רווחה ווטש

ארגוני זכויות אדם, ארגונים חברתיים וקבוצות מחקר עצמאיות התחילו לאסוף מידע ומסקנות מהרפורמה. בארה"ב כבר דורשים ארגונים למצות את הדין עם תאגידים מושחתים ולהענישם על הפגיעה בנזקקי הסעד. בשנת 2001 החליטו הארגונים לחשוף פומבית שחיתויות של חברת גודוויל (אחת החברות שהתחרו במכרז ויסקונסין בארץ) באמצעות סיור אוטובוסים מצולם ופרסומים בעיתונות הארצית. שבוע אחר כך הסכימה גודוויל לוותר מרצונה על החוזה שלה בויסקונסין, בנימוק של "חוסר מרוצות קהילתית". הארגונים פרסמו את הנתונים הבעייתיים על שתי חברות ההשמה המובילות, גודוויל ומקסימוס, והחתימו על עצומה נגדם. בעצומה הופיעה דרישה מהתובע המחוזי מיכאל מקקאן לתבוע לדין פלילי את שתי החברות, שכונו "שודדות-על" בגין שימוש פושע בתקציבי רווחה.

גם בארץ מתגבשת אופוזיציה חברתית לתוכנית ויסקונסין. עמותת "סנגור קהילתי" ועמותת "מחויבות לשלום וצדק חברתי" חברו לצורך פרויקט ווטש מהל"ב, פרויקט ייחודי אשר ישלב מעקב וניטור אחר יישום התוכנית בארבעת מרכזי התעסוקה בארץ, הקפדה על שקיפות בהתנהלות והתרעה על בעיות.

"זכיית תאגיד מקסימוס במכרז להפעלת התוכנית מגבירה את החששות בנוגע למודל הישראלי של התוכנית", אומרות גילי רעי וברברה אפשטיין, מנהלות העמותות, "הגרסה הישראלית של תוכנית ויסקונסין מעוררת חששות כבדים במיוחד, משום שבמודל הישראלי יש תמריצים כלכליים רבים להורדה מהירה מקצבאות, לשלילת קצבאות ולהשמה חפוזה בשוק תעסוקה נטול עבודה, שבו לא נאכפים חוקי מגן ושכר מינימום. יש חשש שהתוכנית תהפוך לפס ייצור לעובדים עניים".

"במסגרת ה'ווטש' נשתף את הקהילות, שניסוי מרווחה-לעבודה רלוונטי עבורן, במידע על התנהלות מרכזי התעסוקה ובדיון הציבורי אשר יקבע את אופי התוכנית עם תום תקופת הניסוי".

רן מלמד, משנה למנכ"ל עמותת ידיד: "לצערי, התוכנית המתגבשת אינה דומה לחזון שהוצג על ידי ועדת תמיר, התומך במודל האירופי ולא באמריקני המיוצג על ידי מקסימוס. לשמחתנו לא הצליח האוצר למנות בעלי עניין אישי בוועדת הבחירה הבינלאומית, וכך נוצר מצב, ראוי לטעמנו, שבו שלוש מתוך ארבע הקבוצות הזוכות מייצגות את המודל

האירופי. החשש הגדול שלנו הוא שאנשי האוצר אינם מעוניינים כלל בהצלחת הפרויקט ובמציאת עבודה למובטלים, אלא בקיצוץ במספר הקצבאות המשולמות בלבד ובגריעת מספר רב ככל האפשר של מקבלי הבטחת הכנסה מן המצבת".