ויתור הוא כוח

אלכס הוא נער של זרות, שונה ולא בכוונה, הוא רק של עצמו, חולם לבנות את מה שהוא מכנה 'מכונת נצח'. אביו הוא מדען שנעלם, ועם אמו קשת היום יש לו קשר מיוחד. הוא ודובה, גיבורת הספר, מבקשים חסד ואינם מעזים למצוא אותו באמת. חיי אלכס ודובה מצטלבים לאורך מסע ארוך ויפה, והספר מסתיים בתחושה שמי שרוצה להיות אבוד ומחכה לנס, יישאר אבוד.

זהו ספר כואב ומונחה בעין מדייקת. הגר ינאי כותבת לפי מסורת הספרות הריאליסטית הישראלית. היא אינה נותנת לדברים לקרות אלא מַקרה אותם, היא אינה בונה עלילה ליניארית אלא הולכת אנה ושוב, אז מדוע אהבתי את הספר? מפני שהוא מעניין ומפני שיש בו חמלה ומפני שאין בו שפיטה. אפילו קטעי הצבא העגומים ברמת הגולן, או הקטעים המדעיים, ניתנים במאופק. דובה היא בדרך אל עצמה יותר משהיא אשה, פספוס של עושר פנימי. מי שהיתה אולי יכולה להיות אך לא הוגשמה. אלכס מוותר. אמו ויתרה. אמה ואביה של דובה ויתרו. אבל ויתור הוא לפעמים כוח.

גרמה לי עונג יכולת הכותבת לתחקר שלוש נפשות בלי לתייג אותן. הן כאלו מפני שהן כאלו. זהו ספר על חיפוש, על בדידות שנולדים בה, שניתן לצאת ממנה ואין יוצאים, כאילו בכוונה. סיפור על פספוס של שלושה צעירים, שאינם עושים עניין גדול מהפספוס הזה, וכל אחד הוא חלק מחוגת טלפון: מישהו חייג, החוגה נתקעה, כל חור נמצא על המיספר הלא נכון. דובה חדלה לצייר. אלכס חדל לחפש. איש הצבא ההירואי יהיה רופא שיניים לילדים. הספר משתמש בחומרים מוכרים, אך הופך אותם לשונים בגלל זווית הראייה של הכותבת.

ינאי משחקת באש כשהיא משאירה את כל האירועים הגדולים רמוזים, אולם מה שקורה בסופו של דבר הוא הנס הקטן, שבו מלכודת ספרותית שיגרתית מידי, מיילדת אפשרות חדשה. אביה המסכן של דובה מתגלה כמובס שמצליח להפתיע. אשתו מנהלת מכולת קטנה. חוט מלנכולי של קטעי הגות ורגעי הארה וקסם פרוש על הסיפור, והקורא חש שהוא קורא לא על אנשים, אלא את האנשים שיכלו להיות מה שחלמו להיות, אך לא ידעו איך חולמים או רוצים באמת. כאשר קורה שיש להם רגעים של חסד ואהבה, הם אינם יודעים זאת. הקורא יודע. 

• הגר ינאי, 33, נולדה בקיבוץ ברקאי, גרה בת"א. זהו ספרה השני. הראשון: 'אשה באור'.
  

(מתוך מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות")