אל על תפצה נוסעים בגין "זלזול ואי התחשבות"
זוג נוסעים ובתם בת ארבעת החודשים נאלצו להמתין כ-12 שעות בשדה התעופה של לונדון לאחר שטיסתם בוטלה. נציגי אל על, שהבטיחו לשכן אותם במלון, לא הצליחו למצוא עבורם חדר פנוי ולא יכלו לממן להם הסעה למקום בו שהו בעת חופשתם
פעמים רבות טיסה נידחת או מתבטלת סמוך לזמן ההמראה, בגלל תקלה טכנית או מסיבה אחרת. במקרים כאלה נאלצים הנוסעים להמתין, לעיתים שעות רבות ואפילו ימים, לטיסה חלופית. בדרך כלל חברת התעופה דואגת לנוסעי אותה טיסה ומשתדלת להקל על מצוקתם: היא מלינה אותם בעת הצורך על חשבונה בבתי מלון, מעניקה להם תלושים לאוכל ובמקרים מסוימים גם מפצה את לקוחותיה בכסף או בשווה כסף.
אבל לא תמיד זוכים נוסעים מעין אלה לטיפול נאות וליחס טוב, כמו שיכולים להעיד בני הזוג מ'.
שופט בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, שדן בתביעה לפיצויים שהגישו בני הזוג נגד אל על, קבע שהחברה נהגה כלפיהם בזלזול ובאי התחשבות. "חברת תעופה כמו אל על, שבעת ההיא הייתה עדיין חברה לאומית ציבורית", כתב השופט בפסק הדין, "הייתה חייבת לנהוג בנוסעיה התובעים כפי שנהגה באחרים, תוך שהיא מביאה בחשבון שבני הזוג הם הורים לתינוקת בת 4 חודשים ואין דינם כדין זוג מבוגר שאינו מטופל בפעוטות".
בתביעתם סיפרו בני הזוג כי כאשר הגיעו לנמל התעופה של לונדון, כדי להמריא ממנו לישראל, נמסר להם ולנוסעים האחרים של אותה טיסה שהיא תתאחר בשלוש שעות. מאוחר יותר הם התבשרו שהטיסה מבוטלת וכי הטיסה הבאה תצא לארץ רק סמוך לחצות, 9 שעות לאחר מסירת ההודעה.
כשפנו בני הזוג לנציג אל על בבקשה לסדר להם הסעה למקום שבו התגוררו בלונדון בעת ששהו בה, מרחק של כ-35 דקות נסיעה, נאמר להם, לדבריהם, "שאין נוהל כזה" והובטח לשכן אותם במלון סמוך למשך שעות ההמתנה. ההבטחה, טענו התובעים, לא התממשה מפני שבבית המלון לא נותר חדר עבורם. "העובדה שהוצע לזוג התובעים מלון אך זה נמנע מהם משום שלא היה בו מקום", ציין השופט, "היא הראייה ששכנעה את בית המשפט ביחסה המתנשא של החברה לנוסעיה במקרה זה והתנהגות זו הקימה להם עילת תביעה לפיצויי נזיקין".
אל על, נטען, דחתה את בקשותיהם הנוספות להסדיר להם מונית כדי שיוכלו לחזור למקום בו שהו בלונדון, ולדבריהם, נציג אל על אסר עליהם לצאת מאזור נמל התעופה. בני הזוג נאלצו להמתין בנמל התעופה כ-12 שעות כשתינוקת בזרועותיהם. אם לא די בכך, כאשר הגיע מועד הטיסה החלופית התברר להם שהמטוס קטן יותר מזה שבו היו אמורים לטוס, ועל כן לא יכלה החברה לספק עריסה לתינוקת ובני הזוג נאלצו להחזיקה בזרועותיהם כל זמן הטיסה.
בני הזוג, שנפגעו מאי ההיענות של נציגי אל על לבקשותיהם ומהיחס המזלזל, ביקשו מבית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בסך 5,840 שקלים. סכום הפיצויים כלל 1,840 שקל, שהם מחצית משווי כרטיסי הטיסה, ועוד 4,000 שקל כפיצוי בגין עוגמת נפש, סבל, הפרת חוזה ויחס מזלזל.
אל על: הנוסעים בחרו להישאר
אל על טענה כי הטיסה נדחתה עקב תקלה טכנית וכי לא היה באפשרותה לארגן לתובעים הסעה על חשבונה לבית קרוביהם בלונדון. "בבתי המלון", אמר בא כוחה, "היתה מצוקת מקום והחברה הצליחה לארגן שהות במלון רק לחלק מהנוסעים". לדבריו, לנוסעים שהביעו רצון לצאת ללונדון, ובהם התובעים, הובטח שדמי הנסיעה יוחזרו בארץ. נציג אל על הוסיף וטען כי התובעים בחרו להישאר בנמל התעופה בעוד שיכלו להגיע לבית קרוביהם ולתבוע בישראל את דמי הנסיעה.
עוד הוסיף הנציג ואמר כי התובעים אכן לא קיבלו עריסה או ערסל לתינוקת, אבל זו אינה יכולה להיות עילה לתביעה שכן, לדבריו, אין הנתבעת מחויבת לספק ערסלים, ויש נהלים המבהירים כיצד על הנוסעים להחזיק תינוקת בעת טיסה.
אל על העלתה בכתב ההגנה טענות משפטיות שונות, וציינה כי בתום הטיסה הציעה לתובעים, כמחווה של רצון טוב, פיצוי בסך 200 דולר, אך הם סירבו לקבלו.
בדיון בבית המשפט הודיעה נציגת אל על כי החברה עודנה מוכנה לפצות את התובעים, בלי להכיר באחריותה לנזקים הנטענים על ידם, בשני כרטיסי טיסה ליעד במרחק עד 6 שעות טיסה, או לחילופין להעניק להם שני שוברי הנחה של 300 דולר כל אחד, לרכישת כרטיסי טיסה של החברה במשך שנתיים.
השופט גבריאל שטרסמן קיבל את התביעה וחייב את אל על לשלם לכל אחד מבני הזוג פיצויים בסך 300 דולר, ועוד 1,600 שקל הוצאות משפט, שבהן נכללו דמי בטלה של עד תביעה. (ת"ק 3048/04).
