עובדי מפעל רותם אמפרט בנגב חידשו את סכסוך העבודה עם הנהלת החברה ופתחו בעיצומים. כך נודע ל-ynet. העובדים אינם מאפשרים למאות עובדי הקבלן של המפעל להיכנס לשטח המפעל. עובדי הקבלן כבר אינם נכנסים למפעל מזה 8 ימים.
מפעלי רותם דשנים כוללים שני מפעלים, השייכים לכימיקלים לישראל שבשליטת האחים עופר, ומעסיקים יותר מ-2,000 עובדים קבועים וזמניים. את המאבק
נגד ההנהלה מנהלים העובדים הקבועים, הדורשים, בין השאר, להפוך כ-300 עובדי הקבלן לעובדים קבועים. ואולם, על פי תקדימים של שביתה קודמת במפעל, עובדי הקבלן עלולים שלא לקבל שכר בגלל העיצומים שנוקטים העובדים הקבועים.
"עובדי הקבלן משלמים את המחיר האישי במאבקי הכוח בין וועד העובדים להנהלה", מוסר ל-ynet אדרי יצחק ג'קי, יו"ר ארגון "סולידריות עובדי הקבלן", שפוטר מעבודתו במפעלי החברה לישראל, לאחר שהתראיין לכתבת התחקיר של אילנה דיין, שחשפה את תנאי העבודה של עובדי הקבלן.
"מאבק וועד העובדים מול הנהלת כי"ל הוא נכון וצודק, אך לא יתכן שעובדי הקבלן יהיו אמצעי בהפעלת הלחצים של וועד העובדים מול ההנהלות וישלמו על כך במשכורתם במשכורתם", אומר ג'קי, "עם זאת, אני מברך את סבן על מאבקו לקלוט עובדי קבלן כעובדי חברה קבועים ואני תקווה שהמאבק יצחליח.
העובדים מוחים על כוונת ההנהלה לאחד את המפעלים עם מפעלי ים המלח ולהעביר חלק מהעובדים לעבודה בים המלח. לטענת העובדים, ההנהלה החליטה על המיזוג מבלי שהגיעה עימם להסכמה קודם לכן, בניגוד להסכם העבודה הקיים. זאת, בנוסף לדרישה לקלוט חלק מהעובדים הזמניים כקבועים.
ואולם, מעל לכל אלה מרחף מאבק אישי בין ההנהלה לבין היו"ר הכריזמטי של ועד העובדים, שמעון סבן. במהלך 2004 הושבתו המפעלים במשך כשבועיים, בעקבות השעיית סבן מעבודתו לאחר שהשבית את עבודתו של אחד המתקנים במפעל, ולטענת ההנהלה גרם למכונות נזק. ההנהלה אף הגישה תביעת נזיקין נגד סבן. מאוחר יותר הוחזר סבן לעבודתו, והוא אף מסר ל-ynet שהתביעה בוטלה.
מהנהלת החברה נמסר בתגובה: "החברה אינה נוהגת לדון ביחסי העבודה במפעל באמצעי התקשורת". גם סבן מסר בתגובה: "סיכמתי עם ההנהלה שאני מנהל את המאבק שלי אתם בתוך המפעל ולא באמצעות התקשורת".
המידע הראשוני הגיע באי-מייל האדום
