שתף קטע נבחר

הסיקסטיז: היופי הולך להוליווד

המלכות של שנות השישים עושות חיל בכל העולם: משחקות בסרטים, קוטפות תארי יופי בינלאומיים, ומשתלבות בעולם הזוהר של חוג הסילון

 


 

המראה האקזוטי של עליזה גור (גרוס במקור), אז סטודנטית חיפאית לתרגום, בת לאב יליד גרמניה ולאם תימנייה - הקנה לה את תואר מלכת היופי. 

 

כאשר שהגיעה גור לתחרות היופי העולמית בארה"ב, היא צדה את עינו של מגלה כוכבים הוליוודי, וכך החלה קריירת המשחק שלה. ב-1961 קיבלה תפקידים קטנים בסרטים לצד של אלביס פרסלי ומרלון ברנדו, אבל התפרסמה לאחר ששיחקה ב"הרפתקאות בגן עדן". במקביל, היה לה תפקיד קטן לצדו של שון קונרי, כנערת ג'יימס בונד בסרט "מרוסיה באהבה". בארץ שיחקה גור בשני סרטים: "אקסודוס" ו"איי לייק מייק".

 

בעלה הראשון היה סאבי סגל, יהודי אנגלי, בנו של מנהיג ציוני ידוע. היא התגרשה ממנו, נישאה לרופא היהודי אמריקני הארי שרגר, וב-1971 נולד בנם היחיד. ב-1983 עברה גור לעסקים, והפכה ליועצת מס ולבעלת חברת השקעות מצליחה בלוס אנג'לס. בזמנה החופשי היא כותבת רומנים, שרבים מהם ראו אור.

 


 

דליה ליאון, ילידת חיפה, בדיוק השלימה את לימודיה התיכוניים כשעל ראשה הונח כתר מלכת היופי ה-12 של ישראל. קריירה זוהרת לא הייתה בראש מעייניה, והיא נצמדה לתוכנית המקורית: נישואים לחבר הילדות, משה בחבוט, חייל ובהמשך סטודנט לראיית חשבון, והקמת משפחה (שתי בנות ובן).

 

בשנת 1970 נסעה ליאון עם משפחתה ללוקסמבורג, שם ניהל בעלה חברת השקעות. החוזה בן השנתיים התארך, ופרט לניסיון קצר לשוב ולהיקלט בארץ, הפכה לוקסמבורג לביתם הקבוע. הבעל נכנס לעסקי מסעדנות ונדל"ן במדינה הקטנה, והיום בבעלותם מלון גדול. דליה, בראיון ב-1998: "אני בעיקר אשת איש ועקרת בית. כמו אז, גם היום, עם אותו שיער קצוץ, ורחוקה מכל זוהר. הבת והנכדים מתגוררים בבלגיה ואנחנו מחלקים את הזמן בין כאן לשם. אנחנו מעורים במה שקורה בישראל, מקבלים קבוע קלטות של תוכניות טלוויזיה ועיתונים מהארץ".  

 


 

יהודית מזור (מזרחי במקור) הייתה מלכת היופי הראשונה, שבאה לתחרות עם תואר קודם: שנתיים קודם, בגיל 16 וחצי, הוכתרה כמלכת המים של ישראל (תחרות שארגן בשעתו השבועון "העולם הזה"). זכות ראשונים נוספת: מזור הייתה המלכה הבלונדינית הראשונה, לאחר 12 מלכות יופי כהות שיער.

 

ילדותה עברה עליה בתל-אביב. יהודית חלמה על עולם הזוהר, זנחה את הלימודים ותכננה לעצמה עתיד של כוכבת. בגיל 17 הבינה שיופי זה לא הכל בחיים, והחליטה להשלים בגרויות. בעלה הראשון היה אמריקני אמיד, ובני הזוג רכשו דירה בבית דירות יוקרתי במנהטן (בשכנות להנרי קיסינג'ר). יהודית הקפידה לסעוד במסעדה האהובה על ז'קלין קנדי, ובביתה הנהיגה גינוני מלכות. היא התגרשה מבעלה בתקופה של שפל כלכלי בארה"ב, וזמן מה נאלצה לעבוד בבית המכירות הפומביות סותבי'ס.

 

היפהפייה מישראל את עינו של אלפרד טאובמן, הבעלים של סותבי'ס, איש עסקים חובק עולם. ומשם ועד לחופה ולחיים הטובלים בעושר אגדי – היה המרחק קצר. יהודית ילדה בן ובת, ונכנסה בשערי חוג הסילון הבינלאומי. מזור-טאובמן היא כיום סבתא זוהרת, המחלקת את זמנה בין אחוזות הפאר המשפחתיות לבין בכורות מתוקשרות ב"מטרופוליטן" ואירועים נוצצים אחרים.

 


 

אסתר כפיר, בתם של וטרינר ופיזיותרפיסטית, הייתה רחוקה מעולם הזוהר. "כמה שכנות שלי ברחוב דרך הים בחיפה הפכו למלכות יופי", סיפרה, "אז כשהחבר שלי הציע שאציג את מועמדותי, אמרתי: למה לא בעצם?".

 

היא הייתה חיילת בת 19 בחיל הים, חיפאית שעלתה לארץ עם הוריה מסין. כאשר נבחרה נפרדה מהחבר הממליץ. את הבעל הקיבוצניק, חנוך כרמלי, הכירה בלוס אנג'לס. הוא עשה שם דוקטורט בביוכימיה, והיא הייתה בעיצומו של מסע התרמות לבונדס. "התאהבתי בו ממבט ראשון. הוא היה שילוב של פול ניומן ורוברט רדפורד", שחזרה. לימים קיבל חנוך כרמלי תואר פרופסור, והתמנה לראש המחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב. הם נישאו כשהייתה בת 20, ואסתר החליטה להתמסר לקריירת ההוראה.

 

במקביל לגידול ילדיה, עשתה תואר ראשון ושני בתיאטרון עיוני ובספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב, ובמשך 26 שנה לימדה בתיכון האמנויות "תלמה ילין". כשהיא כבר סבתא לשני נכדים, החליטה אסתר להסתפק בהוראת אנגלית. בשביל הנשמה, היא מלמדת יוגה ותקשורת בינאישית.

 


 

חיפה המשיכה לספק יפהפיות למאגר מלכות היופי של ישראל, והבאה בתור הייתה רונית רינת (18), דור חמישי בארץ, בת לסוחרי תכשיטים אמידים.

 

אחותה הגדולה, אביבה, השתתפה כמה שנים קודם בתחרות מלכת היופי, וזכתה בתואר סגנית מיס חיפה. גם רונית לא באה לתחרות בידיים ריקות: בגיל 17 זכתה במקום הראשון בתחרות דוגמנות, והוזמנה לפריז לצילומי פרסום. "לא הגעתי לתחרות בגלל הפיתוי של הנסיעה לחו"ל, כי הורי יכולים להעניק לי הכל", סיפרה אז, "רציתי להגיע להישג בזכות עצמי". וההישג היה כפול: גם מלכת היופי של ישראל, וגם סגנית ראשונה בתחרות מיס יוניברס, שהתקיימה בלוס אנג'לס.

 

כמו רבות מקודמותיה, גם היא מצאה שם אהבה: ד"ר ג'ק ויינטראוב, גינקולוג יהודי-אמריקני, שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה. היא שבה לארץ והתגייסה לצה"ל, אבל כאן ציפתה לה הפתעה: ג'ק הגיע לארץ, איתר את הבסיס שבו שירתה, והציף אותה מדי יום בזרי פרחים. בסופו של דבר היא "נשברה". הם התחתנו על הכרמל, ומאוחר יותר עברו לביתו המפואר בבוורלי הילס, שם נולדו שלושת ילדיהם. היא פעילה במשך שנים ב"אורט" וב"קרן חיפה".

 


 

"אני נערה ממוצעת, לא חכמה מדי ולא טיפשה מדי. לא בעלת יומרות אינטלקטואליות ולא בורה. חברמנית ולא רגשנית מדי, ובקיצור, צברית טיפוסית", כך הגדירה את עצמה עליזה שדה, ג'ינג'ית ירוקת עיניים בת 18 וחצי מתל-אביב, חיילת בנח"ל, שעה קלה לאחר שנרגעה מזכייתה בתואר המלכותי בשנת 1965.

 

אחר כך סיפרה על עצמה כילדה שמנמונת ומלאת נמשים: "אולי זו הסיבה שהייתי ילדה ביישנית ומסוגרת". תוכניות לעתיד לא היו לה באותה שעה. "אני חושבת שאנשא בעוד שנה, שנתיים ואגדל ילדים. אין לי חלומות לקטוף את הירח". ואכן, אחרי התחרות חזרה לשגרת הצבא, לשירות בקיבוץ נחל עוז, כשהיא דוחה הצעה קוסמת לשחק בסרט "הטל צל ענק", לצד קירק דגלאס ("כי בתמימותי חשבתי ששום דבר לא מצדיק דחיית שירות").

 

אחרי השחרור התחילה לדגמן, ואחת העבודות הראשונות שלה הייתה לבושם של חברת תרופות וקוסמטיקה אמריקנית נודעת. בעל החברה, בארי לוויט, יהודי-אמריקני ציוני, ליווה את הצילומים, וכצפוי, התאהב בדוגמנית. ב-1968 הם התחתנו בישראל ועברו לסקרסדייל, פרבר יוקרה של ניו-יורק. עליזה נכנסה לעסקי הקוסמטיקה, והפכה ליד ימינו של בעלה, וביחד הם מגדלים את שני ילדיהם, עורכת דין וסטודנט לרפואה. ב-1998 אמרה: "כל השנים אני בורחת מפרסום, נהנית מהפרטיות ומחיי המשפחה הנהדרים שלי. מעת לעת אני מגיעה לארץ, ונהנית להציץ בצילומי תחרות היופי, ששינתה לי את החיים".

 


 

נולדה באיטליה בשם ויוויאן דל-ביאנקו. הוריה התגרשו, והיא גדלה בבית אמה ברמלה. ויוויאן התבלטה ביופיה האקזוטי, וכבר בגיל צעיר החלה לדגמן. בגיל 15 וחצי זכתה בתחרות מלכת המים. שלוש שנים וחצי מאוחר יותר הונח על ראשה כתר מלכת היופי.

 

בתחרות מיס יוניברס במיאמי ביץ' נבחרה לסגנית רביעית. "תואר מלכת היופי זה השיא אליו יכולה נערה לשאוף, ואני מחפשת לשבור שיאים", אמרה לאחר הזכייה. "דוגמנות אינה מקצוע לכל החיים, כך שאני רואה את עצמי בעוד עשר שנים עקרת בית עם שלושה ילדים".

 

ומה התגשם מהתחזית הזו? לא הרבה. אביבה התחתנה עם איש עסקים יהודי בשם צימרמן מסן-פרנסיסקו, התגרשה, ובשנים האחרונות היא חיה בלוס אנג'לס עם חברה לחיים, לארי לחמן. ילדים אין לה ("זו היתה בחירה שלי ואני שלמה איתה"), ובמקום להישאר עקרת בית אפורה, עשתה קריירה בעסקי הנדל"ן.

 


 

כתר מלכת היופי לשנת 1967 הונח על ראשה של בתיה כבירי, חיילת בת 19, חוקרת סעד בצבא. בתיה נולדה במאי 1948, ביחד עם המדינה. כשתקפו הצירים את אמה, תקפו גם הערבים את השכונה הסמוכה לבית מגוריהם.

 

האם, מורה במקצועה, חינכה את בתה לעצמאות מגיל צעיר, כך שבגיל שבע כבר טיפלה באחותה הצעירה, אירית. בתיכון התבלטה כתלמידה משקיענית וביישנית. בתחרות מיס יוניברס קטפה את תואר הסגנית הרביעית. את שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין.

