"הכשלון באכיפת החוק יגרום לניתוק ישראלים מהרשת"
חוסר אכיפה נאות בתחום הפדופיליה, הפרת זכויות יוצרים, הימורים, התקפות והונאות ברשת מעמיד את ישראל בסכנת בידוד, מזהירים מומחים
"אנחנו עומדים בפני תהום. אם ישראל לא תשפר את מצב אכיפת החוק באינטרנט, גולשים ישראלים ברשת עלולים לסבול מסנקציות שיוטלו בקצב גובר והולך על ספקי אינטרנט ותשתיות בישראל". כך הזהיר אתמול (ד') עו"ד נמרוד קוזלובסקי, שדיבר בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי בתל אביב.
קוזלובסקי התייחס לדבריו בכנס של סגן ניצב מאיר זוהר, ראש מפלג עבירות מחשב במשטרה. "משטרת ישראל לא ערוכה כראוי בכל הנוגע לעבירות באינטרנט", אמר זוהר. הסיבות: מחסור בכוח אדם וכשל מבני, הנובע משילוב המפלג בתוך היחידה הארצית לחקירות הונאה. הוא הביע תקווה כי המצב ישתנה ובעתיד תוקם יחידה ארצית לחקר פשעי היי טק ועבירות באינטרנט.
"אפשר להוריד את שיעור ההימורים ברשת ב-90 אחוז לפחות"
"כאשר מפלג עבירות מחשב, שאמור לאכוף את החוק ברשת, אינו מונה יותר שוטרים מאשר מחלקת התנועה של מטרת עפולה, אלה התוצאות", אמר אברהם טננבוים, שופט בית משפט השלום בירושלים, שאף הוא דיבר בכנס. "אם יהיו יותר שוטרים – התוצאות יהיו בהתאם". טננבוים העריך כי ניתן להפחית את היקף ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט ב-90 אחוז לפחות באמצעות אכיפה טובה יותר. "האכיפה נגד אתרי ההימורים קלה יותר באינטרנט מאשר בעולם הפיזי. אפשר לנתק אתרי הימורים ישראלים מהרשת ולהטיל מגבלות על חברות האשראי".
"המשטרה מודה כי נכשלה לחלוטין באכיפת החוק וזה מוזר למדי", אמר עו"ד קוזלובסקי, שעושה דוקטורט באוניברסיטת ייל. "למשל, הימורים באמצעות האינטרנט אינם חוקיים וכך גם הורדת שירים פיראטיים. אפשר להתווכח על זה, לטעון כי החוק אינו מותאם עוד לנורמה ואולי אף ישתנה בעתיד, אך אין ויכוח כי מדובר בהפרת החוק. ומה עושה המדינה? מרימה ידיים וזה אומר דרשני. אין דבר גרוע יותר מחוק שאינו נאכף. מצב זה תורם לזילות שלטון החוק".
עו"ד קוזלובסקי הזכיר כי בתחום הפרת הקניין הרוחני, ישראל הייתה נתונה למעקב מיוחד של נציבות הסחר האמריקנית, המדרגת מדינות שלא מקפידות על אכיפת החוק, ועמדה בסכנה של הטלת סנקציות. סכנת הסנקציות הוסרה מעל הפרק לעת עתה, לאחר שישראל החלה לטפל בנושא ביתר רצינות ושיפרה את דירוגה.
"רגע לפני סנקציות"
"אנחנו רגע לפני הטלת סנקציות גם בתחום האינטרנט", הזהיר עו"ד קוזלובסקי. סכנה זו תלך ותגבר ככל שמדינות נוספות יחקקו חוקים המבוססים על האמנה למניעת פשעים ברשת (Convention on Cyber-Crime), שאושרה בנובמבר, 2001. עד כה, חתמו על האמנה 46 מדינות באירופה, ויפן, קנדה, דרום אפריקה וארה"ב, אך רק מקצתן חוקקו חוקים המותאמים לאמנה, תהליך ממושך שצפוי להסתיים בשנים הקרובות.
האמנה מחייבת את המדינות לחוקק חוקים המטפלים בפשעי היי טק, הכוללים גישה לא מורשית לרשתות מחשב, שיבוש מידע, הונאה באינטרנט וזיופים, פדופיליה, הפרת זכויות יוצרים באינטרנט ועוד. האמנה גם קובעת הליכים ברורים בנוגע לחיפוש ברשתות מחשב וציתות למידע אלקטרוני ומסדירה שיתוף פעולה בינלאומי ללא חסמים של גבולות.
קוזלובסקי סבור כי ככל שיגבר שיתוף הפעולה בין המדינות החתומות על האמנה, הן צפויות לגלות יחס נוקשה יותר כלפי מדינות אחרות, שמתרשלות באכיפת החוק באינטרנט. הוא צופה כי הסנקציות עלולות לבוא לידי ביטוי בניתוקים תכופים יותר של מקטעי IP המשויכים לספקי אינטרנט ישראלים ואף בחסימת אתרים הפועלים מישראל. "לא צפוי ניתוק מוחלט של ישראל מהאינטרנט", הוא מדגיש, "אך הישראלים עלולים לסבול יותר ויותר מאי האכיפה הזו". יש לציין, כי כבר היום סובלים מנויים של ספקי אינטרנט ישראל מקשיים במשלוח דואר אלקטרוני לספקים זרים, בכל עת שספק מסוים מוכנס ל'רשימה שחורה' של שולחי דואר זבל, עקב משלוח דואר זבל מתחומו.
"התפישה האירופית בנושא אבטחת המידע מאוד השתנתה בשלוש השנים האחרונות", אומר אייל אדר, מנכ"ל iTcon, חברה לייעוץ בתחום טכנולוגיית המידע, המשתתף בתוכנית מחקר אירופית בנושא הגנה על תשתיות קריטיות. "בניגוד לתפישה הגורסת כי על כל משתמש לדאוג לעצמו, הגישה הנוכחית היא כי במקביל, על שוטרים לפקח על הרחובות. האמנה האירופית גורסת כי על השוטרים לפקח על הביטחון ברחובות האינטרנט. מדינה שתדאג לביטחון ברמה נאותה – היחס אליה יהיה כשותף שניתן לבטוח בו, בניגוד למדינה שלא ניתן לסמוך עליה, שתסבול מיחס נוקשה".
"דרוש שינוי תפישה קיצוני"
לדעת קוזלובסקי, האינטרנט מחייב שינוי תפישה קיצוני ביחס לאכיפת החוק, ומביא כדוגמה את הסרט "דו"ח מיוחד", על פי ספרו של פיליפ ק. דיק, בו עומדים לדין אנשים על כוונה לבצע פשע. "הגישה הנוכחית גורסת כי יש להעמיד לדין רק לאחר ביצוע העבירה. האינטרנט מושך לכיוון של מניעת עבירות. למשל, שימוש בטכנולוגיות המונעות ספאם והתקפות מהרשת, ניטור פעולות חשודות באמצעים אלקטרוניים. יש אמצעים סטטיסטיים שמסייעים לנו להחליט אם פעולה מסוימת חשודה ולמנוע אותה מראש, בדיוק כפי שאדם שרץ בחושך וסכין חדה בידיו הוא חשוד ועשוי להיעצר".
הוא מציין כי האינטרנט גם משנה את התפישה הבסיסית בנוגע לקורבנות פשע- מאנשים חסרי ישע לגורמים פעילים, שיכולים לסייע למשטרה לאכוף את החוק באמצעות מודל קהילתי בנוסח המשמר האזרחי או משטרת התנועה. ניתן, לדעתו, גם ליצור תמריצים שיסייעו למנוע מהמשתמשים ליפול לקורבנות להתקפות מהרשת ולהפיכת מחשביהם ל'זומבים' – הנשלטים בידי עבריינים המשתמשים בהם לצורך הפצת ספאם או התקפות על שרתים.
כמו כן, האינטרנט מטיל אחריות יתרה על גורמים אחרים, שביכולתם למנוע פשעים, כמו ספקי אינטרנט. זאת, מאחר ובמקרים מסוימים לא ניתן לאתר את העבריין. "למשל, בנושא של הימורים אפשר להטיל מגבלות על חברות האשראי וספקי שירות. אפשר ליצור חסמים רבים שימנעו פשיעה באינטרנט – זה האתגר המרכזי של המשטרה. ישיבה בחיבוק ידיים אינה הפתרון".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
