אוסקר ויילד מת והוא חי ובועט ברשת

היום מלאו מאה שנה למותו של אוסקר ווילד. בין אם הסתלק מן העולם בגלל עגבת, או שזה היה סיבוך לא נדיר של דלקת אוזניים חמורה, כפי שמתפרסם השבוע בכתב בעת הרפואי "לנצט", העובדה שהוא מת – ומזמן – לא חודרת לתודעתה המבוזרת של הרשת. ווילד הוא אזרח כבוד ב – WWW, ובאתר חכם אחד הבינו את זה וקראו לעמודים המוקדשים ליצירותיו, מעלליו, אימרותיו והתחכמויותיו בשם המצוייין The World Wilde Web. אם המתים יודעים להתהפך בקבר, הרי שעצמותיו של ווילד, בפר לאשז בפאריס, בין ג'ים מוריסון לבודלייר, בטח רוחפות מתענוג.
כל מנוע חיפוש יניב לכם כמה וכמה ביוגרפיות של האיש. מה לעשות שעדיין יש עדיפות מסויימת לאות הכתובה הכרוכה בספר: הביוגרפיה של ריצ'רד אלמן (תרגום: עדי גינזבורג-הירש, הוצאת דביר), היא מסע תענוגות לתוך חייו, אהבותיו ויצירתו של האיש שאמר, "ביוגרפיות אינן אלא רשימות הכביסה של הזולת".
אוסקר פינגל או'פלאהרטי וילס ויילד נולד ב–16 באוקטובר 1854, במין עיוות מוזר של מכונת הזמן בה אנו חיים. דמותו, אישיותו, רוב יצירותיו, אורח החיים שבחר בו ומאות האפוריזמים שהותיר לנו, מתאימות לרוח-הזמן של המאה העשרים ואחת יותר מאשר לשלהי התקופה הויקטוריאנית המחניקה. בהחלט אפשר לראות אותו, בעיני הדמיון, מחליף שנינויות עם ניקולאס נגרופונטה, מנביאי דור האינטרנט, וגם לועג לו מאחורי הגב.

מחולל ציטטות, האיש והמוצר

אז מה יש ברשת? קודם כל, אסופות שונות של כל יצירות אוסקר ווילד להורדה חינם, באנגלית. זכויות היוצרים מתו מזמן. עכשיו אפשר ליהנות מן האגדות, מן המחזות, מ"תמונתו של דוריאן גריי", מן השירים (ובמיוחד הבלדה מכלא רידינג) בלי לרוץ לחנות הספרים הסמוכה. יש פורמטים שונים, והנוחים מכולם מצויים בקישורים המוספים.
אבל ויילד, בחייו כמו במותו, ייצר עניין ציבורי לא רק כיוצר אלא כאייקון תרבותי. "שנינות" היתה לו טבע שני, ביצירה כמו בהרצאות. הוא היה נואם מבוקש ולעולם טרח לזעזע את שומעיו מעט, והם המשיכו לשלם תמורת התענוג. כך שהרשת מלאה ציטטות של אוסקר ויילד, כולל אתר ובו "מחולל ציטטות" לכל עת. יש גם ויילד למנהלים ווילד על אהבה ווילד על כל דבר שבעולם – והכי אני אוהבת את אמרתה של דורותי פרקר: "אם יוצא לי משפט שנון, אני תמיד מייחסת אותו לאוסקר ווילד".
גלריה של תצלומים של ויילד, אתר רשמי לגמרי שמוקדש ללורד אלפרד דאגלאס, הלא הוא "בויזי" זהוב השער ותכול העיניים, מאהבו של ווילד והאיש שבגללו נשלח אוסקר לכלא, אתר מטורף לחלוטין של מדיום שמשוכנע כי הוא מתקשר קולית עם ווילד – כולל נהמות בלתי ברורות לרציונלים שבינינו ונהירות לחלוטין לאנשי הניו-אייג'.

עצמות שמורות ומשפטי מחץ

לנקרופילים מוצע אתר המגולל את תולדות העברת עצמותיו של ווילד לבית הקברות הפאריסאי המפורסם. אם אתם חייבים לדעת, כשהוא נקבר לראשונה שפכו עליו סיד חי, ולכן גוויתו השתמרה במצב מצויין, שערו וזקנו המשיכו לצמוח אחרי מותו וכשהוציאו אותו מקבר העניים והעבירו להיכל התהילה, קברנים מנוסים צקצקו בלשונם בהפתעה מוחלטת למראה הגוויה האטרקטיבית.
"השנינה היא מפלטו האחרון של הנבל", אמר פעם ברנרד שו, בפזילה מאוחרת אל תולדות חייו של ווילד. ווילד, אזרח כבוד ברשת, זכה גם למערכון מצחיק עד דמעות של חבורת מונטי פייתון. מצחיק וגם שימושי: ביקור קצר באתר, ונדבקים במחלת האפוריזמים. יומיים לא הפסקתי לרשום לעצמי משפטים מוחצים בני שורה אחת. זה נורא קל, כשיש מודל מצויין כמו ווילד. אמרה שמיוחסת לפיקסו הולכת בערך ככה: "כל גאון מתאפיין בזה שאומרים עליו שגם ילד בן חמש יכול לצייר כמוהו, אבל אף ילד בן חמש לא צייר כמוהו לפניו". אזרחות הכבוד של ווילד ברשת מוכיחה שוב שיש מקום לכולם, גאונים, וובמסטרים, פארודיסטים וחקיינים קטנים – אבל קודם כל צריך גאון.