 

היכרות במסיבה עם רוני רוטמן הוליכה את השניים לחופה כשהייתה בת 20. בתיה ורוני, לימים עורך דין, הביאו לעולם שני בנים ובת. היא הקדישה שנים ארוכות ללימודים, וסיימה תואר שני בהפרעות בתקשורת.

 

15 שנים טיפלה בילדים ובבוגרים חרשים, עד שנשחקה. אחרי פסק זמן פתחה בקריירה שנייה, כאחראית כוח אדם ב"עלית". כשהבעלים, דיוויד פדרמן (שהוא במקרה גם גיסה), מכר את חלקו בקונצרן, הלכה אחריו לחברת הייבוא שהקים, לתפקיד מנהלת משאבי האנוש.

 


 

ושוב מספקת חיפה את האשה היפה ביותר בישראל לשנת 1969: מירי זמיר, צברית בת 18, שהוריה עלו לארץ מרומניה עם אחיה הבוגר זמן קצר לפני שנולדה, והתיישבו בעיר הכרמל.

 

"זכיתי בזוהר שעליו חלמתי מילדות. בשבילי, להיבחר למלכת היופי זו פסגת הפסגות", אמרה מיד לאחר הזכייה, והוסיפה: "יש לי חבר ואני מאוהבת בו באמת. הוא אהבה ראשונה ואחרונה. הוא לא רוצה שאעבוד מחוץ לבית אחרי שנתחתן, אלא רק שאטפל בילדים ואהיה עקרת בית, והדוגמנית הפרטית שלו". אהבה ראשונה אולי כן, אבל בהחלט לא האחרונה.

 

אחרי הזכייה בתואר סגנית מיס תבל, היא אמנם נישאה לחבר האוהב, אבל התגרשה ממנו אחרי שמונה שנים ועקרה לתל-אביב, שם עשתה קריירה כדוגמנית. מאוחר יותר הספיקה להינשא, ללדת שני ילדים ושוב להתגרש. "לא תמיד היה לי קל. היו אהבות שנגמרו, היה האסון הנורא כשאחי נפטר", אמרה ב-1998. "תהפוכות החיים לא שינו אותי. נשארתי בן אדם אמיתי".

 


 

שבועיים לפני שחבשה כומתת טירונות, הונח על ראשה של חווה לוי בת ה-18 וחצי, עוד יפהפייה חיפאית, כתר נוצץ ומשובץ יהלומים.

 

ילדותה הייתה רחוקה שנות אור מנצנוצי הזוהר. הוריה עלו ארצה מפולין, אביה היה פועל קשה-יום בממגורות "דגון" בחיפה, והמשפחה, על ארבעת הילדים, נאלצה להצטופף בחדר אחד בעיר התחתית. חוה החליטה לקחת את גורלה בידיה, ויתרה על לימודים בתיכון עיוני, למדה בבית הספר לפקידות ובגיל צעיר יצאה לשוק העבודה. במשכורת הראשונה שלה קנתה לעצמה שמלת ערב.

 

תואר מלכת היופי ותואר סגנית שלישית למיס יוניברס חידדו בה את התשוקה לכבוש את העולם. היא התגוררה בניו-יורק, באיטליה ובפריז, שם ניהלה בוטיק של מעצב צמרת איטלקי. לאחר גירושיה מבעלה הראשון, איש עסקים אמריקני, פתחה בקריירה של דוגמנית בינלאומית. כשנישאה למעצב גי פולופ, בנו של מייסד אופנת "בגד עור", גילתה חוה כשרונות נוספים: כמעצבת בגדי עור, משווקת ויצואנית של מוצרי המפעל. אלא שאז הידרדר פולופ לסמים, עבר טיפולי גמילה והעסק המצליח התמוטט.

 

תקופה ארוכה אחרי הגירושים הכואבים חייתה חוה לבדה, מגדלת בעצמה את בתם, אלכסנדרה. ב-1988 נכנס לחייה רפי שאולי, בשעתו מלך חיי הלילה של תל-אביב ובליין ידוע. הם התחתנו, נרגעו מחלומות הכיבוש והביאו יחד לעולם ילד משותף. אולם לאחרונה, אחרי 12 שנות חיים משותפים, נפרדו השניים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים