האוברדראפט הטוב

שם רע יצא לאוברדראפט בישראל, ולא בצדק. משקי הבית בארץ נהנים בזכותו מהסדר נוח, המעמיד לרשותו של הלקוח הפרטי בבנק (תמורת עמלה) מסגרת אשראי קבועה, המהווה תוספת לחשבון העובר ושב (עו"ש).

כשחשבון העו"ש מתרוקן, יכול הלקוח הפרטי להשתמש באשראי של משיכת היתר – אוברדראפט באנגלית – עד התקרה המוסכמת עם הבנק. הלקוח משלם ריבית רק על האשראי שניצל בפועל, ושיעורה בדרך כלל מתקבל על הדעת, כל עוד מסתפק הלקוח הפרטי במסגרת משיכת היתר שאושרה לו. זהו, כאמור, הסדר נוח לכולם. למשק הבית מספק  האוברדראפט מקור של כסף זמין ולא יקר לשעת הצורך; לבנק מסחרי ההסדר כדאי בשל העמלות שהוא גובה מהלקוח ובעיקר בגלל הקשר ההדוק הנוצר בינו לבין משק הבית המחזיק בבנק את חשבון העו"ש שלו ואת משיכת היתר הנלווית אליו.

אין זה נכון כלל ועיקר כי קיומה של מסגרת האוברדראפט ממכר את האזרח הישראלי לחיים על חשבון האשראי. עובד שכיר ממוצע מקבל ממעסיקו במשך שנה משכורת נטו של כ-70 אלף שקל, הנכנסת לחשבון העו"ש שלו. הבנק שבו מתנהל חשבון המשכורת יאפשר לשכיר כזה משיכת יתר של עוד 7,000 שקל, כלומר יעניק לו מסגרת אשראי מתחדשת בהיקף של 10% מהשכר השנתי. זהו גג אשראי סביר שלא יוצר בעיה כספית מיוחדת: עומס תשלומי הריבית על האוברדראפט יגיע במקרה שכיח כזה ל-0.5% מהשכר השנתי.

במבט מקרו-כלכלי כולל, המצב הפיננסי של מגזר המשפחות בישראל נוח וחיובי בהשוואה לחובות הכבדים המעיקים על משקי הבית בארה"ב, בבריטניה ובמדינות רבות אחרות במערב. מהיכן, אם כן, נוצרה התחושה שמשיכת היתר היא תופעה מזיקה שיש להילחם בה? הבעיה מצויה אצל בעלי האוברדראפט שאינם עומדים במסגרת האשראי שהוקצתה להם אלא חורגים ממנה, לעיתים בסכומים משמעותיים ביותר. המנהל בסניף הבנק אמנם מוסמך לאשר חריגות כאלה, אך הריבית עליהן גבוהה מאוד, משום שיש בהן סיכון משמעותי ולא נשלט מבחינת הבנק, והלקוח הפרטי עלול להיסחף עד מהרה לתוך מעגל מכושף של חריגות על חריגות, שסופן משבר כספי חמור.

בימים האחרונים פרסם המפקח על הבנקים, יואב להמן, שורה של הוראות והנחיות ברורות, שמטרתן לשים סוף לתופעה המשונה הזאת של "משיכת יתר חריגה". מ-2006 יחויבו הבנקים להסדיר ללקוחותיהם מסגרות אשראי מודרגות, המתאימות לצורכיהם, לביטחונותיהם ולכושר ההחזר שלהם. לכל מדרגה יהיו תנאים, מחירים וריביות ברורים וקבועים מראש. האשראי במדרגה הגבוהה ביותר יהיה היקר ביותר, אך מעבר לו לא תיתכן חריגה נוספת, חוץ מאשר במקרים קיצוניים ממש. במילים פשוטות: אוברדראפט "חריג" לא יהיה עוד חריג, אלא יהפוך למדרגה נוספת של האשראי המוקצה מראש ללקוח המנהל בבנק את חשבון העו"ש שלו.

ההוראות החדשות, מציין המפקח על הבנקים, יקטינו את האי-וודאות הנגרמת כיום ללקוח ולבנק כאחד: הסכם ביניהם יבהיר את מחויבות שני הצדדים לפעול אך ורק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה מהן. ההוראות אף יבטלו את הצורך במיקוח המשפיל בין הלקוח שבמצוקה לבין הבנקאי הכעוס. ההסדרים החדשים יעשו רק טוב לאזרחים ולבנקים. הם יתנו למשקי הבית הזדמנות חדשה לבחון ולתקן את תזרים המזומנים שלהם ויכפו על הגרעין הקשה של הלקוחות החריגים להתכנס למסגרות אשראי קבועות ולהתרגל לחיים כלכליים נורמליים.

אין ברצונו של המפקח על הבנקים לבטל או לחנוק את הסדר משיכת היתר הבנקאית ללקוחות פרטיים (אף שאין בידיו מידע בדוק על ההיקף הכספי של התופעה). האוברדראפט בנוסח ישראל הוא פטנט בנקאי מועיל ועדיף בהרבה על הסדרי אשראי צרכני הנהוגים בחו"ל. בכוונתו רק להכניס בו היגיון, שקיפות והגינות, דבר שצריך היה להיעשות מזמן. לא מעט טרגדיות כספיות היו נמנעות כך.