גבר שר אצלי במטבח

בסניף "איי.די דיזיין" בגעש יש ארונית מיוחדת ובה נעולים סכינים למכירה מאחורי דלת זכוכית. לפני חמש שנים לא הייתם רואים סכינים כאלו מחוץ לחנויות מקצועיות המתמחות באספקה לבתי-מלון וענף ההסעדה. "הגברים הכניסו אותם לחנות", מודה סיגל שטיגליץ-ורונר, קניינית כלי בית ואביזרים ב"איי.די דיזיין", כמו שהפכו את הסכינים למוצרים נחשבים בחנויות אחרות לכלי בית, במקום לקט ששפוך בסלסלה צדדית.

בחנות "4 שף" בתל-אביב מראה לי בגאווה רמי אודי, מנהל השיווק של הרשת ובשלן לא קטן בפני עצמו, סכין עם להב באורך 24 ס"מ, "10 אינץ'" היא קרויה בעגה המקצועית. מחירה, לא פחות מ-274 שקלים, יעביר חלחלה בגבה של כל אשה מן היישוב. "גברים וסכינים זה הולך", הוא מסביר לי. האשה המצויה נצמדת במשך שנים לסכין שלה, אוהבת אותה קטנה,

חבוקה בכף היד. הגבר רוצה אותה גדולה, מצ'ואיסטית, מפזזת על בוצ'ר עב ממדים – עוד מוצר שהפך לאייטם מבוקש הודות לגברים – ולא על קרש חיתוך מסיליקון נשי שרוט. הוא רוצה לשחק איתה במהירות, לרוץ על הבצל והפלפל כמו השפים בתוכניות הבישול בטלוויזיה.

מכיוון שהגבר הישראלי נכנס למטבח ובגדול, רואים את הסכינים בכל חנות לאביזרי מטבח המכבדת את עצמה: "ביתילי", "מלי'ס", "איקאה". גם רשת "הום סנטר" הרחיבה את מחלקת הגאדג'טים שלה אחרי שיואלה פטרון, מעצבת הבית, זיהתה כי כמעט כל גבר שני שנכנס לרשת לקנות נורה להחלפה, קופץ לביקור גם במחלקת המטבח. הטרנד מורגש גם בחנויות מקצועיות לכלי מטבח עם דגש על בישול לחובבנים, שהופכים למקצוענים במטבח הביתי, שנפתחות בזו אחר זו, כמו רשת "קוק סטור" בגוש דן ו"מגע האוכל" בראשון לציון.

"הגבר הישראלי מתייחס לכלי הבישול ולכלל האביזרים במטבח כפי שהוא מתייחס למכונית שלו. לכן, כשהוא ניגש לרכישתם, הוא מעוניין לדעת מה הם הביצועים של כל פריט, ומחפש את התיאום המושלם בין הפריט ובין המטרה. אם הוא צריך לחתוך עוף, הוא יקנה סכין מיוחדת לעוף. ולא סכין כלבויניקית כמו האישה", מסבירה איילת זיו, מומחית לכלי בית.

לא רק בסכינים משפיע הגבר על חנויות הציוד למטבח. רחלי מרום, מנהלת השיווק חברת "אייפל קראון" יבואנית סירי "טפאל", מודה כי העזה לייבא לארץ את הקו היוקרתי אך היקר להחריד של הסירים של ג'יימי אוליבר, שכל פריט ממוצע בו עולה 800-1,000 שקלים, בין השאר הודות לעליית משקלם של הגברים בקרב קהל הלקוחות הפוטנציאליים. גברים, כך יודעים בכל החנויות בענף, מוכנים להוציא על כלים, סירים, אביזרים והרבה גימיקים הרבה יותר מאשר נשים. כמו במכוניות, כך גם במטבח, הם חולים על גאדג'טים.

בסניף של "דה קוק סטור" בכיכר המדינה מחזיקים יותר מחצי תריסר סוגים של מטחנות קטנות – לפלפל שחור, לצ'ילי, למלח גס, לבזיליקום, לגבישי שום – כל פריט והמטחנה שלו, ואוי לכם אם תערבבו. יונתן לוי, מנכ"ל הרשת, גם הוא בשלן חובב, מודה שהוא מכוון לקהל היעד העיקרי של הגברים, שיקנו 2-4 מטחנות, למרות שמדובר בהוצאה של למעלה מ-150 שקלים לכל אחת, או כמו שאומר רמי אודי: "נדיר שגברים ייכנסו לחנות כדי לבחור סט צלחות וסכו"ם".

