קזנקי: שידרוג הנישנוש

אסימון קטן, שירד בשנה האחרונה במוחם של כמה בעלי מסעדות בארץ הזאת, גרם להם להבין שליותר ויותר אנשים יש פחות ופחות כסף, או לפחות פחות ופחות כוונה לשפוך אותו על ארוחה נעימה. וכך צצו להם פתע – אם רוצים, כנראה אפשר – מקומות נאים המגישים מאכלים ראויים במחירים מאופקים. ההיגיון הזה כלכלי לא רק לסועדים, אלא גם למסעדנים. מתח רווחים נמוך אומר לפעמים תפוסה גבוהה.

חוליה נוספת במגמת השרשרת הברוכה היא "קזנקי" (איזה שם מבאס), בר קט, ברברון ממש, שעיקרו פרי-הים. בטבורו של רחוב הארבעה התל-אביבי, שהולך ומייצב עצמו כרובע קולינרי עצמאי, מתפנן לו המקום החמוד הזה, התפור בדיוק לנישנוש ולפלירטוט. בקטנה, בליווי אלכוהולי נחמד, על הבר הסולידי שמאחוריו קיר לבנים אדומות, או ליד אחד השולחנות הבודדים, הגבוהים, הזוגיים – בתנאים אלה, ובמצב-הרוח המתאים, קזנקי הוא פתרון פשוט ומקסים.

וגם טעים, בעיקר כשהעלות סבירה כל כך – 35 שקל למנות עיקריות, 35 לסלטים מתוחכמים, 15 לרוב המאזטים. כך, עם מעדני פירות-ים בתפקיד פלטת המטוגנים של פעם, ארוחת הבר הצנועה (או בשמה הקודם "לחטוף משהו ליד הדרינק") בהחלט עולה מדרגה.

טיק טק התמזגנו באווירה, שהשירות הידידותי תורם לה תרומה נדיבה. כיוון שהיינו שני זכרים, חברים קרובים, אבל לא כאלה קרובים, מימשנו רק חלק מפוטנציאל הפלירטוט של המקום – פלירטטנו עם האוכל. בראשית, ליקטנו שתי צלוחיות מאזטים: סביצ'ה סלמון בליים וכוסברה ופנקייק שרימפס וכרישה. הסביצ'ה היתה צעירה ורעננה, בתולית משהו, כזו שלא ספגה השראה רבה מהמשרה, ועדיין נטעמה בהנאה. הפנקייק נפל למלכודת השמות המתחכמים. הוא היה פנקייק כשם שאני פנקייק. ההגדרה "לביבה" הולמת אותו בהרבה. אבל תוכנו היה הצלחה גדולה, והוא נחטף לקרבנו בהתלהבות. גם ללא אמבטיית הציזיקי שטבל בה, היינו מקבלים אותו באהבה.

אחרי הקטנטנים, התקדמנו לעיקריות. גם הן לא ענקיות, אבל ממלאות היטב את תפקידן במקום ובסיטואציה. מנת קלמרי על הפלנצ'ה היתה טובה, אף כי לא מאתגרת. טבעות הקלמרי הבשרניות רק נצלו על המשטח הלוהט, ולטעמן הטבעי הצטרף רוטב צ'ילי סימפטי, שהגיע בצד. מורכבת יותר היתה החריימה דגים ופירות-ים, גרסה מקורית למדי ששידכה במחבת רוחש נתח פילה מוסר, שרימפס, קלמרי ומולים, אורז, גרגירי חומוס ועגבניות מבושלות – כולם ברוטב עגבנייתי פיקנטי. בניגוד למובטח, המנה לא חריפה, ועדיין, הרמונית וטעימה.

אכלנו, חייכנו והלכנו. יש בקזנקי משהו קל וקולח, שלא לומר זורם (כי נמאס שהכל "זורם"). זה לא מקום להתמהמה או להשתקע בו. זה בהחלט מקום לחזור אליו.

• קזנקי, רחוב הארבעה 16, תל-אביב. טל. 03-5610630. (לא כשר).