מפגשים בים המלח: הטיוטה שלי

חברה התקשרה אליי נרגשת ואמרה שהיא חייבת לספר לי על טיול. "בעצם לא על טיול, אלא על חוויה או על מסע", היא אמרה. אני הרמתי גבה. טיול, חוויה, מסע? כל אלה ועוד בים המלח? נורא מלוח שם. בעקבותיה, יצאתי גם אני למסע.

התקשרתי והזמנתי. עמי ישר נהיה חבר. בימים שלפני המסע ניהלנו שיחות טלפון ארוכות, בעוד אני אוספת את פחדיי לתיק גדול ומאובק, מנסה, בחוסר הצלחה, לטאטא כמה מהם אל מתחת לשטיח. אני נרגשת וחוששת כמו לפני טיול שנתי: מה אם זה יהיה ארוך מדי? ומה אם כולם יהיו רוחניים כאלה ואני לא אתחבר? ומה אם הזרימה הטבעית לא תהיה בכיוון שאליו אני זורמת – למטה למטה, עם הגרביטציה?

עמי ביקש שננסה לכתוב בספר עוד בקו הגובה של תל אביב, אבל לי יושב פקק ענק בין המוח לעט, ואיני מצליחה למלא יותר משורות בודדות וצרות בספר בעל הכריכה העבה במיוחד.

מפגשים מהסוג האישי

הפקק לא מרפה ואני עוברת למחשב, נכון שזה נוגד, אולי, את הרעיון של עמי, אבל זה עשוי לעזור. הפרויקט 'מפגשים בים המלח' כולל מלבד הספר והטיול גם פורום פעיל. נכנסתי. קראתי יותר, כתבתי פחות, והנה הגיע הלילה שלפני המסע.

חוסר הוודאות גדול. אמרו את הכיוון הכללי, ולא לאן בדיוק, אמרו להביא שק שינה אבל שיהיה חם ונעים, אמרו שיהיה רק מהנה, והמון דינאמיקה ושיחות בין אנשים, טקסטים ואוכל טוב. מה כבר יכול להיות?

הים הנמוך כל ימות השנה

נראה אתכם מקריאים

זהו בליינד דייט, כאמור, אולם הוא נטול מסיכות ומגננות. כולנו אמיתיים, ומתחברים בנקודות הכי אינטימיות. אחד מספר על ילדיו, האחרת על גירושיה, אחת על חתונה והאחר על מצבו הבריאותי, וכולם שותפים, בני משפחה, חברים הכי טובים, כאילו היכרנו עוד בפלמ"ח. 

לילה. אחרי שיחה מלב אל לב, פרש כל אחד אל המזרון שלו, והמחשבות אצלי נעו וזעו מצד לצד. נרדמתי, למרות נחירותיהם הקצובות של לפחות שניים מהנוכחים.

המשכנו הלאה, עוצרים לתצפיות, שומעים הסברים מרתקים מפיו של עמי, ושרים בלב "שלא ייגמר לעולם". אולם, כבכל יום הגיע סוף היום. את הקפה האחרון עשינו ב"צ'אנס האחרון" ויצאנו עייפים ומאוד מרוצים בחזרה לגובה פני הים, לא לפני שעמי אסף מאיתנו את כתבי היד שלנו.

הספרים שלנו, הטיוטות הראשונות והאישיות שלנו, הוחזרו בתום השימוש למדפי "צומת ספרים – יריד הספרים". ולמה? כדי שמישהו אחר יקרא אותן ויצא למסע. אם תקנו שם את הספר, אתם עשויים להיתקל ביותר מטיוטה אחת. מי יודע, אולי תתקלו בטיוטתי שלי.

היה זה סוף שבוע של היכרות. עם כתיבה (היו כמה תרגילים מפתיעים), עם אנשים חדשים (ומקסימים), עם חברים (תוך רגע), עם איתני הטבע (בכל זאת), עם המקום הנמוך ביותר בעולם (400 ומשהו מטר מתחת לגובה פני הים) והגוסס ביותר בארץ (הוא מחרחר ושומעים את זה), ובעיקר עם עצמי ("רק על עצמי..."). וכמו שעמי הוסיף, "המטרה של המסעות זה להגיע לתובנה נוספת בהבנת חייך". לא בטוחה שהגעתי, אבל אני בדרך.

• הפרויקט הוא לא טיול ג'יפים שגרתי אלא מסע 4X4 לגלגלי המוח.

• המסלול אינו ידוע מראש ונקבע ביום המסע על ידי המשתתפים.
• מקום הלינה גם הוא משתנה מטיול לטיול, ובהתאם למזג האוויר.
• אין צורך בג'יפ משלכם, את הג'יפים מביא עמי.
• כן, חייבים לבוא לבד.
• מחיר: 700 שקל למשתתף לסופשבוע, כולל הכל.
• אם אתם רוצים לחוות עוד: הספר ב"צומת ספרים", ואת עמי מעודד אפשר למצוא באתר או בטלפון 3560988 – 052.