קשר מתהדק: הכל על האנטנות הסלולריות
החברות הסלולריות מקימות עוד ועוד אנטנות על גגות בתים משותפים ובניינים ברחבי הערים. היום יש כבר 6,000, ולפי תחזית המשרד לאיכות הסביבה, יגיע מספרן ל-24,000. האם האנטנות מסוכנות? איך אפשר להיאבק בהן? האם הן מורידות את ערך הדירות בסביבתן? והאם אפשר לקבל פיצוי על כך? מדריך
| הליכי אישור להתקנת אנטנה |  | אנטנות בבתים משותפים | | ירידת ערך הדירות | | |
האנטנות הסלולריות המכוערות יהפכו בשנים הקרובות לנוף מוכר בערי ישראל. נתונים מדאיגים של רשויות המקומיות מדברים על שכיחות של אנטנה אחת לכל שני בתי אב, לעומת אנטנה אחת לכל שמונה בתי אב היום. מספרן הכולל של האנטנות צפוי לגדול מ-6,000 ל-24,000.
לטענת פורום החברות הסלולריות, הנתון של 24,000 אנטנות מתייחס לסיום הפריסה של טכנולוגיית הדור השלישי, שיכולה להימשך גם שנים רבות. לדברי הפורום, התחזית של החברות לשנים הקרובות היא של כמה מאות אנטנות בשנה. ב-2004, למשל, הותקנו בין 600 ל-700 אנטנות. לדברי הפורום, הקמת האנטנות נתקלת בקשיים פרוצדורליים וגם מחייבת השקעה כספית גדולה. הקמת אנטנה אורכת כשנה.
ממחקרים המתפרסמים בעולם עולה אי-בהירות בנוגע לסכנות הצפויות מהאנטנות הסלולריות. חוקרים רבים טוענים שהקרינה הנפלטת מהאנטנות מסוכנת ומסרטנת, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות כמו ילדים. לעומת זאת, התקן של ארגון הבריאות העולמי, המקובל גם בארץ, לא מכיר בחששות אלה.
האם אפשר להיאבק במגמה של ריבוי האנטנות? ראשי הרשויות הקימו מטה מאבק, אבל את האחריות לפעולה הם מגלגלים אל הציבור. לטענתם, תוכנית המתאר הארצית החדשה (תמ"א 63) מצמצמת את סמכויותיהם בקביעת מיקום האנטנות והופכת אותם לחותמת גומי. לפיכך הודיעו השבוע כי יפרסמו ברבים כל בקשה של חברה סלולרית להקים אנטנות בתחומי הערים, כדי שהציבור יקים קול מחאה, יגיש התנגדויות ויתרוצץ בעצמו בין ועדות הערר ובתי-המשפט.
אז מה צריך לדעת ומה אפשר לעשות?
הליכי אישור להתקנת אנטנה חזור למעלה
מי מאשר התקנה של אנטנה סלולרית, ואילו אישורים נדרשים לכך?
ראשית יש לקבל אישור עקרוני של המשרד לאיכות הסביבה. אחר-כך יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברשות המקומית, שאחראית לספק היתר בנייה להתקנת האנטנה. קבלת ההיתר אורכת כשלושה חודשים עד חצי שנה. לא תמיד מתקבל אישור. אם מדובר באזור מגורים צפוף, לרוב לא מאשרים. לפני כשבוע, למשל, נדחתה בקשה להתקנת אנטנה של חברת פרטנר בבניין דירות ברחוב חבצלת בירושלים.
האם מבחינה משפטית אפשר לטעון שאנטנה סלולרית שהוקמה באזור מגורינו היא מטרד?
אין חוק שאומר שאנטנה סלולרית היא מטרד, אבל יש חוק שאומר שלא ניתן לבנות מבנים ללא היתר בנייה. בניית אנטנה מחייבת היתר בנייה. בכל מקום שבו הוקמה אנטנה ללא היתר, מדובר בעבירה ואפשר לפעול נגדה. יש ברחבי הארץ עשרות רבות של אנטנות כאלה.
מה ניתן לעשות?
ראשית, יש לבדוק בוועדה לתכנון ובנייה אם האנטנה נבנתה על-פי היתר. אם לא, חובה על הוועדה לתכנון ובנייה לפעול להסרת האנטנה. יש לפנות לוועדה, ואם היא לא פועלת להסרת האנטנה, יש לפנות לראש המועצה, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות. חלק מהרשויות, כמו גבעתיים ורמת-השרון, מתנגדות להצבת אנטנות בתחומן והנחו את התובעים שלהן לפנות לבתי-משפט כדי לגרום להסרתן.
החברות הסלולריות טענו כי האנטנות הן חלק מהבניין שעליו נבנו. בחלק מהמקרים בית-המשפט קיבל את הטיעון, ובחלק לא. הנושא מעולם לא נידון בבית-המשפט העליון, אלא בערכאות נמוכות יותר, שפסיקה של אחת מהן לא מחייבת את רעותה. כך שיש פה הרבה עניין של מזל.
על בניין סמוך למקום מגורי הוקמה אנטנה לפי היתר כחוק. מה אפשר לעשות?
הרבה מה לעשות אין, מלבד לארגן עצומה של התושבים המופנית לראש הרשות, ולקוות שהלחץ הציבורי יעשה את שלו. גם ראש העיר מוגבל בסמכותו. אם האנטנה נבנתה לפי היתר הסיכוי שואף לאפס.
היכן ניתן לקבל מידע על פריסת אנטנות סלולריות?
באתר המשרד לאיכות הסביבה יש מפה אינטראקטיבית הממפה את מוקדי השידור הסלולרי בכל הארץ.
אנטנות בבתים משותפים חזור למעלה
האם מותר לדייר שבבעלותו גג פרטי בבית משותף להציב אנטנה בניגוד להחלטת הרוב בבניין?
כשמדובר בגג פרטי נראה כי לדיירים תהיה בעיה להתנגד להתקנה. מקרה כזה קרה בתל-אביב: ארבעה דיירים בבית משותף התנגדו להסכם שערכו בעלי דירה, להתקנת אנטנה של סלקום על גג הצמוד לדירתם. הדיירים פנו לבית-המשפט וביקשו שיורה לסלקום להסיר את האנטנה ואת ציוד הקצה הנלווה אליה. לטענתם, התקנת האנטנה נעשתה תוך פגיעה ברכוש המשותף ובזכות הבעלות שלהם. סלקום טענה כי השימוש בגג וברכוש המשותף הוא שימוש סביר, וכי הסרת האנטנה תגרום לכך שבאזור שלם בתל-אביב לא ניתן יהיה לערוך שיחות של החברה.
השופט יפרח מאיר התיר את השארת האנטנה על הגג, בתנאי שאין פגיעה בדיירים וברכוש המשותף ותוך קבלת כל ההיתרים הדרושים. עם זאת, הוא חייב את סלקום להסיר צינור שהציבה על קיר המהווה רכוש משותף, בטענה שמדובר בפגיעה אסתטית וארכיטקטונית בבית, והוסיף כי שימוש ברכוש המשותף בעניין זה דורש את הסכמת הדיירים מראש.
מה לגבי גג של בית משותף השייך לכל הדיירים?
כדי להתקין אנטנה סלולרית על גג בית משותף נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות (100%). בעניין זה לא תספיק קבלת החלטה של רוב הדיירים, מכיוון שהדבר מהווה פגיעה בזכויות בעלי הדירות האחרות ברכוש המשותף ובזכות הבעלות.
אילו זכויות יש לאדם השוכר נכס ובעל הבית התקין אנטנה על הגג הפרטי שלו?
אם הבית הושכר כשהאנטנה כבר היתה על הגג, מתייחסים לכך כהסכמה של השוכר לנוכחותה של האנטנה ואין לו עילה להתלונן. אם במהלך השכירות החליט בעל הבית להתקין אנטנה, השוכר לא יכול למנוע זאת, אבל הוא יכול להפר את החוזה בטענה של הטעיה, כי הנושא לא היה חלק מחוזה השכירות.
מהו התשלום החודשי שמשלמות חברות הסלולר לבעל נכס שבשטחו מתקינים אנטנה?
התעריף לא קבוע אך יכול להגיע ל-2,000 שקל בחודש ואף יותר עבור התקנה של אנטנה סלולרית על גג בית.
האם דיירי בית משותף שעליו הותקנה אנטנה מכוסים נגד תביעות נזיקין בעתיד?
בהחלט לא. דיירי בתים משותפים שעושים כרגע הון קטן מהאנטנות הסלולריות, צריכים לקחת בחשבון כי אם ביום מן הימים יתברר שהקרינה מהאנטנות גורמת נזק, הם עלולים לשלם ביוקר. יעברו שנים עד שהנושא ייבדק לעומק ויתברר האם הקרינה היא עילה לתביעת נזיקין. נכון להיום, הבעיה המרכזית בגיבוש עילה לתביעת נזיקין היא הוכחת קשר סיבתי וקבלת חוות דעת רפואית הקובעת כי יש קשר ישיר בין הנזק הנגרם לבין האנטנה. בכל מקרה, אם יוגשו תביעות כאלה, הן עלולות להגיע לא רק מדיירי הבניין עצמו, אלא גם מדיירי בניינים סמוכים.
איך ניתן לבדוק את רמת הקרינה הנמצאת באזור מסוים?
באתר המשרד לאיכות הסביבה תוכלו למצוא רשימת בודקים מוסמכים, שאותם אפשר להזמין הביתה לבדיקה. פורום החברות הסלולריות מתחייב להחזיר לכל דורש את התשלום עבור הבדיקה. אגב, בפורום מסבירים שדווקא מי שהציבו בגג ביתם אנטנה חשופים פחות לקרינה מהשכנים בבניינים הסמוכים, שכן הקרינה אינה יורדת למטה אלא מתפשטת באופן אופקי.
האם העירייה גובה ארנונה על הצבת אנטנה בשטח פרטי?
כן. אנטנה סלולרית הוא מבנה לכל דבר, והיא מחויבת בארנונה מסחרית (לא למגורים), המשולמת על-ידי החברות הסלולריות.
ירידת ערך הדירות
חזור למעלה
כמה יירד ערכה של דירה הממוקמת מול אנטנה סלולרית?
שמאי מקרקעין מעריכים את ירידת הערך ב-15%.
האם אנחנו זכאים לפיצוי על כך מהרשויות?
אם ערכה של הדירה ירד, אתם זכאים, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, לתבוע מהרשות המקומית פיצוי על הירידה. כעיקרון, האחריות מוטלת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שאישרה את הקמת האנטנה. עם זאת, כאשר התחילו להבין ברשויות המקומיות את הנזק הפוטנציאלי מתביעות פיצוי על אנטנות, עלתה דרישה לחייב את חברות הסלולר לתת כתב שיפוי - מה שיחייב אותן לשאת בהוצאות תביעה עתידית.
ואולם ספק אם הממשלה תאשר תקנה כה מחמירה כלפי חברות הסלולר, הנהנות מלובי חזק. מנכ"ל משרד התקשורת, משה גלילי, כתב בשעתו למנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה לתכנון ובנייה: "שיפוי גורף עלול ליצור לחברות חשיפה בלתי מוגבלת במאזן ולגרום לקריסתן".
שרת התקשורת החדשה, דליה איציק, מתכננת למנות בקרוב ועדה בין-משרדית שתבחן את דרישת השיפוי מחברות הסלולר. התחזיות הן שחברות הסלולר לא יחויבו בשיפוי, אלא ישלמו סכום קבוע של כסף על כל אנטנה - מעין קנס אנטנות.
כרגע, על-פי החוק, הוועדות המקומיות הן עדיין הכתובת לתביעות פיצוי שכאלה. עם זאת, בתביעה שכזאת צריך להוכיח כי אכן נגרמה ירידת ערך בגלל האנטנה. תצטרכו להראות שדירה דומה במקום מרוחק מן האנטנה נמכרה בסכום גבוה יותר מזה שאתם יכולים לקבל על דירתכם.
למה חברות הסלולר מעדיפות לשלם את הקנס ולא לתת שיפוי?
מבחינת החברות, מתן כתב שיפוי הוא בחזקת הודאה באשמה כי האנטנה אכן מורידה את ערך הדירה. בחברות חוששים מגל תביעות שיבוא עם מתן השיפוי. כשחושבים על כמויות האנטנות שהחברות מקימות באזורים מאוכלסים, מבינים שמדובר בנזק פוטנציאלי של מיליארדי דולרים לחברות - כל שנה. בפורום חברות הסלולר טוענים כי הסלולר הוא תשתית לאומית כמו חשמל וביוב, וכמו שלא מפצים בעל דירה שהקימו לו צינור ביוב ליד הבית, כך לא צריך לפצות על אנטנות סלולריות.
כבר יש כיסוי סלולרי מלא בישראל. למה צריך להקים עוד אנטנות?
יש אתרי שידור שמשתנים, יש אנטנות שצריך להחליף או להוסיף עליהן משדרים נוספים ועוד. גם השקת שירותי הדור השלישי תחייב את החברות לפרוס עוד הרבה אנטנות. גם בלי הדור השלישי, חברות הסלולר מקימות מאות אנטנות חדשות כל שנה. בכל מקרה, ריבוי אתרי שידור הוא לאו דווקא דבר שמחמיר את רמת הקרינה - כאשר יש הרבה אנטנות, כל אנטנה צריכה לשדר בעוצמה נמוכה יותר, ולכן פולטת קרינה ברמה נמוכה יותר.
(התשובות ניתנו בסיוע עו"ד סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, מושיק פלדמן, יועץ משפטי לוועדות תכנון ובנייה, ועו"ד אילן שרקון, מומחה לדיני מקרקעין).
לפנייה לכתב/ת 
אנטנה סלולרית. גלויה
צילום: תומריקו
ומוסווית...
צילום: תומריקו
מומלצים
