהיו מנוגדים לפחות לחוק אחד.
עו"ד גיל גבאי ממשרד עו"ד ליכטנשטיין-גבאי מסביר: "אם עובד חותם על חוזה שיש בו סעיף שלא מסדיר את עניין שכר המינימום, למשל, זה לא חוקי ולסעיף אין תוקף משפטי... כלומר, גם אם העובד מסכים לתנאים כמו לקבל פחות משכר מינימום, זה לא מקובל על בית-המשפט".
ומה יעשה עובד שבכל זאת משתכר פחות משכר מינימום? הרי אם יתלונן הוא בטוח יפוטר.
"אי אפשר לפטר עובד בשרירותיות. אם מפטרים אדם כי הוא רוצה לממש זכויות שלו, כמובן שאפשר לתבוע את המעסיק. במידה והפיטורים נעשו בדרך לא מקובלת ולא בתום לב, אפשר לבקש שבית המשפט יורה על ביטול הפיטורים".
לא מסובך לתבוע
רוב האנשים נרתעים מבתי-משפט. ברוב המקרים סיכויי ההצלחה שלך בבית-המשפט הם פונקציה של הכסף שיש לך לשלם לעו"ד. אבל בתביעות שקשורות ליחסי עבודה המצב קצת שונה. בתי-הדין לעבודה פועלים אחרת, ואם הקפדתם לשמור את המסמכים החשובים ויש לכם קצת יוזמה ואומץ, תגלו שקל יחסית לקבל את מה שמגיע לכם. במקרים רבים אין אפילו צורך בעו"ד. אחוזי ההצלחה המרשימים של עובדים שתבעו מעבידים מדבר בעד עצמם.
בתור התחלה, הדבר הנכון לעשות הוא ללמוד קצת על הזכויות שלכם. תוכלו לעשות זאת באחד מהאתרים הרבים שמציעים תקצירים, סיכומים והסברים בשפה פשוטה (ראו בהמשך הכתבה ובמסגרת הכתובות). תוכלו גם לקרוא את דיני העבודה במקור, ולגלות שהם הרבה פחות מסובכים או מפחידים ממה שאפשר לחשוב.
הריכוז היפה והנוח ביותר של חוקי העבודה הוא ב"מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש" באתר של חילן-טק. ישנם 32 חוקים כאלה, אבל סביר להניח שלא תצטרכו לקרוא יותר מחמישה כדי לדעת כל מה שחשוב לכם באמת. החוקים שאותם מומלץ במיוחד לקרוא הם חוק הגנת השכר, חוק הודעה לעובד, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות וחוק פיצויי פיטורים. ואם אתם כבר מבקרים באתר, אז לא יזיק לקרוא את שני חוקי היסוד הקצרצרים אך חשובים מאד: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.
אחרי שתקראו ותרגישו חכמים יותר, תוכלו לבקר באתר הרשות השופטת ולחפש את המידע הנוגע לבתי-הדין לעבודה. תמצאו שם את כל הטלפונים, הכתובות והטפסים, והסברים פשוטים על ההליכים. אגב, בתביעה רגילה תוכלו לדרוש עד 34,400 ש"ח, וישנו גם הליך מקוצר שבו אפשר לתבוע עד 18,800 ש"ח, ובשני המקרים האגרה היא אחוז אחד בלבד מסכום התביעה, אולי עוד כמה שקלים במקרים מיוחדים.
בפורומים העוסקים בדיני עבודה (כמו למשל פורום דיני עבודה ב-ynet) תוכלו לקבל עצות, לשאול שאלות, ולהחליט האם אתם מעדיפים לקבל ייצוג משפטי או לייצג את עצמכם. ורגע לפני שאתם תובעים ממש, טיפ: נסו לשלוח עותק של טיוטת כתב התביעה למעביד. לעיתים קרובות זה גורם, באורח פלא, לפתרון מהיר של הבעיות ולניצחון מוחץ בקרב עוד בטרם נורתה הירייה הראשונה.
ואם אני לא רוצה לתבוע?
לפני שתובעים, אפשר פשוט להתלונן. אם אתם חשים שזכויותיכם נפגעו, פנו במכתב מנומס למעביד שלכם והתריעו בפניו על כך. אם זה לא עוזר, אתם יכולים להגיש תלונה רשמית, בטלפון או בפקס, לאגף לאכיפת חוקי העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
באתר המשרד תמצאו מידע רב על הזכויות שלכם כעובדים. את מספרי הטלפון של היחידות והאגפים השונים, תמצאו ב"מדריך הטלפונים למשרד" הנמצא בעמוד "אודות המשרד - מודיעין", שנגיש בקליק מעמוד הבית. מספרי הטלפון של האגף לאכיפת חוקי עבודה, במחוזות השונים, נמצאים במרכז העמוד.
ניצלנו את ההזדמנות והתקשרנו כדי להתייעץ עם צוות האגף, ממנו למדנו שלמרות הרצון הטוב המצב רחוק מלהיות מושלם. התלונה הרשמית, כך הסבירו לנו, מהווה סוג של "ביטוח" שיקשה על המעביד לפטר את העובד. אבל מעשית, המעביד יוכל למצוא אלף סיבות נוספות לפטר עובד, ללא קשר לכאורה לתלונה.
אפשרות נוספת להתלונן על מעביד לא הוגן, כולל תלונה אנונימית, מציע האתר של עמותת קו לעובד. תוכלו לעשות זאת באמצעות מילוי טופס פשוט, או לשלוח דואר אלקטרוני עם שאלות.
קו לעובד הוא גורם כמעט יחיד מסוגו בשימוש יסודי בכלים מקוונים. הם יוכלו לעזור לכם בעצה, ולפעמים יפעלו למענכם - יתקשרו, יכתבו, יציקו ויתלוננו במשטרה אם צריך. באתר תוכלו למצוא הרבה מאד מידע והפניות חשובות, כולל תקצירים של זכויות עובדים, מאמרים ועמודי מידע מיוחדים לעובדים בתחומים ספציפיים ולנשים, עמודי שאלות ותשובות, הפניות לכתבות שפורסמו באתרי חדשות שונים, ועוד.
התפטרות, אבטלה וכל השאר
רגע לפני (או אחרי) שאתם מחליטים להתפטר בזעם, כדאי לבדוק מהם הזכויות שלכם כמובטלים. מקום טוב להתחיל בו הוא האתר של עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי, המכיל מידע חשוב שעושה סדר בתמונת המצב החברתי-כלכלי בישראל.
האם ידעתם, למשל, שרק אחד מכל שלושה מובטלים זכאי לדמי אבטלה? בשבע השנים האחרונות מספר המובטלים הכפיל את עצמו, ואילו ההכשרות מטעם משרד העבודה והרווחה (קורסי הסבה מקצועית שכוללים קצבת מחייה) צומצמו משמעותית. תמצאו באתר גם "זכותון למפוטרים טריים", ניירות עמדה של העמותה, קישורים לכתבות והפניות לאתרים של ארגונים חברתיים ועמותות שונות.
עוד אתר שימושי וחשוב הוא מובטל.קום, אתר ותיק בו ניתן למצוא עצות וטיפים, מידע חיוני לחיפוש עבודה ו/או לקבלת דמי אבטלה, קישורים חשובים ועוד כהנה וכהנה.
להתארגן במקום העבודה
במקומות עבודה רבים נוהגים להחתים עובדים על חוזים דרקוניים, שכוללים לעיתים סעיפים המנוגדים לחוקי העבודה. כדאי לדעת שלא חייבים לחתום על חוזה עבודה, בוודאי לא על חוזה שהוצג לכם אחרי שהתחלתם לעבוד. המעביד אינו יכול להתנות את המשך העסקתכם בחתימה על חוזה מקפח. בכל מקרה, מומלץ לבדוק ולהתייעץ לפני שחותמים.
במקרים מסויימים ההקפדה על חוזים אישיים משמשת את המעביד ליישום שיטות הפרד-ומשול בעובדיו. משקל הנגד לגישה הזו היא כמובן זכות העובדים להתאגד, שקיימת גם אם מדובר במקום עבודה פרטי.
אין בישראל חוקים שמגדירים באופן ברור מהו ארגון עובדים, אך קיימים חוקי עבודה רבים שמתייחסים לכוחו של ארגון עובדים, ואחד הבג"צים המפורסמים בנושא הוא העתירה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה בעניין הסתדרות עובדי קופת החולים "מכבי" – בג"צ עמית בנושא התאגדות במקום העבודה. פסק-הדין, המשתרע על עמודים רבים, זמין לקריאה ברשת. אם אתם חושבים להתאגד, מומלץ בכל פה לקרוא אותו ולהיעזר במקורות אליהם הוא מפנה.
מידע רלוונטי נוסף אפשר למצוא באתר של משרד עורכי הדין פינברג ושות', הכולל מאמרים וסיכומים בנושא דיני עבודה, עם התייחסות לחקיקה, תיקוני חקיקה, ותביעות שנידונו בבתי המשפט.
באתר של שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח), מצאנו דף מידע על "אמיל", ארגון מאבטחי ישראל שקם בסוף 2003. תמצאו באתר גם פירוט של חוקי העבודה והפניות לתיקי תביעה שונים, טיפים מועילים ופרטי התקשרות של חברי הארגון, וכן לעמותות וארגונים אחרים שעוסקים בתחום. עוד באתר: הסבר ממצה וברור על הרפורמה בקרנות הפנסיה, פסקי-דין שונים, מונחים ביחסי עבודה ופירוט של חוקים ותקנות, לינקים ועוד. האתר גם מנהל פורום פעיל למדי, בו הגולשים יכול לשאול שאלות ולקבל תשובות תמציתיות.
