אינסטינקט השפה - הגרסה הבדואית

שפות חדשות יכולות לפתח כללים עקביים של דקדוק בתוך תקופה קצרה של דור או שניים, כך עולה ממחקר של שפת סימנים ישראלית שמפרסם אתר האינטרנט של כתב העת היוקרתי נייצ'ר. בשבט הבדואי "אבו אל סעיד", המתגורר בנגב, צפון מערבית לדימונה, חי ריכוז גבוה מאוד של אנשים בעלי בעיות שמיעה ומתוך אוכלוסיה של כ-3,500 תושבים כ-150 הם חירשים.

קהילת החירשים, שנוסדה לפני 200 שנה, פיתחה את שפת הסימנים שלה במהלך 70 השנים האחרונות, ללא השפעה נראית לעין מבחוץ. זוהי הדוגמה המתועדת הראשונה של שפה שהתפתחה מאפס בבידוד כזה.

משפטים בשפת הסימנים של "אל סעיד" כוללים את סדר המילים: נושא-שם עצם-פועל (SOV), כמו במשפט "אני תפוח נותן". השפות המדוברות בארץ, עברית וערבית, משתמשות בסדר SVO, כלומר נושא-פועל-שם עצם, כמו במשפט "אני נותן תפוח". כך הדבר גם באנגלית - "'I give apple"., אולם קיימות שפות טבעיות שבהן הסדר הוא SOV כמו יפנית וקוריאנית.

"לא ציפינו שדקדוק יתפתח כל כך מהר, ולא חשבנו שנראה זאת דווקא בסדר המילים", אומרת קארול פאדן מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, שהובילה את המחקר ופירסמה יחד עם עמיתיה את ממצאיו בכתב העת PNAS (Proceedings of the National Academy of Science). התגלית מעלה את ההשערה לפיה הדקדוק מופיע כבר בתחילת הפיתוח של שפה מדוברת. בשפות כתובות יכולות לחלוף מאות שנים עד לפיתוח דקדוק עקבי.

התפתחות מהירה של שפת סימנים כבר נחקר בעבר. חירשים בניקרגואה אימצו שפת סימנים משותפת ב-25 השנים האחרונות, לאחר שהוקמה מערכת בתי ספר ייחודית לחירשים. ואולם, הבדואים של שבט "אל סעיד" הם הקבוצה הראשונה שנחקרה אשר פיתחה שפת סימנים ללא השפעה מבחוץ.

"ההתקדמות המהירה של השפה מרשימה", אומר סטיבן פינקר, בלשן מאוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס ומחבר הספר "אינסטינקט השפה". "הממצאים מעלים את האפשרות שלמוח האנושי יש מניע ליצירת שפת הבעה ודקדוק ללא צורך בדורות רבים של עידון ושכלול".

על הניגוד בין מבנה שפת הסימנים לבין המבנים בשפות המדוברת בישראל אמר: "השפות הללו משתמשות גם בשיטה הזו מדי פעם. גם באנגלית ארכאית נעשה שימוש כזה, למשל בביטוי "With this ring, I thee wed" בטקס הנישואין". לפיכך הוא מעריך שגם שפה זו תתפצל ויהיו בה דוגמאות לשימוש בשני הסדרים.

אבי בליזובסקי הוא עורך אתר הידען