"את אשתי מסוכן לשים בחנות נעליים, אותי מסוכן לשים בחנות של כלי בית", צוחק יהודה בן-אברהם, מנכ"ל חטיבת המזון של "שסטוביץ'", יבואנית "ברילה", "קלוג'ס" ו"אלפרו". "אני אוהב מוצרים איכותיים – כלי הגשה, סירי בישול מיוחדים, סכינים, מחבתות – כי הדברים האיכותיים עמידים לאורך זמן ועושים את הבישול לאיכותי וחוויתי יותר".

סיגל שטיגליץ-ורונר מ"איי.די דיזיין": "הגבר יתלהב מהסיר הגדול של הסטו, כי בדיוק כך צריך להתקין את הסטו על פי השף, ועל בשרים הוא חולה. האישה שאיתו תאמר, 'וואו, זה כבד, איך תסחוב אותו לשולחן?' ויש סירים שמשקלם יכול להגיע עד שישה קילוגרם".

עוד תופעה מעניינת. "לנשים אין בעיה לקחת החלטה לבד בנושא אביזרים וכלים למטבח. אבל כשגבר נכנס עם אשה, הוא כמעט אף פעם לא יקבל החלטה לבד. אפילו אם הוא מבשל יותר טוב מאשתו, הוא יוועץ בה, ויפנה גם את המוכר לאשתו", אומר רמי אודי מ-"4 שף", שמבחין ביותר ויותר גברים ואפילו נשים שקונות לחברים או לבעלים פריטים למטבח כמתנה. אביזר פופולרי: מכונה להכנת פסטה ביתית, שרמי עצמו מכור לה. אחד הבילויים הביתיים שלו הוא להכין פסטה עם בנו בן הארבע: "כל מה שצריך זה לזרוק פנימה שש ביצים, ק"ג קמח וקורט מלח. את הספגטי שיוצא אפשר ישר לזרוק לסיר. ובינתיים יש לך לא רק פסטה אלא גם חוויה", הוא מתלהב.

"אנחנו מוצאים את עצמנו יותר ויותר מעצבים מטבחים לעבודה בשניים. כיורים בשני איים שיהיה נוח לגבר ולאשה לבשל יחד, או לחילופין, מטבחים עם מספר עמדות, שיאפשרו בישול מקביל. עמדה ראשית עם כיור ומדיח ועמדה משנית עם כיריים וכיור מצורף", מספר נטי גוטקין, מעצב הבית של מטבחי "רגבה", גם הוא בשלן, נשוי ללא ילדים שמודה, "אני אוהב לבשל והרבה. יש זוגות שתכננתי להם מטבחים, שביקשו שגם הילדים יהיו בתמונה, כי הבישול, לפחות בחלק מהמקרים, הפך לחוויה משפחתית".

ביותר ויותר מטבחים המדפים מתגבהים ב-3-4 ס"מ ומשטחי העבודה גדלים. "לא פעם אנחנו שומעים בחנות את האשה אומרת: 'אתה תיקח את הארונות הגבוהים, אני את אלה שלמטה'. גם בשלבי התכנון מול המעצבות אנחנו שומעים יותר ויותר גברים שמתעניינים בפונקציונליות, בנוחיות ובהנדסת האנוש", אומר שלומי גבאי, מנכ"ל "איקאה" ישראל. שאגב, לא מבשל, אבל רבים מחבריו מבשלים.

מדובר בתופעה המאפיינת את העולם המערבי. בפרזנטציה שערכה "איקאה" לפני כשנה וחצי באלמהולט שבשוודיה, כדי להציג את המגמות המשתנות בסגנון החיים, כבר דיברו בגדול על כניסתו של הגבר למטבח והשפעתה על מוצרי הצריכה.

כל מעצבי המטבחים מודים שהם מתכננים את המטבח אחרת כאשר רק האשה מעורבת בתכנון, מה שקורה פחות ופחות, במיוחד כאשר מדובר בזוגות צעירים. להערכת נטי גוטקין, במטבח הראשון שקונה כל זוג מעורבים 70-80 אחוז מהגברים

באופן אינטנסיבי בתכנון, כולל התעניינות לישום אישי. האחוז הולך ויורד עם הגיל ומגיע לכ-30 אחוז בגילאי 50 פלוס שקונים מטבח, בדרך כלל את השני או השלישי בחייהם. "הגבר הרבה יותר נועז. הוא מעדיף עיצוב טוטאלי, גם במחיר הפגיעה בפרקטיות", מגדיר אביגדור מלכין, מנכ"ל "הייטאצ'".

כאשר הגבר מתלהב מקו עיצובי מודרני, הוא יילך על משטחי נירוסטה, למרות שהם נוטים להישרט. אם הוא מעדיף את הקו הקלאסי, הוא יילך על משטחי עץ בוק מיושן. האשה תתחלחל מעצם הרעיון של טיפול בהם – היא תעדיף במטבח עץ משטח שקל יותר לניקוי ולתחזוקה. אולי מכיוון שגם כאשר גברים מבשלים, הניקיון נותר עדיין נחלתן הכמעט בלעדית של האשה או העוזרת.

"לגברים חשובה פונקציונליות האחסון: מקום למיקרו, מגירת סכו"ם גדולה, מקומות אחסון מתאימים לכל הגאדג'טים שהם אוהבים – ממכונת חיתוך מתקפלת לנקניק ועד לסכין מיוחדת לחיתוך פיצה. הם מתייחסים לכלי המטבח כמו לכלי העבודה. חשוב שיהיו מסודרים כמו במחסן, עם היגיון פנימי", מסביר מלכין, שמצביע על המטבח המודרני עתיר המגירות והתושבות המיוחדות, שעונה בדיוק על הצרכים האלה.

"השינוי ביחסים שבין הגבר למטבחו בשנים האחרונות הוא דרמטי", מאשרת ליליאנה מור, מנכ"ל "דיזיין סנטר", שמבחינה בגידול עקבי ורצוף משנה לשנה במעורבותם הפעילה של גברים בעיצוב בכלל ובעיצוב המטבח הביתי בפרט. "דיזיין סנטר" זיהה את המגמה, והגבר נלקח יותר ויותר בחישוב תמהיל השיווק והפרסום של המרכז, שבעבר פנו רק לאשה. לא עוד. בסקר שהזמינה במכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" גילתה מור כי 57 אחוז מהגברים העידו שהם נוהגים לבשל בתדירות כלשהי, ו-33 אחוז הצהירו שהם נוהגים לבשל לפחות פעם בשבוע. אבל כשנשאלו על כך הנשים, רק 20 אחוז מבעלות בני-הזוג, הסכימו להודות שגם הוא מבשל.

השף שי עשהאל מנהל את חברת "מבשלים חוויה", שמתמחה בערבי בישול בבתים פרטיים. הערבים מלווים בהנחיות בישול על קצה המזלג, המוגשות בצורה בידורית. עשהאל מוצא עצמו מקיים יותר ויותר ערבי בישול לגברים בלבד. שבע שנים הוא מלמד בישול ומעולם לא היה אצלו ביקוש כזה של גברים. "אנחנו מקבלים הזמנות כאלו כמעט כל חודש", הוא אומר. "החבר'ה מהפלוגה מתכנסים בבית של מישהו, המון בשר, סושי, פסטה, בירה, אלכוהול, כמויות של אוכל. עוגות לא מעניינות אותם. הם חולבים מידע.

"נשים רוצות לדעת כמה זמן לוקח הבישול, האם ילדים אוכלים את זה. גברים רוצים לדעת הכל. אתה מדגים להם בשר, שואלים אותך: 'איזה סינטה? כמה ימים מעושנת? איזה עישון עברה? האם אתה קונה את הבשר אצל יצחק או יעקב?' הם הופכים את הבישול למדע מדוייק ומרגישים נסערים מעצם החוויה. נשים לא נסערות מחוג בישול. האשה עובדת במטבח, לגבר זוהי בחירה".

מסתבר שהלגיטימציה לגבר המבשל היא הדרגתית. לא כל אחד מוכן לחשיפה הכרוכה בראיון, אבל יותר ויותר גברים מוצאים את עצמם מחליפים מתכונים. אתרי האינטרנט העוסקים בבישול מפוצצים בשאלות של גברים. יהודה בן אברהם (40) מרמת-השרון, נשוי ואב לשתי בנות קטנות, בשלן אדוק, מוצא את עצמו מחליף מתכונים עם עמיתיו. כ-20-30 אחוז מחבריו, הוא מעריך, מבשלים לפחות פעם בשבוע. "אם פעם היו עושים זאת בשקט, מבלי שידעו, היום נושא הבישול הפך לשיחת סלון לגיטימית. כולנו אוהבים לשתף, ולהחליף מתכונים".

אז מה הביא את הגברים הישראלים למטבח? שילוב גורמים. אופנת המטבח הפתוח, מציין נטי גוטקין, הוציאה את חווית הבישול ממקום סגור, אינטימי, ששמור לנשים, והפכה אותו לחלק של תרבות האירוח. לא מסיימים את ההכנה לפני שהאורחים מגיעים – הרבה פעמים עושים זאת מול עיניהם ואפילו כחוויה משותפת. הוסיפו על כך את הרגלי העבודה הישראליים שהשתנו: יותר ויותר מגיעים הביתה בשעות כמו שש או שבע בערב. כשמדובר בזוגות, מתקצר הזמן הפנוי במטבח ומחייב איחוד כוחות.

גורמים נוספים: איחור גיל הנישואין, ההסתכלות החברתית על הגבר שהשתנתה, כולל הכרה בפן הנשי שלו שבאה לידי ביטוי בכל – מאופנת הגברים, הדוגמנים, החנויות לאופנת גברים, ואפילו האיפור לגברים. אי אפשר להתעלם, כמובן, מההשפעה הדרמטית של הטלוויזיה עתירת תוכניות הבישול. "בכל התוכניות אפשר לראות כמעט רק גברים: שגב משה, ישראל אהרוני, חיים כהן, צחי בוקששתר, ג'יימי אוליבר. הם נתנו לגבר הישראלי לגיטימציה להיכנס למטבח ולהפגין את היצירתיות שלו שם. אם הוא רואה בטלוויזיה את ישראל אהרוני מבשל אורז בסיר מסויים, הוא יחפש סיר כזה לבישול אורז אצלו בבית", אומרת רחלי מרום מ"אייפל קראון".

מכירות המיקסרים היקרים והמשובחים של "קיצ'נאייד" עלו פלאים מאז הפכו לפריט עיצובי מובנה של כל תכנית טלוויזיה המכבדת את עצמה, מחבתות צלייה הפכו לפריט מבוקש הודות לשף חיים כהן. "השיטה הכי טובה לקידום מכירות של פריטי בישול או מטבח, אם כי לא רק במקרה של גברים, היא לשכנע שף להחזיק מוצר שלך. אנחנו מיד רואים את ההשפעה על הביקוש", מדווחת סיגל שטיגליץ-ורונר מ"איי.די.דיזיין".

מה מאפיין את הגבר המבשל? הרבה בשר ואוכל מוקפץ. שי עשהאל: "הוא יצירתי מאוד. אוהב מתכונים מסובכים, שופך יין כמים, קונה חומרי גלם הכי יוקרתיים. מה שאשתו לא מעיזה להוציא על אוכל כל השבוע, הוא יוציא בארוחה אחת. הוא יקצץ עד דק את הבשר, ימלא בשני סוגי חרדל, יתעסק עם אורז בעבודות הכי מורכבות שדורשות את מירב תשומת הלב, יכין תבשילים מיניאטוריים שדי בביס אחד כדי לחסלם. הוא יהנה מכל רגע במטבח. אשתו תצטער על היום בגלל כמות הלכלוך שישאיר, אבל הוא יכין ארוחה שתזכה במחמאות של כל החברים. רק אל תבקשי ממנו לבשל כל יום. הוא מבשל בהזדמנויות".

ולסיום, רמי אודי, שמבשל מאז שחרורו מהצבא, מעניק צרור עצות לגבר במטבח: "להתחיל עם סכין טוב, קרש חיתוך טוב וראש פתוח. לא לפחד לנסות דברים חדשים. לא לפחד לערבב חומרים שלא חושבים עליהם בדרך כלל – יוגורט עם טחינה, דבש עם טחינה. לנצל את יתרון הפתיחות. בבישול גברים יותר פתוחים מנשים. אשה תלך על המתכון הקבוע, היא תבשל מה שהיא מכירה או מה שכתוב במתכון מסודר, בין אם הוא מגיע מחברה, משף או מספר. גבר לא חושש לנסות. כך בדיוק נולדים שפים טובים".