עו"ד עמית גורביץ', המתמחה בדיני עבודה, מנהל פורום בנושא ב-ynet. גורביץ', מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע ובאוניברסיטה הפתוחה, עוסק בתחום כשלוש שנים, ומעיד על עצמו שהוא מאמין גדול בכוחה של הרשת להשפיע על יחסי העבודה וזכויות העובדים בישראל.
אם אני רוצה להקים ארגון עובדים במקום העבודה שלי, איפה מתחילים?
"אני ממליץ לקרוא קודם את בג"צ עמית, שמגדיר מהו ארגון עובדים, איך מקימים אותו ובאילו פרמטרים הוא צריך לעמוד. ארגון עובדים צריך להיות יציג, כלומר שייצג את הרוב של העובדים. מתחילים במסגרת, כמו להקים עמותה כדי שתהיה הגדרה של ישות משפטית. השלב הבא הוא להגדיר יעדים שחייבים להיות בעד קידום העובדים וייצוגם וכתיבת תקנון. רק אז, בתור ארגון עובדים, אפשר לחתום על הסכם קיבוצי. בכל מקרה, מומלץ מאד שעורך-דין ילווה את המהלך".
בין מודעות למימוש
עו"ד אבישי בניש, מנהל מוקד זכויות מובטלים בעמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי, מאמין גם הוא בכוחה של הרשת לקדם את המאבק של העובדים למימוש זכויותיהם. "הניסיון מוכיח שעצם ידיעת הזכויות מגבירה את המימוש שלהן", הוא אומר. "קיימים הרבה חוקים, ולאדם הממוצע אין דרך לממש את הזכויות שלו. כאן נכנסים הארגונים החברתיים לתמונה, ומתרגמים את החוקים לשפה מובנת".
בניש מספר שבזכות האתר הם מקבלים עשרות פניות בחודש. "אנשים מתארים סיטואציה ממקום העבודה שפיטר אותם, הם שואלים שאלות לגבי זכאות לדמי אבטלה. לפני כשנה הייתה עלייה גדולה בפניות דרך האינטרנט. זה קרה כי הייתה עלייה בפיטורים בקרב מעמד הביניים, שיש לו יותר גישה לאינטרנט. אם הם רוצים לברר משהו, למשל סוגיה שקשורה לפיטורים שלהם, הם גולשים לגוגל, מריצים חיפוש ומגיעים לאתר שלנו".
"יש פרוצדורות בחוק, שאם אנשים לא מודעים להן, הזכויות שלהם עלולות להיפגע. למשל, אם עובד פוטר והמתין יותר מחצי שנה עד שתבע דמי אבטלה, הוא לא זכאי להם. קורים מקרים אבסורדים בהם אנשים ניסו להסתדר בכוחות עצמם, פתחו חסכונות וניסו למצוא עבודה חדשה. חצי שנה עוברת והם לא מוצאים עבודה, החסכונות נגמרו. הם מגיעים לביטוח לאומי, תובעים דמי אבטלה והתביעה נדחית, כי הם הגישו אותה מאוחר מדי".
"הבעיה היא שאף אחד לא מספר להם מראש שיש להם חצי שנה לתבוע דמי אבטלה. במקרים כאלה, הידיעה של הפרטים היא סופר חשובה עבורם. אדם כזה, שפספס את הזכאות שלו, פספס גם את היכולת שלנו, כארגון חברתי, לסייע לו. הזכאות בוטלה עבורו לא כי הוא עשה משהו לא בסדר, אלא כי הוא לא ידע את החוק".
ומה בעניין המקרים שהבעיה היא לא ידיעת החוק, אלא מימוש מצד העובדים, או אכיפתה מצד המדינה?
"עצם ידיעת הזכות היא שלב ראשון וחשוב מאד. הידיעה שהזכויות הופרו מדרבנת לפעמים אנשים לפעול. ואנשים יודעים היום יותר. הם יודעים מה זה דמי הבראה, וכמה מגיע להם, הם מבינים יותר בסוגיות כמו שכר מינימום ושעות נוספות".
"כמובן שאנשים חושבים פעם שנייה ופעם רביעית ואפילו פעם עשירית לפני שהם פונים לממש זכויות, כי הם מפחדים שהמעביד יתנכל להם ויפטר אותם. בגלל הבעיה המוכרת הזו הוקם 'פורום אכיפת זכויות עובדים', שמאגד מספר ארגונים שפועלים לתיקון חוקי עבודה קיימים, כמו חוק שכר המינימום. אנחנו פועלים לעגן בחוק שמעבידים יחויבו לתלות במקום העבודה כרזה שתסביר מהו שכר מינימום, למשל. אנחנו פועלים לשינוי חוקים נוספים, וליצירת כלים שיקלו על העובדים לתבוע את זכויותיהם".
למידע נוסף
המוסד לבטיחות וגיהות: מידע על עבודה בריאה ותנאים סביבתיים.
נתונים על מרכיבי שכר ומיסוי - משרד רו"ח וורסל.
מותר ואסור בניכויים משכר עבודה - חשבים.
לפנייה לכתב/ת 
