האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ומחתה על בקשת משרד המשפטים מאתרי אינטרנט להקפיד לסנן תגובות לפני פרסומן.
בשבוע שעבר פירסמנו
כי המשרד פנה לכמה אתרים והזכיר להם את חובתם לסנן תגובות מסיתות ומפרות חוק, על רקע תוכנית ההתנתקות. הפנייה עלתה מדיון בנושא ההערכות נגד גילויי ההסתה והסרבנות, שנערך במשרד המשפטים בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ערן שנדר.
"במספר מקרים עורכי אתרי אינטרנט אישרו לפרסום תגובות של גולשים הקוראות להסתה, לגזענות ולאלימות", אמר ל-ynet ינקי גלנטי, דובר משרד המשפטים, "באחד המקרים אף פורסמה תגובה של גולש שהציע להרוג אדם אחר. פנינו לאותם אתרים והזכרנו להם כי האחריות המשפטית מוטלת תמיד גם עליהם ולא רק על כותבי התגובות".
"מדובר בצנזורה"
האגודה לזכויות האזרח טוענת כי הקביעה הזו אינה נכונה ומכנה את הדרישה של משרד המשפטים "צנזורה". "פנייה מעין זה חוטאת הן לחופש הביטוי והן
לשלטון החוק", כותב במכתב עו"ד אבנר פינצו'ק מהאגודה לזכויות האזרח, "לעניין חופש הביטוי – אתרים רבים באינטרנט מאפשרים לגולשים להתבטא על דרך של תגובות או פרסום ידיעות ודעות, ועובדה זו אף נחשבת כאחת מהתרומות החשובות ביותר של האינטרנט לשיח הציבורי הדמוקרטי. הדין אינו מטיל על 'ספקי שירותי אירוח' אחריות פלילית או אזרחית לדברים, שפרסמו הגולשים, ובוודאי שאינו מטיל עליהם את החובה לקיים ביקורת וצנזורה שוטפות".
פינצ'וק מזכיר במכתב את דו"ח ועדת שפניץ לנושא
המסחר האלקטרוני, שקבע כי במצב המשפטי הקיים, הטלת אחריות על מנהלי אתר, בגין תוכנם של פרסומי אורח באתרם, תהיה מאולצת. הוועדה המליצה לא להטיל אחריות על אתרי האינטרנט בשל פרסום תכנים על ידי גורמים מצד שלישי (כמו גולשים) אלא אם כן הם מקבלים התראה מפורשת שמסבה את תשומת לבם לפרסום דברים בעייתיים ורק אז מחובתם למוחקם, אם אכן קיים חשש להפרת החוק.
"אם כך הדבר בכל הנוגע לדין האזרחי (דו"ח ועדת שפניץ עוסק רק בתחום האזרחי ג.מ.)", כותב שפניץ, "קל וחומר שעה שמדובר באחריות פלילית: בהתאם לעיקרון החוקיות, בהעדר חקיקה ברורה ומפורשת, המטילה על אתרים אחריות פלילית לתוכן שהעלו גולשים על אתרם, לא ברור לאיזו 'אחריות משפטית' מפנה דובר משרד המשפטים".
"הפנייה אינה תקינה"
עו"ד פינצ'וק גם מוחה על אופן הפנייה של משרד המשפטים לאתרי אינטרנט. "פנייה של גורמי אכיפת החוק למנהלי אתרים בדרישה שיפעילו או יחמירו צנזורה על פרסומי אורח באתריהם, אינה יכולה להיעשות באופן אינדיווידואלי או באופן חשאי בדרך של הפעלת לחצים אלא תוך דיון ציבורי ופיקוח משפטי". האגודה לזכויות האזרח מבקשת ממזוז להנחות את גורמי אכיפת החוק לחדול מפעילות זו.
פינצו'ק מסביר כי דרישה לסנן תכנים עשויה בקלות להפוך למכשיר לסתימת פיות, כאשר עורכי אתרים יעדיפו לסנן מיד כל תגובה מעט קיצונית או בוטה, כדי לא לשים עצמם במקום הבעייתי של שופט הקובע לגבי כל מקרה אם החוק הופר או לא.
הוא מביא כדוגמה לסכנה את החקירה שניהלה
המשטרה נגד מפעילי אתר "אינדימדיה" בשל קריקטורה ניאו נאצית שפורסמה באיזור הפרסום החופשי באתר. לטענת האגודה, החוקרים חרגו מסמכותם, והחלו לנהל עם מפעילי האתר משא ומתן על מידת האחריות, שמוטלת עליהם לפרסומי גולשים ואף דרשו מהם להפעיל פיקוח וצנזורה על פרסומים אלה. פניית האגודה למשטרה ולמשרד היועץ המשפטי לממשלה לא נענתה, תיק החקירה נותר פתוח, והמחשב שהוחרם במהלך החקירה מצוי עד היום במרתפי המשטרה. במקרה זה, טוען פינצ'וק, חוקרי המשטרה השיגו את "מטרתם", האתר ירד מהרשת ופגעו בחופש הביטוי באמצעים שאינם לגיטימיים.
פנינו למשרד המשפטים ושאלנו אם חוות הדעת של משרד המשפטים בעניין חובת הסינון המוקדמת של תגובות באתרי אינטרנט אינה סותרת ברוחה את המלצות דו"ח ועדת שפניץ, ואם חובת הסינון המוקדמת אינה יוצרת מצב אבסורדי, לפיו מי שאינו מסנן תגובות כלל פטור מאחריות משפטית, בעוד אתרים שמסננים תגובות נושאים באחריות. תגובת משרד המשפטים לא התקבלה עד לזמן פרסום הידיעה.
